מי צריך העדפה מתקנת ../images/Emo35.gif
וואלה פרסם כי דוח נציבות שירות המדינה שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת מצביע על ירידה במספר הנשים בתפקידים ציבוריים בכירים. מספר הנשים שנבחרו לתפקידים בשירות המדינה באמצעות מכרזים פנימיים ירד ב-6% ב-2002 לעומת 2001. שיעור הנשים שנבחרו במכרזים חיצוניים-פומביים, גדל באחוז. בדרגות הבכירות בשירות המדינה כמעט שלא חלה התקדמות של נשים, ובדרגה השנייה מלמעלה אף חלה ירידה של 3%. הכתבה העלתה בי הירהורים לגבי נושא העדפה המתקנת וההצלחות האחרונות של שדולת הנשים בבג"ץ נגד שר התחבורה שאילץ את רובנשטיין להוציא הנחייה למשרדי ממשלה לתת יצוג הולם לנשים. מקורו של מושג ההעדפה המתקנת בארה"ב. הפרק השביעי של חוק זכויות האזרח שנחקק ב- 1964 קובע כי קבלת עובדים, בחירתם, העסקתם וקידומם לייבים להעשות ללא אפליה בשל גזע, צבע, דת, מין או מוצא לאומי. מספר שנים לאחר חקיקת החוק היה נראה כי לא חל שינוי של ממש בקידום קבוצות מקופחות. בעקבות כך הבינו בארה"ב כי מתן הזדמנות שווה אינה מוחקת את האפליה. הכלי לתיקון העיוות עלה בדמות דוקטרינת העדפה המתקנת משמע העדפת קבוצות מקופחות עד להשגת תיקון אי השוויון. מכשיר ההעדפה מתקנת הוכר ככלי לתיקון אפליה נגד נשים באמנת האו"ם. במשך השנים בארץ התגבשה חקיקה ופסיקה תומכת בהעדפה המתקנת כאשר בג"ץ קבע באופן חד משמעי את נחיצותו של מכשיר העדפה המתקנת לתיקון האפליה של הנשים במיוחד במגזר הנתון לשליטת הממשלה. לצערנו, קיימת התעלמות שיטתית של המדינה כמעביד מהחוקים ומהפסיקה בנושא ובשלוש שנים האחרונות לא חל שינוי בשיעורי הייצוג הנשי בעמדות הבכירות. הנתונים מובילים אותי להרהר (הירהורי כפירה, אני מודה) בצורך בהעדפה מתקנת. אם בשלושת השנים האחרונות לא חל שינוי בשיעור הייצוג הנשי בעמדות בכירות, והנשים לא מתקוממות, אולי כל המאמץ לשווא
אולי אנחנו לא רוצות
הרי אם באמת היינו חשות עצמנו נפגעות, המצב לא היה ממשיך כך ( אנחנו יודעות יפה מאוד להגיש בג"צים כאשר אנחנו רוצות להשיג מטרה מסויימת). אני חוככת בדעתי אם הנשים התפכחו מאשליית השוויון ולכן הן מעדיפות שלא לכהן בתפקידים בכירים שינתקו אותן מהבית והמשפחה או לחילופין הרמנו ידים ונכנעו לשיטה.
וואלה פרסם כי דוח נציבות שירות המדינה שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת מצביע על ירידה במספר הנשים בתפקידים ציבוריים בכירים. מספר הנשים שנבחרו לתפקידים בשירות המדינה באמצעות מכרזים פנימיים ירד ב-6% ב-2002 לעומת 2001. שיעור הנשים שנבחרו במכרזים חיצוניים-פומביים, גדל באחוז. בדרגות הבכירות בשירות המדינה כמעט שלא חלה התקדמות של נשים, ובדרגה השנייה מלמעלה אף חלה ירידה של 3%. הכתבה העלתה בי הירהורים לגבי נושא העדפה המתקנת וההצלחות האחרונות של שדולת הנשים בבג"ץ נגד שר התחבורה שאילץ את רובנשטיין להוציא הנחייה למשרדי ממשלה לתת יצוג הולם לנשים. מקורו של מושג ההעדפה המתקנת בארה"ב. הפרק השביעי של חוק זכויות האזרח שנחקק ב- 1964 קובע כי קבלת עובדים, בחירתם, העסקתם וקידומם לייבים להעשות ללא אפליה בשל גזע, צבע, דת, מין או מוצא לאומי. מספר שנים לאחר חקיקת החוק היה נראה כי לא חל שינוי של ממש בקידום קבוצות מקופחות. בעקבות כך הבינו בארה"ב כי מתן הזדמנות שווה אינה מוחקת את האפליה. הכלי לתיקון העיוות עלה בדמות דוקטרינת העדפה המתקנת משמע העדפת קבוצות מקופחות עד להשגת תיקון אי השוויון. מכשיר ההעדפה מתקנת הוכר ככלי לתיקון אפליה נגד נשים באמנת האו"ם. במשך השנים בארץ התגבשה חקיקה ופסיקה תומכת בהעדפה המתקנת כאשר בג"ץ קבע באופן חד משמעי את נחיצותו של מכשיר העדפה המתקנת לתיקון האפליה של הנשים במיוחד במגזר הנתון לשליטת הממשלה. לצערנו, קיימת התעלמות שיטתית של המדינה כמעביד מהחוקים ומהפסיקה בנושא ובשלוש שנים האחרונות לא חל שינוי בשיעורי הייצוג הנשי בעמדות הבכירות. הנתונים מובילים אותי להרהר (הירהורי כפירה, אני מודה) בצורך בהעדפה מתקנת. אם בשלושת השנים האחרונות לא חל שינוי בשיעור הייצוג הנשי בעמדות בכירות, והנשים לא מתקוממות, אולי כל המאמץ לשווא