מי ראה בחדשות הערב כתבה בערוץ 2

לדלית.

אני מסכימה איתך לחלוטין. ולואי שיהיו יותר ויותר אנשי חינוך עם מודעות לסובלנות. עמליה
 

Diana M

New member
כדלית, כאדם המגיע מהחינוך המיוחד

אני יכולה לספר לך כי האגף לחינוך מיוחד משקיע משאבים רבים (באופן יחסי כמובן) על מנת לגרום למצבים כמו שתארת להתרחש. כל ילד שאנחנו מצליחים לשלב בחינוך הרגיל, אנו רואים עצמנו כשותפים להצלחה. בתי ספר רגילים המצליחים במשימה משמשים דוגמה ומופת לאחרים ללכת אחריהם. אני לא מפקחת, אך יכולה לאמר לך שמתוך ההכרות שלי עם הפיקוח באזור בו אני עובדת, שילוב הוא מטרה חשובה ביותר ומעודדת באופן בולט. ואני מסכימה עימך לחלוטין, שילוב יקום או יפול על המוכנות של מנהל המסגרת ומחנכת הכתה להתגייס לנושא. דיאנה
 
דלית-שם בי"ס והאזור.

דלית אשמח אם תתקשרי אלי, לטלפון 6123029-03 או לפלאפון 641177-053 הייתי רוצה לדעת יותר פרטים על השילוב וגם לדעת באיזה איזור ממוקם בי"ס. האם אוכל להמליץ עליו לחברה. עמליה
 

beezi

New member
מי ראה בחדשות הערב כתבה בערוץ 2

בנושא שילוב ילדים חריגים בכיתות רגילות בבתי ספר. לפי הכתבה הבנתי כי בשל אי העברת כספים על ידי הרשויות הממשלתיות ,ובכך לא ישולבו בבתי הספר, הסבירות שאותם ילדים חריגים (אוטיסטים) יפלטו מבתי הספר חזרה לביתם היא גדולה מאד. והנזק הוא בלתי הפיך. השתתפה בכתבה משפחה ל- 2 בנות חמודות, שאחת מהן אוטיסטית. כידוע, בג"ץ קבע להעברת הכספים לצורך המשך השילוב בבתי הספר. וההורים שהשתתפו בכתבה, אמרו כי לצורך שילובה של הילדה, יצטרכו לשלם כ- 7000 ש"ח לחודש!, שאין ביכולתם לשלם - כמו עוד הורים לילדים. מישהו ממשרד החינוך יכול להסביר איפוא הענין עומד, ולמה אנו כהורים צריכים לצפות. אמנם בני עדיין בגן טרום חובה (גן תקשורתי), אבל אני מזועזעת מהעובדה, שהורים צריכים להתמודד בנוסף עם הבעיות היומיומיות של גידול הילד/ה בעלויות גבוהות של טיפולים נוספים, בתוספת של סכום אסטרונומי כזה כדי לשלב את ילדיהם בבית ספר!!
 

anidnd

New member
אתמול הראו את "בולדוג" בנושא זה

ערוץ 2 הביאו את "בולדוג" שהראה איך אנשים והמדינה מזלזלים בבג"ץ. אכן הייתה קביעה של בג"צ שהמדינה אמורה להעביר כספים לצורך יישום חוק השילוב, אבל המדינה מצפצפת...
 

lisadan

New member
ראינו את הכתבה הערב

אתמול בחדשות בערוץ 2 הציגו מספר מקרים בהם הממשלה וזרועותיה אינן מקיימות את הוראות הכנסת או את הוראות הבג"צ. אחת הדוגמאות היה חוק השילוב, שלמרות בקשת הממשלה לבטלו או לצמצמו, אושר ע"י הכנסת. הרשות המחוקקת קבעה חוק, והרשות המבצעת מצפצפת עליו ואינה מקיימת אותו. הדבר הכי מדהים, שכבר הוכח בבג"צ כנגד הממשלה בגין אי ישומו של חוק השילוב, היא העובדה שעלות שילובו של ילד מיוחד בחינוך הרגיל, זולה פי כמה מהשארתו בחינוך המיוחד. כאן לא מדובר אפילו בראיה לטווח ארוך (עלות הטיפול בבוגרים במוסדות, לעומת בוגרים עצמאיים ומתפקדים) אלא בטווח הקצר של השנה הקרובה. גם את זה הפוליטיקאים אינם יכולים, או שאינם רוצים לראות !
 

נונינה1

New member
מעניין אם אפשר לשלם בינתיים לבד

את עלויות השילוב ולתבוע את המדינה על סמך פסיקת בג"ץ להחזיר את העלויות..... אם בממשל ידעו שזאת אופציה אולי הם יתיחסו בזהירות רבה יותר לנושא.
 
שילוב

אני אחת העותרות לבג"צ. אבדוק אם אפשר להעביר לכם את התשובה הכתובה של משרד החינוך לעותרים. בהתחלה, משרד החינוך נתן הסבר כללי איך ומדוע משלבים. הם טוענים שמנהלי בי"ס ומוריו, הם אלה הגורמים המקצועיים המשלבים והם אלו שיצטרכו להיות האחראים על כלל הילדים בבי"ס, ובכלל זאת, הילדים המשולבים. מה שיוצא מדבריהם, שבעצם כל הבי"ס יצטרך להיות ערוך לקבלת הילדים. שזה עולה הון. הסייע/ת ששוהה עם הילד, הם כח עזר לא מקצועי. ועוד כהנה וכהנה שטויות. משרד החינוך מנסה בדרך מעוותת לקצץ שעות סייעת ולתת 10- 15 שעות שבועיות וגם זו לאחר מלחמה. איך יתכן??? ילד שזקוק לסייעת זקוק לה כל הזמן. ילד אוטיסט שזקוק לסייעת, אי אפשר יהיה לקבוע מתי הוא יהיה זקוק לה. אי אפשר לתכנן את ההזדקקויות שלו, ולקבוע מתי הסייעת יכולה להיות איתו. הסייעת היא הקביים של הילד שלנו. וכמו שילד נכה בכסא גלגלים אי אפשר להוריד אותו מהכסא בחלק מן היום, כך אי אפשר להוריד סייעת. לסייעת משלמים כפי שאתם יודעים משכורת מינימום. ועל כן הסייעות שאנו מקבלים מהמדינה, לא מתאימות לתפקיד וזה בלשון המעטה. האמת היא שהסייעת היא זאת שצריכה לשלב את הילד. לא המורה והמנהלת.וגם לא התלמידים. הסייעת מתווכת בין המורים לילד ובין הילד לתלמידים הרגילים. הטיפול במסגרת המיוחדת עולה הון למדינה. לכל ילד מיוחד צריך שיהיה טיפול המתאים לו ושילוב יחידני צריך להיות אחד הטיפולים שצריכים להיות במסגרת החינוך המיוחד, אם זה מתאים לילד ויכול לעזור לו, וזה הטיפול בשבילו. שילוב מלא עם סייעת עולה הרבה פחות ממה שהילד היה עולה בחינוך המיוחד. באופן אישי אני חושבת שיש אפליה רבה בין ילדים הלומדים בחינוך המיוחד לבין כאלה הלומדים בחינוך הרגיל. 1.ילד מיוחד הלומד בחינוך הרגיל, לא מקבלים עבורו 2 נקודות זיכוי. אל תשאלו אותי למה. 2.ילד הלומד בחינוך הרגיל, מסיים ללמוד בשעת צהרים. אין אפשרות להכניס אותו לצהרון מכיוון שהוא לא מסוגל ללא סייעת, ובגלל זה גם ילדים עם אוטיזם הלומדים בחינוך המיוחד, מקבלים יום חינוך מלא. אני אמא לילד אוטיסט צריכה להפסיק ולעבוד ולאסוף אותו יום יום ב-12.45. יש לי סייעת מטעמי, ועל כן יש לי פתרון, אך המחיר שאני משלמת הוא רב. לא ארחיב ואלאה אותכם בכל השאר. אחרי שתהיה החלטה של הבג"ץ אני אשלח את תשובת משרד החינוך, ולדעתי לא תאמינו איזו תשובות אידיוטיות קיבלנו ממערכת שהמחויבות שלה היא לעזור לכל הילדים לקבל חינוך ללא משוא פנים. הבן שלי כך נטען, לא צריך סייעת מבחינה חינוכית, רק שהם שכחו לכתוב שהוא צריך סייעת, בגלל שהבעיה שלו היא קודים חברתיים ולא יכולת למידה. אני יכולה להמשיך ולהמשיך. אני אמורה להתראיין בערוץ 1, ודחיתי את זה השבוע. לא ידעתי על הכתבה (אין לי טלויזיה) אבל עכשיו אני חושבת שאלך בכל זאת. עמליה
 

נונינה1

New member
שילוב - עבודת צוות של כולם.........

כאמא משלבת אני רואה את הדברים כך : על מנת שהשילוב יצליח צריכים להתקיים הגורמים הבאים 1. נכונות ורצון של מנהלת המוסד החינוכי לשלב. ראית עולם הכוללת סובלנות כלפי השונה ונכונות להשקעת אנרגיה בשילובו. והנחלת הגישה הזו לצוות החינוכי בביהס. 2. הדרכת כל הצוות החינוכי במהות השילוב. איך משלבים, איך מתמודדים עם בעיות, למה לצפות ואיך להגיב. 3. סייעות מקצועיות ואני מדגישה שוב מ י ק צ ו ע י ו ת. ז"א לא בייביסיטר אלא אדם שמבין את הלקות של הילד ואת הדרכים הנכונות לסייע לו להתמודד עם הקשיים ולפתח את המקומות הקשים. 4. קיים מפגשים סדירים של הצוות - מנהלת, מורים, סייעת ומטפלים אישיים על מנת לדון בבעיות ובדרכים הנכונות לטיפול בהן. 5. ההורים - צריכים גם להבין את מגבלות המערכת - אי אפשר שכל ביה"ס יתנהל רק על פי הצריכים של הילד וצריך להבין עד כמה אפשר לבקש התחשבות והיכן הילד פשוט עדיין לא מוכן לשילוב ושם צריך למצוא חלופה (כגון, שעורים שהילד לא יכול להשתתף וכדו') כן, זה דורש הרבה משאבים, אבל מאידך שילוב לא טוב נדון לכישלון מראש ואין טעם ללכת למשהו שנדון לכישלון מראש לא ?
 
שילוב- מסכימה איתך לחלוטין.

נונינה שלום. כל מה שכתבת הינו נכון, אך משרד החינוך בתשובתו לבג"צ לא ניסח את זה בצורה כזו. כדי לשלב נכון, צריך שיהיה שיתוף פעולה בין הצוות, מורים מנהלת, והצוות המסייע. בית הספר לא צריך להערך בצורה מיוחדת, הוא צריך רק להבין, מהו תפקיד הסייעת ביחס לילד ולשאר הצוות. למזלי, בי"ס שבו לומד בני, התברך במנהלת מדהימה, והסיבה שהכנסתי את דניאל אליו, זה בגלל שהמשפט הראשון שהיא אמרה לי הוא שהיא רוצה לשלב את דניאל לא רק בכדי לעזור לו, אלא כדי לחנך להבנה וסובלנות ובאופן מוחשי את שאר הילדים הנמצאים בכיתה ובבי"ס בכלל. אבל היא גם ביקשה ממני לא להזכיר בוועדת ההשמה שהיא דיברה איתי והסכימה. אני יודעת שיש מנהלים/ות בתי ספר שרוצים/ות לשלב תלמידים, אך משרד החינוך שוב ושוב פוגע בזה. יש כאן איזו מגמה לא לאפשר שילוב. אף הורה לא מצפה שכל בי"ס יתנהל על פי הצרכים של הילד, אבל ילד שיכול, שבי"ס לא מתנהל על פי צרכיו ויכול להשתלב, וזה מקדם אותו, אז מדוע לא? מנסיוני שילוב לא טוב נדון לכישלון, ולכן על הסייעת לקבל הדרכה מאנשי המקצוע המטפלים בילד. ללא הדרכה, לא יצליח השילוב. יש מגבלות במערכת אבל בעיקר מכיוון שמשרד החינוך עושה כל אשר בידו שהשילוב לא יצליח. אין לי שום בעיה להעביר לך בפקס את תשובת משרד החינוך, ואני בטוחה שזה יקומם גם אותך.
 

stamba

New member
שילוב - איך מתמודדים עם נושא הסייעת

זוהי נקודה שנראית לי מאד בעייתית. כשהילד נמצא במסגרת רגילה אין סביבו את העטיפה הטיפולית המקצועית שקיימת במסגרת תקשורתית. אי לכך, כל האחריות וכובד המשקל הטיפולי יושב על כתפי הסייעת שלרוב המקסימום שהיא מקבלת היא הדרכה קבועה מאיש מקצוע. אין עליה שום ביקורת ומעקב בזמן אמת ואי אפשר לדעת עד כמה היא מצליחה ללכוד את הרגעים הקריטיים וללחוץ על הכפתורים הנכונים בזמן הנכון. כשילד נמצא במסגרת שילובית מלאה זוהי בעצם כמעט כל הפעילות הטיפולית סביבו - וכל האחריות העצומה הזו נופלת על הסייעת שהיא לרוב לא מקצועית, היא אדם אחד בלבד, והשליטה של ההורים על הנעשה מוגבלת ובלתי ישירה. מה עושים...?
 

נונינה1

New member
מניסיוני............

קודם כל לוקחים אדם עם הכשרה ונסיון בתחום הטיפולי - וגם עם המלצות, ולא חתול בשק. בנוסף, מקבלים מהסייעת גם דיווח יומיומי וגם את הסיפור שלה על מה קרה ואיך - וגם מהסיפורים האלו אפשר ללמוד הרבה על הגישה שלה לדברים. שומעים גם את הילד, וכמה הוא מרגיש טוב עם הסייעת. במפגשי ההדרכה הסייעת מעלה נושאים שבעייתיים לה וכך גם מקבלים מושג על דרך ההתמודדות שלה עם הדברים וגם המורה או הגננת יכולה לתרום את דעתה על מה שקורה בכיתה, ולהציג זוית נוספת. ועדיין, גם אנחנו החלפנו פעם סייעת אחרי מספר חודשים כי הגענו למסקנה שהיא לא מתאימה לתפקיד. אין חברת ביטוח ..........
 

LeonardoDV

New member
סייעת מנוסה?

נכון שעדיף סייעת עם נסיון והכשרה מקצועית. זה מבטיח במידה מסויימת את האפקטיביות שלה. אבל לא קל למצוא אחת כזו ועוד פחות קל לממן אחת/ד. מנסיוני סייעת "לא מקצועית" עשתה פלאים עם בני בגן, היא קידמה אותו הרבה יותר מהפסיכולוגים, המרפאים והמטפלים, שטיפלו ועדיין מטפלים בו. חשוב מאוד להגדיר עם פסיכולוג ומרפאים בעיסוק את המטרות ודרכי הפעולה של אותה סייעת, להדריך אותה היטב ולא פחות חשוב להגדיר את גבולות האחריות שלה במסגרת צוות הגן, בתאום עם אותו צוות. ואין מה לעשות, בסופו של דבר, האינטואיציה היא שקובעת את האפקטיביות של הסייעת וזה או שיש או שאין לה.
 

anidnd

New member
סייעת לא מנוסה

בשנה שעברה כאשר א' היה בגן רגיל החלטנו להעסיק סייעת שתסייע לו להשתלב במשחק עם שאר הילדים, בפעילויות הגן ובקריאת "המפה החברתית". ראיינו מספר סייעות, חלקן צעירות עם הכשרה של חינוך מיוחד, אבל לבסוף בחרנו סייעת ללא השכלה אקדמאית בתחום ודווקא עם נסיון בתחום ה ABA שלא התכוונו להשתמש בו. הקריטריונים היו ההכרות המוקדמת שלה עם הלקות וביטוייה היומיומיים, הבגרות שלה (הן בגיל כרונולוגי והן בגרות אישית), הפתיחות שלה ללמוד ולהיות מודרכת והקשר המדהים שנוצר עם הילד. ההדרכה ניתנה לה מהפסיכולוגית הקלינית אשר ליוותה אותנו, וחלק מהדברים היא נאלצה "להמציא תוך כדי תנועה" וכאן נכנסו לתמונה גילה ובגרותה. כמו כן היא נאלצה להתמודד עם גננת שלא שיתפה פעולה ואפילו הסבה נזק, עם סייעות שלא הבינו מה היא עושה שם וכמובן עם א'. השנה, כאשר א' נמצא בגן תקשורת, אנחנו ממשיכים לעבוד איתה בשעות אחה"צ על עבודת שילוב אקראית בגני שעשועים, בקניון ובהזמנת חברים הבייתה. אני באמת מאמינה שסייעת טובה זה מעבר לידע קודם, ואפשר להקנות לה את הכלים בהדרכות. אותו הדבר אמור לכל בעלי התפקידים אשר מקיפים את הילד כולל המורה המחנכת, המורים המקצועיים ואפילו ההורים של הילדים האחרים בכיתה המשלבת (כמובן במינון הנכון).
 

נונינה1

New member
עמליה , משרד החינוך מערים קשיים כי

כן מדובר בתקציבים. כדי שהמנהלות והמורים ידעו איך לפעול הם צריכים לשמוע הרצאות הכנה (שמישהו צריך להכין ולהעביר.......) הם צריכים יותר שעות התייעצות לישיבות עם הגורמים הפסיכולוגים שמלווים את בתי הספר. הם צריכים זמן לישיבות צוות עבור כל ילד. צריך מערכת מעקב, תמיכה, ובקרה לכל תהליך כזה וזה תמיד תקציבים. כמו כן, הצבת סייעות מתאימות במקום נשים נחמדות חסרות כל הכשרה היא הרבה יותר יקרה...... כך שהמשרד מערים קשיים כי בשעה שהכל מקצצים אין לו מהיכן להביא את התקציבים לשילוב נכון, ושילוב לא נכון אנחנו כבר יודעים שנועד לכישלון מראש, אז הם מעדיפים לדחות את כל הנושא לימים טובים יותר. רק שלנו אין זמן לזה..........
 
עדיין בנושא שילוב.

נכון, כדי לשלב נכון צריך להערך. אבל לא ברמה שאת מדברת עליה. הבן שלי שולב ומשולב בהצלחה רבה. היום הוא כמעט רגיל ואחד מהילדים בכיתה. להגיע לזה היה לי קשה מאוד. אבל זה הצליח. לא היתה הערכות מיוחדת לשילובו. היתה סייעת טובה, ומדריכת שילוב ובתחילה גם גננת ששיתפה פעולה. דניאל התקדם אחרי השילוב ועבר לגן שפתי ושם הוא גם הזדקק לסייעת. בגן השפתי יש גננת לחינוך מיוחד, צוות מקצועי, ועוד 4 סייעות. הם היו אמורים להיות ערוכים לשילובו של דניאל ולא כך היה. היה עלי לשלב אותו בעזרת סייעת. וגם אם אותה גננת היתה מקבלת הדרכה מאנשי המקצוע הטובים ביותר לא היתה מצליחה להגיע לדניאל. אם אותה גננת ואותו צוות דניאל לא הצליח להתקדם, ברגע שהבאתי סייעת, דניאל התקדם ביותר ולא נשאר אלא רק להמליץ על שילובו בבי"ס רגיל בעזרת סייעת. שילוב טוב- משמעו סייעת טובה. ואם יש חשש מלהכניס את כל הביצים לסל אחד, אפשר גם שתיים. סייעת טובה ורצון אמיתי מצד כל הגורמים החינוכיים באותה המסגרת. סייעת טובה משמעו- סייעת הרגישה לילד ולבעיותיו. היא צריכה לקבל הדרכה מאיש מקצוע או הורה מודע, המכיר את הילד. הדרכה גם פרושה, לתצפת על הילד עם הסייעת בהתחלה לפחות פעם בשבוע ולאט לאט להפחית את זה. היום אני מתצפתת פעם בשבוע בכיתה שלו. באלו"ט יש כיוון כזה. ומנסים שם להעביר קורס למדריכות סייעות במטרה שהן ידריכו מדריכות לסייעות. אני מקווה שזה יצליח. אבל בינתים אפשר לשלב ילד ובהצלחה, ללא הערכות המערכת כולה. אני בגלל מצב כלכלי לא יכולתי לממן פסיכולוג שידריך אותי או את הסייעת (שילבתי את דניאל חלק מהזמן בעצמי) ועל כן הגעתי אחרי חיפושים רבים לגוף שאיפשר לי לקבל מדריכת שילוב שעזרה לי לשלב את דניאל בהצלחה. עד היום אני מתייעצת איתה והיא נענית לי בשמחה. בתחילה היתה באה לתצפת ולהדריך פעם בשבוע. היום היא כבר לא באה בכלל. לדעתי כך צריך לשלב. אם הילד יכול ומסוגל להשתלב, הוא זה שצריך להתרגל למקום שהוא נמצא, אמנם בי"ס צריך לעזור לו להשתלב, אך לא צריך בשום אופן להערך לכבודו. זאת מטרת השילוב. כשבאים לדניאל ילדים אני מדריכה את דניאל, ומתרגמת לו את שפת הקודים שבא מתקשרים חבריו והפוך. אבל אני לא נערכת בצורה מיוחדת, לא עושה דיונים ופגישות עם ההורים, למעט בהתחלה שאז אני מסבירה להם איך להסביר לילדים שלהם את דניאל. אני או הסייעת משלבים ואם הילד משתף פעולה אז זה יצליח. עמליה
 
למעלה