גם אני הייתי
היה נהדר, למרות שבשבת במשך היום היה לי יותר קשה להיגרר עם הצאצאים הקטנים. למרות הכל ראיתי ושמעתי כמה דברים נהדרים. Tommy Sands ריגש אותי עד לדמעות וגם הצחיק אותי בשתי הופעות שלו שראיתי , למרות שחלק מהסיפורים המצחיקים שלו כבר שמעתי בעבר בגירסאות שונות על ידי אנשים אחרים. אבל כזמר וככותב אכן הוא לא מבייש את המשפחה, ולדעתי אף מרגש יותר. הייתי עם הילדים גם כן במופע של שרון אביב וחגית. היה פשוט כיף. חגית נגנית מעולם אחר. לגבי הערב, לא התחברתי למוני ולארי, כנראה גם כן בגלל חוסר השייכות של הבאס הגדול והמתופף. בעבר נהניתי מהם יותר כשהיו לבד. הכנענים עשו את העבודה אבל נשמעו לי יותר כלהקת חתונות מאשר כמופע של פסטיבל פולק. הם לא בנויים לשיר באנגלית לקהל אנגלו-סאקסי ברובו. דוב האמר מצויין, אבל יש גבול לכמה שאני יכולה לשמוע בלוז ברצף. ה-"אורגים" מקצוענים אמיתיים ונשמעים נהדר, אבל היה קשה להם מול קהל ענק כזה. זה גם נשמע אנאכרוניסטי לחלוטין שהם שרו לקהל ישראלי "צאנה צאנה" ו"שלום חברים"... קשה לי להבין את הטעם שלהם במופע זה. אלו היו שירים שאפילו נמנענו מלשיר בתנועת הנוער היהודית בארה"ב. להקת באוראן היתה נהדרת. נוכחות מרשימה של הרכב גדול. פעם ראשונה ראיתי אתם את הכנרת של אמראלד מעיין שנשמעה נהדר. החמתאי שלהם איש במה מצויין וכולו מלא אנרגיות. אין פלא שהקהל הגיב בהתאם. ממש אהבו אותם. לסשן האירי נכנסתי ויצאתי מספר פעמים, אבל היה צפוף. המוזיקה נשמעה נהדר, מספר גדול מאד של נגנים צעירים ומוכשרים שראיתי אותם במשך השבת יושבים ומנגנים בכל מיני פינות. מרשים. הצלחתי להכנס למופע הראשון של ירוק עד, ואין לי הרבה להגיד חוץ ממושלם ומרגש. כל מילה נוספת מיותרת. הייתי גם ברובו של המופע של שי טוכנר ו-"חברות" שהיה מיד אחריו באולם למעלה. הבחורה הצעירה הראשונה , אם זכור לי נכון החברה של בנו שניגן אתם גם, היא ממש מדהימה. יפהפיה אמיתית, קול אדיר ונוכחות בימתית מלידה. נכון לה עתיד גדול. הבחורה ששרה את השירים האיריים וגם שרה בסשן (אלה??) ממש חמודה, שרה יפה מאד, בעלת מבטא מושלם ומוזיקלית מאד ומדוייקת. אהבתי כל רגע של השירה שלה והייתי שמחה לשמוע עוד. הזמרת השלישית, שהדבר היחידי שאני זוכרת ממנה שהיא מלמדת ברימון היא מקצוענית אמיתית שריגשה לגמרי את הקהל. חבל שהייתי צריכה לעזוב אחרי ארבעה שירים (ילדים זה שמחה....). זה ממש תופעה איך כל שנה שי מצליח ליצר מופע עם אנשים שונים לגמרי הן ממנו והן האחד מהשני ולתת לקהל שעה רצופה ולפעמים יותר של הנאה מושלמת בלי רגע משעמם, וזה גם מפליא אותי מחדש איך הוא נותן להם את כל הבמה מבלי לתת שום הרגשה שהוא המוביל. בקיצור, שאר הזמן הוקדש לילדים בעזרת הורי ובלי בעלי השוהה בחו"ל, ולסיכום, סוף שבוע גדול. אי"ה, בשנה הבאה שוב אני שם.