אכן מזעזע...
לצערי כמעט בכל פנימייה יש קבוצה אחת שמתנהלת כפי שמתואר בכתבה. מדריך אחד שכל הצוות נדים לו בחמלה ומסטלבטים עליו מאחורי הגב... אחד כזה שכולם חמים עליו כי הוא לא עושה כיבוי אורות ובעיקר בגלל שאי-המשמעת אצלו בקבוצה גוררת באופן מיידי רפיון משמעת גם בקבוצות אחרות. המדריך הזה בודד לגמרי, הוא מפחד פחד מוות מהחניכים, הוא לא יודע איך לעזור לעצמו ולהתעלות מעל הקשיים. רכז הפנימייה גם מכיר את זה (הרי הוא בסופו של דבר סופג את זה...)- אבל הוא לא משכיל לחתוך את הפרשייה העגומה הזו או לפחות לנסות ולשפר את המצב. אף אחד לא עובד עם מדריכים כושלים- לא מסבירים להם, לא מעצימים אותם, לא עובדים איתם... פשוט מעלימים עין עד שמגיעים מים עד נפש- ואז מטיסים אותם בתרועות... (וכולם מלחשים על כך שאין להם מושג איך הדחליל הזה בכלל חשב להכנס לגוב אריות הזה...) ברור שהחניכים הם הסובלים המרכזיים. בתוספת מדריך טוב- חייהם יכולים להשתנות מקצה אל קצה. (אם היה להם מדריך משקיע וטוב- סיכוי טוב יותר שיקבלו ליווי שוטף- מישהו יפנה אותם לעו"ס, מישהו יעזור להם לעבור את הבגרות, מישהו יפתח אותם לאופציות הקיימות עבורם בצבא (זה לא או מג"ב או מג"ב... זה יכול להיות גם דודבן/עתידים/וכו'.), מישהו ישקיע בהם ויאמין בהם... ואם לא- כאשר אבדנו אבדנו. מצוקת הכסף היא לא הבעיה כאן. וגם לא תהווה פיתרון. הכשרה נכונה, העצמה וליווי צמוד של המדריכים - היא שתוביל את הפנימייה למקום טוב יותר, מוגן יותר ומשמעותי יותר. עצוב.
