``נח בשבע טעויות``
אל הרעם, יש בדבריך כמה וכמה טעויות, אי הבנות ובילופים: א. ה``פמיניסטיות`` (מי אלו?) לא רק רוצות שיוויון, אלא מתנגדות באופן גורף לאפלייה לטובת נשים. אתן 2 דוגמאות לדברי: ה``פמיניסטיות`` (שוב, שאלה גדולה מי הן כי יש הרבה גופים שונים, פמיניסטיות שונות, ואין קול אחד), או לפחות חלק מהן, אומרות בגלוי, כי שיוויון של נשים בכל הרמות: תעסוקה, ארגונים ציבוריים, פוליטיים, צבא, ועוד, משמעו שנשים יצטרכו למשוך בעול כמו גברים (למשל, שולמית אלוני טענה תמיד, כי הדרישה לשיוויון בתפקידים בצבא משמעותה הארכת השירות והאפשרות שנשים תהרגנה בקרב. ב. הן מתנגדות בכל תוקף לאפלייה אולם דורשות פעולה מתקנת במקומות בהם נוצר עיוות הסטורי ואפלייה נגד נשים. גם החוק החדש של העדפה מתקנת בשירות הציבורי מגדיר זאת בבירור: אם יש גבר ואישה בעלי כישורים שווים וזהים, אזי יש להעדיף את האישה מסיבות של תיקון העיוות ההסטורי, אולם לעולם אין להעדיף אישה אם אין לה כישורים. גם אני כתבתי והרציתי בנושא זה ואני תומכת בגישה זו. ג.המצב לפני מאה שנה לא היה טוב משיוויון מוחלט: לפחות לא לנשים. ברור שיש גברים, כמוך, המעדיפים את המצב בו לנשים אסור היה לבחור ולהיבחר לתפקיד ציבורי, פוליטי או מדיני; אסור היה להן ללמוד או ללמד באוניברסיטה; אסור היה להן להחזיק ברכוש ובמקרה של גרושין לא הורשו לקבל את חלקן ברכוש המשפחתי, ועוד ועוד עיוותים והגבלות, שהיום מוטלות רק עם עבדים, קטינים או משוגעים. ד. אין דבר כזה ``שיוויון מוחלט``. לעולם כל ``שיוויון`` הוא יחסי ומוגבל. זאת משום שאין שני אנשים שווים. ולכן, רוב הגופים הפמיניסטיים מדברים על שיוויון הזדמנויות, ולא שיוויון מוחלט, שהוא פיקציה. מירה חניק, הדרך למעלה