שפירא מאיר
New member
מי שחושב על ביקור בפארק שרון "חיריה", שיחשוב שוב.
היום נסעתי לפארק שרון לתרגל את הטסת הרחפן.
מסתבר שהכניסה הצפונית לא פעילה למבקרים.
יש להיכנס דרך חיריה.
אתה עובר גשר בטון (ימני מהגשר של משאיות הזבל, כן שוקלים אותן בכניסה וביציאה שידעו כמה זבל הבאת (משלמים לפי קילו???)), ובסוף הגשר יושב מישהו שאומר שאתה צריך להחנות את הרכב במגרש שאחריו ויבוא שאטל ויקח אותך למעלה.
בזכות תגי החניה לנכים נכנסתי עם הרכב ועליתי למעלה ויש שער סגור לרכב לא תפעולי.
לדברי השומר לא אוכל להיכנס ושאפנה למשרד הסמוך למגרש החניה.
פניתי והצביעו על חניית נכים. הסברתי שאני רוצה להגיע למעלה ואני לא יכול ללכת 500-600 מטר ברגל, שיאמרו לשומר לפתוח ולתת לי להיכנס עם הרכב עד כיתות הלימוד למעלה, וסרבו בתוקף.
סבתי על עקביי ונסעתי משם.
אגב, השם "חיריה" הוא כמובן שיבוש של "חורייה" (חופשיה) שם היה כפר ערבי שננטש במלחמת השחרור, ומכיוון שהאיזור נחשב שטח הפקר, נהגו רשויות לשלוח לשם את הזבל שלהן עד שנעשה במקום הר ממש (המכונה "הר הזבל") ורק כאשר ההר לא עמד בעומס הזבל והחל לזלוג לתוך הנחל הסמוך, החליטו להפסיק ולהפוך אותו לפארק.
עוד נקודה.
בחלק הצפוני של חיריה קרוב לצומת מסובים (נקרא כך כיוון שנסלל על גבי הישוב העתיק "בני ברק" ולכן נקרא מסובים (היו מסובים בבני ברק...)) עקב ההחלטה להקים את בני ברק החדשה בין פתח תקוה לרמת גן, ולזנוח את מיקומה המקורי של בני ברק.
לפני עבודות הפיתוח במקום, עדיין היו חורבות של הישוב בני ברק המקראית ובמקום לשמר את המקום, סילקו אותם במחי כף טרקטור. ילדי אור יהודה ורמת פנקס נהגו לחטט בין החורבות והיו שמצאו מטבעות מימי בית שני.
השאלה:היכן היו כל הצדקנים שכל מילה שניה אצלם היא "אלוהים אמר" , "התורה רוצה" וכו, כאשר הרסו את הישוב המקראי.
כנראה שרק כדי להציק לארכיאולוגיה הם נוהגים לערוך מהומות במקומוןת של חפירות ארכיאולוגיות.
סוחרי דת עלובים.
היום נסעתי לפארק שרון לתרגל את הטסת הרחפן.
מסתבר שהכניסה הצפונית לא פעילה למבקרים.
יש להיכנס דרך חיריה.
אתה עובר גשר בטון (ימני מהגשר של משאיות הזבל, כן שוקלים אותן בכניסה וביציאה שידעו כמה זבל הבאת (משלמים לפי קילו???)), ובסוף הגשר יושב מישהו שאומר שאתה צריך להחנות את הרכב במגרש שאחריו ויבוא שאטל ויקח אותך למעלה.
בזכות תגי החניה לנכים נכנסתי עם הרכב ועליתי למעלה ויש שער סגור לרכב לא תפעולי.
לדברי השומר לא אוכל להיכנס ושאפנה למשרד הסמוך למגרש החניה.
פניתי והצביעו על חניית נכים. הסברתי שאני רוצה להגיע למעלה ואני לא יכול ללכת 500-600 מטר ברגל, שיאמרו לשומר לפתוח ולתת לי להיכנס עם הרכב עד כיתות הלימוד למעלה, וסרבו בתוקף.
סבתי על עקביי ונסעתי משם.
אגב, השם "חיריה" הוא כמובן שיבוש של "חורייה" (חופשיה) שם היה כפר ערבי שננטש במלחמת השחרור, ומכיוון שהאיזור נחשב שטח הפקר, נהגו רשויות לשלוח לשם את הזבל שלהן עד שנעשה במקום הר ממש (המכונה "הר הזבל") ורק כאשר ההר לא עמד בעומס הזבל והחל לזלוג לתוך הנחל הסמוך, החליטו להפסיק ולהפוך אותו לפארק.
עוד נקודה.
בחלק הצפוני של חיריה קרוב לצומת מסובים (נקרא כך כיוון שנסלל על גבי הישוב העתיק "בני ברק" ולכן נקרא מסובים (היו מסובים בבני ברק...)) עקב ההחלטה להקים את בני ברק החדשה בין פתח תקוה לרמת גן, ולזנוח את מיקומה המקורי של בני ברק.
לפני עבודות הפיתוח במקום, עדיין היו חורבות של הישוב בני ברק המקראית ובמקום לשמר את המקום, סילקו אותם במחי כף טרקטור. ילדי אור יהודה ורמת פנקס נהגו לחטט בין החורבות והיו שמצאו מטבעות מימי בית שני.
השאלה:היכן היו כל הצדקנים שכל מילה שניה אצלם היא "אלוהים אמר" , "התורה רוצה" וכו, כאשר הרסו את הישוב המקראי.
כנראה שרק כדי להציק לארכיאולוגיה הם נוהגים לערוך מהומות במקומוןת של חפירות ארכיאולוגיות.
סוחרי דת עלובים.