תגובה
1.מלחמה לא חייבת להיות התקפה פתאומית. סביר להניח שיקדמו לה ניתוק יחסים והכנסת כוחות מצרים לעומק כלשהוא בסיני.במקרה כזה,לא בטוח שישראל תוכל\תבחר לתקוף ולפתוח במלחמה,"רק" בגלל הכנסת הכוחות המצריים לשטח המפורז. 2.אני מסכים שתרחיש של מלחמה הוא לא סביר ביותר,ונכון שהמשטר הנוכחי מבין את הנזקים העצומים שיגרמו לו כתוצאה מכך,אבל כמו שאמרתי,לא בטוח שגם אלו שיבואו אחריו ינהגו כמותו. גם באיראן המדינה נהנתה מיחסים עם ארה"ב שהטיבו איתה מאוד,ובכל זאת הגיעה המהפכה האיסלמית. נכון שבמצרים רמת הנתק בין העם לשלטון לא מתקרבת אפילו למה שהיה באיראן, אבל מצד שני,גם רמת השינאה לישראל במצרים של היום שונה לחלוטין מהמצב באיראן של אז. במקרה של מלחמה נגד הפלשתינים או סוריה,לא בטוח שהשלטונות יצליחו למתן את רצון העם. 3.ואם כבר מדברים על איראן,הרשה לי להזכיר לך שהיא לחמה במשך שנים בעיראק,עם צבא המבוסס כולו על נשק אמריקאי,ככה שאני לא בטוח כמה אפשר לסמוך על העניין הזה. ובוודאי שבמלחמה של כמה ימים\שבועות,היתרון הזה נמחק כמעט לחלוטין. 4.אני לא משווה בין הרמה של חיילי שני הצבאות,אבל בזכות שיתוף הפעולה עם ארה"ב (שמתבטא גם באימונים משותפים,השתלמויות הדדיות וכו´) רמתם הולכת ועולה. 5.כמו שאמרתי,עמדתה הנוכחית של מצרים (שהיא בעצם עמדתה של הקבוצה השלטת הנוכחית) אינה מהווה ערובה לעמדתה העתידית. 6.כדי להגן על הגבול לא היו חייבים להקים עוד קו בר לב.יש שיטות הגנה ניידות יותר (וגם חכמות יותר). למעשה,אם היו מקשיבים לשרון אחרי 67 ולהתנגדותו לקו ההגנה הנייח שנפרש על התעלה,קרוב לוודאי שמלחמת יום כיפור הייתה מסתיימת בצורה שונה למדי (ואולי אפילו כלל לא מתחילה). 7.גם אילת לא.אבל עכשיו היא כן. מה גם שאזור סיני קשור גיאוגרפית לארץ ישראל הרבה יותר מלמצרים. 8.האינטרס הוא השמדת ישראל,אינטרס חשוב למדי לרבים מתושבי מצרים. ודרך אגב,אם כבר הזכרת חלקי חילוף,תאר לך מה היה מצבנו היום אם ההסכם לא היה נחתם. היינו עומדים מול צבא מיושן,המבוסס על נשק בן עשרות שנים,של אימפריה שחלפה מן העולם,ועם מקורות מימון הולכים ואוזלים (פחות או יותר כמו המצב של הסורים היום). במצב כזה,יתכן שהסכם עם המצרים היה נראה אחרת לגמרי (לטובת ישראל כמובן). וגם אם לא היה נחתם הסכם,המצרים היו מהווים איום הרבה פחות משמעותי, מהאיום שהם מהווים היום.