לא נס ליחי
New member
מי שיחרר את ההודים משלטון הבריט?
מי שיחרר גם את הודו וגם את פקיסטאן מן האימפריאליזם הבריטי, בו-בסתו של שנת ארבעים ושבע הרת הגורל כלומר באותה עת ממש ששיחררנו את ארץ ישראל המערבית מאותם קלגסים עצמם של אותו השילטון הזר אשר דיכא גם את תת- היבשת ההודית מזה דורי דורות אודה ולא אבוש: כאשר נימקנו אזי מתלאות וייסורים, חווינו מחבואים במחסני כלים - וגרדומים לא שיווינו אז לנגד עינינו לא את הודו הקמה לעצמאות ולא את פקיסטאן המשתחררת ובכל זאת, ולו גם כתוצר לוואי בלבד של לחימתנו במחתרת בחרוף נפשנו, שתי מדינות חדשות אלו,שלא ידעו עד-אז עצמאות מהי קמו אז לתחייה - כמונו ובעת ובעונה אחת איתנו, בעיקבות לחימתנו העזה-ממוות בשורות מחתרת הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל הקטנטונת שלנו, ללא כוונת מתכוון כלשהי לא להושיע את ההודים ולא לשקם את הפקיסטאנים, ולא בטיח. הלוא לגבי הבריטים לא שימשה ארץ ישראל כל כולה אלא שער הגישה להודו, ותו לא. תושבי הארץ, כיהודים כן ערבים, כשחק מאוזניים נחשבנו כל כולנו בעיניהם, והארץ שלנו, משני עברי ירדנה שמלכות בריטניא האדירה לא ההינה אפילו להעלות על שפתיה את עצם שמה, פרט לראשי התיבות הנילעגות >א"י, א"י, א"י< שוב לא עיניינה את הריקים והפוחזים, קלגסי הנציב העליון, הוד שיפלותו, סיר אלן קונינינגהם אף כמלוא הנימה, כארצנו כן ארץ הגנגס שכן באין שער גישה - מה יתן ומה יוסיף מרחב אז נישאלת השאלה מה באמת אירע באותם חודשים ספורים בין מרס לבין ספטמבר שנת ארבעים ושבע, מה אירע שדחפם אלי גמר הבשלת החלטתם לנטישת >"אי,אי,אי"< שלנו לבלי שוב,לפתע פתאום? והמענה הוא חד וחלק Those bloody Jewish bastards of the Irgen עשו זאת שוב. מה הם עוללו? בית יתומים גרמני קיים היה במעלה שכונת גאולה בירושלים, שבאותו קטע הוסב שמה ל"שנלר" ("מהר,מהר" בגרמנית) ואשר לימים, לאחר פרוץ מלחמת העולם נגד הנאצים הניתעבים הועברו כל יתומיו ליבשת השישית שמיסודה של הפושענות, שמאז והלאה הפך המעון הגרמני המאד צייורי ההוא - גם בהגיעי עתה לגבורות זכור אזכרנו כי אכן ניזדמן לעבדכם הנאמן ל"בקר" שם בזמן מן הזמנים - למיבצר ציבאות הבריט באזור, אף כי שמות כל אותן עיירות שוואביות, כתובים בכתב גוטי המכונה זיטרלין, נישתמרו על כל אחד ואחד מן הבנינים, לשם הסוואה, על מנת שישווה למיתחם מראה כאילו עודנו על כנו עומד בית היתומים הגרמני משכבר הימים והנה בחודש מרס, הוא חודש אליל המלחמה, עת כל היישוב היהודי בירושלים בירת פלסטין - א"י, א"י א"י, פרט לבריות משונות שכמותנו שאיזה גוץ בעל בלורית נהג לכנותנו פישפשים ותיקנים, כולם כלואים היו בבתיהם מחמת העוצר שהטיל סיר אוולין בארקר הנודע לשימצה ובעיצומו של אותו עוצר חלה פשיטת בחורינו על שנלר שעשתה שמות בשנלר, ועם זאת,בהמשך,שמה קץ וגמר לנוכחות הבריטית בארץ ישראל שממערב לירדן, וכהשלכה מהפניית עורף זו לשער הגישה לתת-היבשת ההודית גם הקיץ הקץ על שלטון הבריט בהודו ובפקיסטאן אשר, כאמור - הס מלהזכיר - היהודונים, כאותה הברכה שאיננה מצויה אלא בדבר הבא בהיסח הדעת התחצפו-ללא-ניתבקשו, לשחררן - כאילו כפעולת מחדל, כי שלא כגנדי לא השתקענו בצומי צומות. מכאן ילמדו נא אחינו ואחיותינו בינה שלא רק אין החמשה בחודש האליל הבבלי אייר יום העצמאות האמיתי, התולדי שלנו אלא אותו היום בו ניתבצעה הפשיטה על שנלר הוא הוא, ויתרה מזאת: הציונות ה"מרושעת" היא שחוללה גם את עצמאות הודו ופקיסטאן, ובייתר ייחוד: לא אחר מאשר האירגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל, שנוא נפשם של כל אותם בני טובים וחמודונים, שלנו ושלהם. איתמהה. שלכם באהבת ישראל ובחיבת האמת ההיסטורית, לא נס ליחי
מי שיחרר גם את הודו וגם את פקיסטאן מן האימפריאליזם הבריטי, בו-בסתו של שנת ארבעים ושבע הרת הגורל כלומר באותה עת ממש ששיחררנו את ארץ ישראל המערבית מאותם קלגסים עצמם של אותו השילטון הזר אשר דיכא גם את תת- היבשת ההודית מזה דורי דורות אודה ולא אבוש: כאשר נימקנו אזי מתלאות וייסורים, חווינו מחבואים במחסני כלים - וגרדומים לא שיווינו אז לנגד עינינו לא את הודו הקמה לעצמאות ולא את פקיסטאן המשתחררת ובכל זאת, ולו גם כתוצר לוואי בלבד של לחימתנו במחתרת בחרוף נפשנו, שתי מדינות חדשות אלו,שלא ידעו עד-אז עצמאות מהי קמו אז לתחייה - כמונו ובעת ובעונה אחת איתנו, בעיקבות לחימתנו העזה-ממוות בשורות מחתרת הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל הקטנטונת שלנו, ללא כוונת מתכוון כלשהי לא להושיע את ההודים ולא לשקם את הפקיסטאנים, ולא בטיח. הלוא לגבי הבריטים לא שימשה ארץ ישראל כל כולה אלא שער הגישה להודו, ותו לא. תושבי הארץ, כיהודים כן ערבים, כשחק מאוזניים נחשבנו כל כולנו בעיניהם, והארץ שלנו, משני עברי ירדנה שמלכות בריטניא האדירה לא ההינה אפילו להעלות על שפתיה את עצם שמה, פרט לראשי התיבות הנילעגות >א"י, א"י, א"י< שוב לא עיניינה את הריקים והפוחזים, קלגסי הנציב העליון, הוד שיפלותו, סיר אלן קונינינגהם אף כמלוא הנימה, כארצנו כן ארץ הגנגס שכן באין שער גישה - מה יתן ומה יוסיף מרחב אז נישאלת השאלה מה באמת אירע באותם חודשים ספורים בין מרס לבין ספטמבר שנת ארבעים ושבע, מה אירע שדחפם אלי גמר הבשלת החלטתם לנטישת >"אי,אי,אי"< שלנו לבלי שוב,לפתע פתאום? והמענה הוא חד וחלק Those bloody Jewish bastards of the Irgen עשו זאת שוב. מה הם עוללו? בית יתומים גרמני קיים היה במעלה שכונת גאולה בירושלים, שבאותו קטע הוסב שמה ל"שנלר" ("מהר,מהר" בגרמנית) ואשר לימים, לאחר פרוץ מלחמת העולם נגד הנאצים הניתעבים הועברו כל יתומיו ליבשת השישית שמיסודה של הפושענות, שמאז והלאה הפך המעון הגרמני המאד צייורי ההוא - גם בהגיעי עתה לגבורות זכור אזכרנו כי אכן ניזדמן לעבדכם הנאמן ל"בקר" שם בזמן מן הזמנים - למיבצר ציבאות הבריט באזור, אף כי שמות כל אותן עיירות שוואביות, כתובים בכתב גוטי המכונה זיטרלין, נישתמרו על כל אחד ואחד מן הבנינים, לשם הסוואה, על מנת שישווה למיתחם מראה כאילו עודנו על כנו עומד בית היתומים הגרמני משכבר הימים והנה בחודש מרס, הוא חודש אליל המלחמה, עת כל היישוב היהודי בירושלים בירת פלסטין - א"י, א"י א"י, פרט לבריות משונות שכמותנו שאיזה גוץ בעל בלורית נהג לכנותנו פישפשים ותיקנים, כולם כלואים היו בבתיהם מחמת העוצר שהטיל סיר אוולין בארקר הנודע לשימצה ובעיצומו של אותו עוצר חלה פשיטת בחורינו על שנלר שעשתה שמות בשנלר, ועם זאת,בהמשך,שמה קץ וגמר לנוכחות הבריטית בארץ ישראל שממערב לירדן, וכהשלכה מהפניית עורף זו לשער הגישה לתת-היבשת ההודית גם הקיץ הקץ על שלטון הבריט בהודו ובפקיסטאן אשר, כאמור - הס מלהזכיר - היהודונים, כאותה הברכה שאיננה מצויה אלא בדבר הבא בהיסח הדעת התחצפו-ללא-ניתבקשו, לשחררן - כאילו כפעולת מחדל, כי שלא כגנדי לא השתקענו בצומי צומות. מכאן ילמדו נא אחינו ואחיותינו בינה שלא רק אין החמשה בחודש האליל הבבלי אייר יום העצמאות האמיתי, התולדי שלנו אלא אותו היום בו ניתבצעה הפשיטה על שנלר הוא הוא, ויתרה מזאת: הציונות ה"מרושעת" היא שחוללה גם את עצמאות הודו ופקיסטאן, ובייתר ייחוד: לא אחר מאשר האירגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל, שנוא נפשם של כל אותם בני טובים וחמודונים, שלנו ושלהם. איתמהה. שלכם באהבת ישראל ובחיבת האמת ההיסטורית, לא נס ליחי
