מי פוחד מהמוות?

love my guitar

New member
מי פוחד מהמוות?

בעקבות הודעה שראיתי כאן, שטענה שהפחד העיקרי של האדם הוא מהמוות, חשבתי על כך , והגעתי למסקנה שבעצם אין לפחד מהמוות. אני לפחות לא מפחדת. אולי זה ישמע יהיר, ולא הגיוני, הרי,איך מישהו יכול לא לפחד מהמוות? הרי המוות הוא אובדן הגוף, החושים וכו` וכו`... אז תנו לי להסביר לכם... לדעתי, (ואשמח לשמוע תגובות) המוות הוא רק שלב. עוד שלב שצריך לעבור בחיים. המוות, הוא דבר טיבעי לחלוטין (אלא - בנסיבות לא טבעיות אבל כוונתי היא - שכל אחד עובר את זה), הרי בסופו של דבר כולנו נמות. (וסליחה על חוסר האופטימיות בלשון המעטה...) אז למה לפחד מדבר שאנו יודעים שבסוף יגיע גם ככה. צריך לדעת איך להתמודד עם זה. הרי זה כמו ילדה, שמפחדת מהחושך ולא רוצה ללכת לישון. והילדה מתעקשת כל הזמן להשאיר את כל האורות דלוקים, שאבא ואמא לא יעזבו אותה, שהיא לא תישאר לבד, אך היא יודעת שבסופו של דבר, השמש תשקע, ובין רוצים או לא רוצים, החושך יבוא, ובסופו של עניין, אבא ואמא לא יוכלו להישאר איתה לנצח והיא תצטרך לבסוף להתמודד עם החושך - כי הוא שם. ומתישהוא הוא יבוא והיא יודעת את זה. היא רק עסוקה כל הזמן בלפחד שהוא לא יגיע. (ואני חושבת שמיציתי את הרעיון עם הילדה...) אז במקום לפחד ולחכות לא - תלמדו להתמודד איתו. וזה לא כזה קשה. מוריה.
 

*_*

New member
אישית

אני לא מפחדת מהמוות, כי אם הייתי חיה עם הידיעה שאחיה חיי נצח, הייתי משתגעת. בעצם, אני רק רוצה לדחות אותו. כשיגיע רגע המוות אני אתחיל לחשוב שלא עשיתי מספיק בחיים שלי, ושיכלתי למצות אותם יותר. זה סוף לחיים ואם אני אמות מאושרת אז זה כאילו יהיה סיפור עם סוף טוב, אבל לפחות אני יודעת שהוא נגמר מתישהו.
 

WiNtEr-TeArS

New member
לא הבנתי את עניין הפחד

העניין שלא הובהר כאן כמו שצריך הוא, שמוות הוא אכן אובדן החושים. תשכחו מהגדרות כמו `ברגע שהוא יגיע אני אתחיל לחשוב שלא עשיתי מספיק בחיים שלי`. המוות לא נותן לכם זמן לחשוב על מה לא עשיתם בחיים. הוא פשוט מגיע. בהגדרות של בני אנוש זה נראה מפחיד; אבל ברגע שנשמתנו תצא מאיתנו, כלומר, שנחווה את המוות, לא נחשוב עוד בכאלה מובנים. אין ממה לפחד! המוות עצמו הוא לא כאב, לא פיזי ולא נפשי. הכאבים הנלווים אליו לפעמים הם לא הוא עצמו, גם אם כך מקובל לחשוב.
 
למה לפחד?!

סופסוף משהו אחד ודאי בחיים האלו.. :cool: בסוף נמות... פחד הוא רגש שעולה כאשר משהו לא ידוע. ולכן אין אנו מפחדים מעצם המיתה.. אנחנו כן מפחדים מה``מתי`` ומה``איך``. מְהַ``אֵיך`` - כי מפחדים מהאופן שבו הוא יגיע מפחדים שתהליך יציאת הנשמה יהיה ארוך ומכאיב... כולנו מעדיפים אותו חד וחלק וקצר... מְהַ``מַתַי``... הפחד הוא שנמות לפני ש``נספיק``... אז... עכשיו חוזרים לעיקר... מה עלינו להספיק?! כיצד עלינו לחיות את חיינו.... שגם אם נמות מחר - נהייה מרוצים... :cool:
 

Tangled_Heart

New member
הפחד מהלא נודע

אין מה לעשות זהו טבע האנוש...המוות זה מושג בסך הכל, שלא ממש מובן לנו, כלומר, אנחנו יודעים בערך מה קורה אבל אנחנו לאיודעים מה ההרגשה ומה יבוא אחרי האם אנחנו נשארים בתודעה מסויימת לקיומנו שלמעשה הפסיק להתקיים ואנחנו חיים בהרגשה של החמצה? דיכאון? אבל? וכן הלאה.... אנחנו לא יודעים..זה מה שמפחיד בכל הנוגע לנושא, אין מי שיגיע ויגיד לנו, אל דאגה..לכו עם האור, יהיה בסדר, זה לא כואב. רוני, מפחדת מהלא נודע.
 

פליקס

New member
למוריה שאוהבת את הגיטרה שלה B-)

מוריה, אני תופסת, כנראה, את המושג של פחד מהמוות קצת שונה מכם... אני תמיד חשבתי שהכוונה היא לרצון לחיות ולשמור על החיים שלנו, דחף כזה שקיים אצל כולם. (חוץ מאצל מתאבדים או דיכאוניים...) בטח יש גם אנשים שחושבים כל הזמן על המוות ולכן כל דבר אצלם הופך לסיפור שלם (``היום אני אעשה ככה וככה, כי מחר אני אמות``) (``זו בטח פעם אחרונה שאני אראה אותך, אז שלום``) וכו` וכו`. אני חושבת שמצבם של אנשים כאלה הוא לא יותר טוב משל כל המתאבדים. בכל מקרה, אני חשבתי שהכוונה היא לפחד ``בריא`` ול``פטנטים`` של הגוף שמטרתם להבטיח את קיומנו, כמו למשל פרץ אנדרנלין לדם כשמישהו רודף אחרייך בסמטה חשוכה בשתיים בלילה. אוהבת כתמיד (את הגיטרה) פליקס
 

^nurv^

New member
אין לי מה להוסיף לדיון חוץ מ:

כשהמוות קיים, החיים(/אני) לא. כשאני קיים, המוות לא קיים. אז איך אני יכול לפחד ממשהו שלעולם לא יהיה כאן במקביל אליי. כך שלעולם לא תהיה לי הזדמנות לפחד ממנו.
 

^^flower^^

New member
לא נודע

כשאני אומרת שאני מפחדת מהמוות, חוץ מהצורה בה הוא יקרה, אני מפחדת ממה שיקרה לי אחריו. העולם הבא, גלגול נשמות וכד`ו... מפחדים מהלא נודע מה יקרה איתי/לי אחרי החיים האלו? יש המשכיות? האם כשאנחנו מתים אין כלום? אין נשמה שממשיכה? פשוט שקט ושלווה עיליים???
 

^nurv^

New member
אין כלום אחרי המוות

אנשים המציאו שיש משהו אחרי המוות בגלל שהם פחדו מהמוות והיה להם מאוד לא נוח להאמין שיש באמת סוף לחיים..אז הם מעדיפים לחיות באשליה שהמוות זה לא הסוף, ויש עוד אחר כך.. come on..get real
 

^^flower^^

New member
אולי בכא``ז יש משהו אחרי המוות...

אם אנשים פחדו מהמוות הם לא ימציאו עוד דבר (חיים אחרי המוות) כי אז הם יפחדו גם ממנו... אנשים שונאים לפחד, רוב האנשים מפחדים מהלא נודע ורוצים להיות מוכנים לכל דבר שיבוא לקראתם ולכן לא בטוח שהכל המצאה... בשביל אנשים מסוימים יש תורות ותאוריות מאוד עמוקות ומענינות בקשר לכל נושא ``החיים שלאחר המוות`` ולכן אני לא בטוחה שהכל המצאה אחת גדולה...
 

^nurv^

New member
הם לא פחדו מהמוות..

הם פחדו מהעובדה שיש סוף לחיים, והם פשוט לא יכלו לתפוס ולהבין את העובדה הזאת. ולכן הם המציאו תאוריות שמעידות על המשך של החיים גם לאחר המוות. אז מה אם התאוריות הן עמוקות? גם התאוריה על אלוהים היא עמוקה, אבל היא עדיין המצאה.
 

העצלנית

New member
יש קשר

הוא נתקע לי היום במהלך השיעור. ומכיוון שדיברו כאן על עניין של הכרה במוות והשפעתו על החיים. זה התאים לדעתי.
 

^nurv^

New member
סבבה. אז הנה עוד משפט מתאים

Every man dies, but not every man really lives. הוא כמובן מופנה לשני המינים. זה משפט שלקוח מאחד הסרטים האהובים עליי - לב אמיץ. מומלץ. (דרך אגב, גם מהסרט הזה אפשר לצאת על דיון מעמקים בכל מיני נושאים כמו למשל: הרעיון של למות למען אידיאל/ערך כלשהו)
 

^nurv^

New member
מעמקים=מעמיק

למרות שגם הצירוף `דיון מעמקים` יוצר צירוף מילים לא רע. :)
 

^^flower^^

New member
תאוריות...

תאוריות הן לא בהכרך המצאות.... אני לא מאמינה באלוהים אבל יש אנשים שכן ולכן אני לא יזלזל בזה (לפחות לא מאוד) אם אתה אומר שתאוריות זה המצאות אתה גם עושה הכללה גסה מאוד וגם כל הפילוסופיה זה תאוריות, שום דבר לא עובדה!! כאן ההבדל בין פילוסופיה למדע ברגע שהתאוריות מוכחות הן כבר לא תורות פילוסופיות אלא עובדות מדעיות...
 

^nurv^

New member
כמובן שהפילוסופיה זה תאוריות

ושום דבר לא מבוסס. אבל התאוריות שאנשים פיתחו בקשר לחיים אחרי המוות, לא רק שאינן מבוססות על שום עובדה ראויה, אלא שהן נוגדות את כל חוקי המדע. גם תורת האבולוציה היא תאוריה שלא הוכחה עד הסוף, אבל היא, בניגוד לתאוריה של גלגול נשמות, למשל, מבוססת על ממצאים, עדויות, חקר מאובנים, חקר ימים, וכו`. לא אמרתי שכל התאוריות הן המצאות, התייחסתי רק לתאוריות שמדברות על חיים אחרי המוות, מכיוון שהן חסרות כל ביסוס עובדתי/ראייתי/מדעי.
 

שפיקנאט

New member
כמה שאת לא צודקת...

אני יודע שאם אסע לעזה אמות, אני מודע לכך במאת האחוזים, אני וגם את וכל אחד אחר, אני יודע שאם אקפוץ מעץ האקליפטוס בשכונתי אמות, וכך גם כל שכניי יודעים, האם ידיעה זו מונעת פחד? להיפך, מכיוון שאני יודע שאמות ואין לי מה לעשות כדי למנוע עתיד זה, אני מפחד... אם הייתי יודע שישנו סיכוי שלא אמות, אז לא הייתי חושש... נכון שטענתך הנה נכונה בבסיסה, אין לפחד מהמוות.. אפיקורס גורס שאין לפחד מהמוות מכיוון שאין לך נגיעה אליו, כלומר, כאשר יש אתה אין מוות, כאשר ישנו מוות אין אתה, כלומר המוות ואתה לעולם לא נפגשים ולכן אין לחשוש מפניו...
 
למעלה