מי רוצה להיות מוטרדת מינית

  • פותח הנושא siv30
  • פורסם בתאריך

siv30

New member
מי רוצה להיות מוטרדת מינית ../images/Emo35.gif

מאמר בעיתון הארץ מתיימר לספק לעופר גלזר את האיליבי המושלם להטרדות המיניות שלכאורה הטריד (כאילו שהעו"ד שהוא שכר במליונים שיש לו ולבת זוגתו לא מספיק בשביל המטרה) : "באילת זה לא סיפור גדול, כל מה שמספרים על עופר. ככה זה כאן, זה האוויר. עופר הוא בחור טוב, אני מכיר את האח שלו.ואמנם, האוויר באילת מלא בסיפורי זימה קטנים שאיש לא עושה מהם עניין. לא הסקיפרים ולא התיירות הצעירות שמחפשות קצת ריגושים. כולם מסכימים שבעניין הזה, אילת היא אקס טריטוריה. צביטה בישבן חצי חשוף ממילא, לא נחשבת הטרדה מינית וגם אם כן, אין סיכוי שהמוטרדת, תיירת שעובדת בלי אשרה, תתלונן במשטרה. גם הצעירות הישראליות שיורדות לאילת לא רצות להתלונן על כל ליטוף, נגיעה או יותר מזה. הרבה פעמים הן טועמות בפעם הראשונה את החופש ושומרות את החוויות האלה לעצמן. בתוך ההווי הזה סיפורים נוסח עופר גלזר היו תמיד עניין של מה בכך." http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jhtml?itemNo=336359&nl=03_09 אחד מהסיפורים הוא של אם לנערה שירדה לאילת לעשות קצת כסף. היא החלה לעבוד על היכטה של מר גלזר המכובד כמלצרית. מתוך דברי האם שמספרת על הבחור "המסכן", זה "ששופכים את דמו" בגלל שהוא נישא לעשירה : "היא סיפרה שהוא היה מושיב אותה על הברכיים שלו, נוגע לה בישבן ובחזה, אומר לה שכדאי לה לשכב איתו, שאם לא - הוא ידאג לפטר את החבר שלה." ואני שואלת, מדוע עיתון מכובד כמו הארץ טורח בכלל לתת תירוצים לאדם, שאם הדברים שמיוחסים לו נכונים צריך לשלם על העוול שהוא עשה לבנות? ומאמר נגד בא דווקא מכיוון מפתיע. כתבה שפורסמה במעריב : "תכניסו לכם את זה טוב טוב לראש: אין אשה שרוצה שיטרידו אותה. וגם אם היא חיכתה שנים עד שהעזה להתלונן, זה לא כי היא "נזכרה פתאום", אלא כי רק עכשיו היא מצאה את כוחות הנפש להתלונן, ולהתמודד עם העניין בעצמה. מוטרדות מיניות, תאמינו או לא, זה לא כיף גדול. זה מטרד" http://images.maariv.co.il/channels/4/ART/532/623.html בכתבה עונה הכתבת לכל המקטרגים של המוטרדות והנאנסות למינהן ועונה על שאלות נפוצות בקרב זרמים עויינים בציבור... מבחינתי: דוז פואה למעריב
אפס להארץ
 

דוסטו

New member
עוד זכר שובניסט מזיל ריר

שלא יודע גבול. יש בעיה אחת בעולם המודרני והוא שכל התקשורת בן זכרים לנקבות בני המין הומוסאפיינס לגמרי התחרבשה. כל מה שחרגול וחרגולה יודעים -אנחנו איבדנו. אז אני חושב שאולי הגבול למה שמותר לגבר או אשה לומר לבן המגדר השני הוא מאוד גמיש, אבל את הידיים כדאי לשמור בכיסים ובעיקר כדאי ללמוד ש'לא' זה משהו מוחלט גם כשלא צועקים אותו עם פרצוף אדום מכעס. ועוד משהו - כאשר שופטות יתחילו להוביל קו אגרסיבי חד-משמעי בבתי משפט על פיו אין זכות לשאול בחורה מה היא לבשה, או עם כמה גברים היא כבר שכבה ומה דעתה על איך ומתי קביל לקיים יחסי מין -אולי המצב ישתנה. לא שאני מסיר אחריות מנשים. לפני כמה שנים איזה נהג משאית חטף שמונה שנים בפנים על אונס. לקח טרמפיסטית היה מזמוז (בהסכמה), התערטלות (בהסכמה) מין אוראלי (בהסכמה) אבל כשהיא אמרה לא!על חדירה הוא נעשה חרש. אולי זה שובניסטי - אבל אם הוא חטף שמונה בפנים אז מי שעושה אמבוש לבחורה ואונס אותה מא' עד ת' מגיע לו 25 שנים בפנים. ואני גם תמה אם נהג המשאית היה לא רבינוביץ'/אבוטבול אלא דודו טופז -איך זה היה מסתיים.
 

Rivendell

New member
אתה מעלה שאלה גדולה

שגם בתי המשפט שלנו עוד לא יודעים להתמודד איתה - אם אישה הולכת בלבוש זנותי, זה אומר שהיא "מבקשת את זה"? ברור שאף אחת לא הולכת ברחוב וחושבת לעצמה "הממ יהיה ממש נחמד אם מישהו עכשיו יוריד לי כמה מכות ויגרור אותי לאיזו סמטה חשוכה לבצע בי את זממו". אבל גם אי אפשר להכחיש שלפחות חלק מהנשים שמתלבשות ככה עושות את זה מתוך ידיעה שזה יגרור תגובות מסוג מסויים. איפה עובד הגבול - גם אני לא יודעת להגיד
אבל אתה צודק - המערכת המשפטית לא ערוכה מספיק לטפל בזה.
 

דוסטו

New member
הגבול ברור לגמרי - 'לא רוצה'

(בדר"כ בקמץ. אבל גם בסגול תקף). ולא כל אונס או מעשה בכפייה מלווה במכות. וזכותה של אישה ללכת עם כמה ואיזה לבוש שהיא רוצה. לא כל אישה ששוכבת ערומה באיזו פינה בחוף ניצנים או בחוף הבונים כוססת ציפורניים בעצבנות ואומרת לעצמה "נו, מישהו כבר יעשה לי טובה". מה שלא אומר שאני לא אבחון בעיון זכרי כל אחת שתעשה את זה, ואם אתרשם לטובה אבחון אותה שוב. ואולי אם יבוא לי, אגיד לה שהיא נראית סקסית, ואם התגובה שלה תהיה מזמינה אז אשקול את המשך צעדיי. אבל -אם התגובה שלה תהיה בגדר "לך 'תחפף" אז אני אתחפף. ואם אחרי אוראלי היא תגיד "עד פה, יקירי" אז זה יהיה עד פה. וביחס למערכת המשפטית - זה לא עניין של הערכות. זה עניין עקרוני. state of mind . זה לא עניינו של ביה"מ מה אנשים עושים מרצונם החופשי. מותר לבחורה להזדיין עם כל השכונה ועדיין אסור לזה שהיא לא נתנה לו, לקחת בכח מה שלא רוצים לתת לו. אונס הוא אונס הוא אונס
 

siv30

New member
על פניו לשאלת הלבוש אין מקום

נראה שעל פניו לשאלת צורת הלבוש לא צריך להיות מקום בהכרעה של בית הדין, שהרי זכותה של האישה על גופה קודמת. הבעיה לדעתי מתחילה מכך שדווקא עמוק בתוך תוכנו אנחנו כן מאמינים שללבוש ישנה השפעה על ההתנהגות של "מועדים לפורענות". אישית אני לא יודעת אם אותו אדם היה מתנהג אחרת במידה שהיא היתה מתלבשת כך או אחרת, אני גם מאמינה "בדחיית סיפוקים" (דבר שכל ילד בן 5 משכיל ללמוד וליישם) אבל אני תומכת נלהבת באחריות אישית. באופן בסיסי אני חושבת שלאישה צריכה להיות אחריות אישית, היא צריכה להבין שלגבר יש יצרים ואם היא מעודדת בהתנהגות או בלבוש את ההתנהגות "הטבעית" שלו (גם באופן לא מודע) אין לה אלא לצפות לתגובה ולהיות מוכנה, משמע לא להתפס "עם המכנסיים למטה". לפעמים מספיק להגיד לא ולפעמים צריך קצת יותר, כאשר המושג יותר מתייחס לחומרת ההתלהבות שמפגין הצד השני.
 

siv30

New member
אני מסכימה

עם הרעיון שבתי המשפט צריכים להוביל את הקו. הצדק צריך גם שיראה ולא רק יעשה ויותר מכך. צריכה להיות התאמה בין העונש שבית המשפט פוסק לבין "הצפייה" לחומרת העונש. כלומר, לדעתי לא יתכן שעל מקרים קשים של התעללות ואונס יפסוק בית המשפט ביד קלה שנתיים - שלוש, ועל מעשים מגונים יפסוק 10 שנים. אני גם מסכימה עם העקרון שהמילה "לא" מבטאת בדיוק את המשמעות שיש לה ואין משמעות למועד בציר הזמן בו היא נאמרת. לגבי מבחן "בוזגלו", אני לא יודעת לענות לך אם מצב העניינים שונה או היה שונה לו האדם היה דודו טופז או כל פרסונה אחרת.
 
למעלה