מי שלומד בבית תמיד יודע לקרוא לפני

[לא בבית ספרכם]

מי שלומד בבית תמיד יודע לקרוא לפני

גיל 6.5?

 

[בלתי מלוטש]

מה זה חשוב?

אני מניח שהתשובה היא "לא", כי לכל ילד קצב טבעי משלו ללמוד קריאה, אבל האם באמת חשוב שהוא ילמד את זה בגיל 6.5 ? למה דווקא הגיל הזה ולא 7, או 7.5 או 5.5 ? זה גיל שרירותי שקבעה מערכת החינוך מתוך נסיון לקבוע "ממוצע" כלשהו של הגיל בו ילדים לומדים לקרוא. אבל הילד שלך הוא יחיד ומיוחד ויש לו קצב משלו. אני יכול להבטיח לך שאם אין לו בעיות בריאותיות מיוחדות הוא בטוח ילמד לקרוא, כי בעולם שלנו זה בערך כמו ללמוד ללכת. ואם זה יהיה בגיל 8 , אז מה?

 

[עדו בן צבי1]

היתרון של החינוך הביתי הוא הקלות

שבתיקון טעויות. למערכת החינוך הממלכתית לקח 10 שנים להפסיק להשתמש בשיטת לימוד הקריאה הנכשלת הקרויה 'השפה כמכלול'. אף מחנך ביתי לא היה דבק בשיטה נכשלת במשך 10 שנים. עם זאת, חשוב לזכור שילד בחינוך ביתי עשוי לקרוא בגיל מאוחר בגלל שלא זו הייתה מטרת החינוך הביתי שהוא קיבל, בגלל בעיה נוירולוגית (לקות למידה), בגלל חינוך ביתי לא מוצלח (כל אחד יכול לטעות) וכו'. אחד המורים בפרטיים שהיו לי היה מומחה להוראת קריאה למקרים קשים (הוא העביר לי הוראה מתקנת מוצלחת מאוד). הוא עשה אומנה בבית לילדים לקויי למידה דוברי אנגלית וצרפתית. הילדים שלו קראו בגיל מאוד מוקדם (3,4) ודיברו שתי שפות זרות לפני שהם נשלחו לכיתה א' בבמית ספר ממלכתי דתי. ברור שחלק מסיבת קריאתם המוקדמת הייתה היכולת הדידקטית של המורה שלי. יכולת דידקטית שלא תהייה לי כנראה לעולם. בחינוך ביתי זה גם פחות נורא לקרוא מאוחר. אתה לא נעשה חריג בגלל זה.

 

[אמא של רום]

אתה יכול להסביר מה היה מיוחד

בשיטתו? ומי זה? הבן שלי לימד את עצמו לקרוא לבד בגיל 4. ואז הגננת החליטה שהוא לא נורמלי (ואף אמרה לי את זה בביקורת - מה פתאום לימדתי אותו.. אמרתי שחשבתי שהיא לימדה...), וביקרה אותו בגן על זה והיום הוא מסרב בכל תוקף לקרוא ואני אובדת עצות....

 

[עדו בן צבי1]

יש הרבה שיטות בחינוך ביתי. המיוחד

הוא שלא צריך להתאים את השיטה לגחמות של אף אחד מחוץ למשפחה. מה עושים כעת עם הילד? יושבים ומקריאים לו ומראים לו שזה כיף לקרוא. מושיבים אותו בהרבה סבלות על הברכים כשקוראים כך שהוא יראה איך עוקבים עם האצבע אחרי הנקרא ומסבירים לא שגדולים יודעים לקרוא. שלקרוא זה 'כמו גדול'. אולי לאט לאט הוא יתפתה להשלים את המילים למרות ההשפלה שהשפילה אותו הגננת המערכתית. בהצלחה!

 

[berlinale]

אישית - לא נראה לי

לצערי אין לי את ההפנייה, אבל לפני כמה שנים קראתי מאמר על סופרת אמריקאית שחונכה בחינוך ביתי. במאמר היה כתוב, שעד גיל 8 היא לא קראה, כי ההורים החליטו ש"כשהיא תרצה היא תלמד", ואז היא למדה במהירות. נראה לי שרוב הילדים, כמו שעדו כבר כתב פה, רוצים לחקות את המבוגרים. כשיש הרבה ספרים בבית, ורואים את ההורים קוראים (לעצמם ולילדים) לא מעט, אז מתפתח הרצון ללמוד לקרוא לבד. אתם בטח ראיתם פה ושם כל מיני ילדים גאים שהולכים ברחוב ומקריאים להורים שלהם את כל השלטים האפשריים, כי הם כל כך מאושרים שהם השתלטו על היכולת הזאת. אי אפשר לדעת. בזמנו היה ספר שנקרא "למד את תינוקך לקרוא". די ברור, שילדים צעירים יותר מגיל שש מסוגלים בקלות ללמוד לכתוב ולקרוא דברים פשוטים - בזמנו היו שולחים ל"חדר" ילדים קטנטנים - בני שלוש או ארבע - שלמדו בגיל זה לקרוא מן התורה.

 

[נירה63]

זה לדעתך הדבר הכי חשוב?

איזו שטות זו תגיד לי? מה זה משנה מתי הילד ידע לקרוא בגיל 6 או בגיל 7? העיקר שידע לקרוא בסוף תהליך ? זה הדבר הכי הכי חשוב בעיניך? עצוב לי לשמוע !!!

 

[נירה63]

הגיע תלמיד שלמד בחינוך ביתי 3 שנים.

רוצה לספר לכם סיפור אמיתי אמיתי. באחד מבתי הספר שאליו אני קשורה הגיע תלמיד אשר הוריו החליטו שטוב יעשו אם ילמד חינוך ביתי...אוקיי הילד נבון מאוד יודע לקרוא יודע הייטב חשבון אבל...כשהגיע לבית הספר ...לא הבין,לא קיבל, לא רצה לקבל שישנם חוקים כמו: לא יוצאים מתי שרוצים מהכיתה, ולא תמיד שומעים רק אותך באותה השנייה שאתה רוצה, היו כל מיני דברים קשים לו לילד החמוד. לקח הרבה זמן עד שהבין שבחברה ישנם חובות וזכויות,ישנם כללים. לא כל החיים יתנו לך לקום מתי שבא לך, ללמוד מתי ואיך שתרצה ובעיקר להגיד למורים שלך כל מה שעולה בדעתך. כך ש...ישנם פלוסים והרבה מינוסים בללמוד בבית, כשבעצם אתה מנותק מחברת הילדים...ומהחברה האמיתית בה אנו חיים, לטוב ולרע. ושלא יהיו כאן ספקות, יש לי הרבה מה לומר למערכת החינוך, ויש לדעתי הרבה מה לעשות ולתקן אבל...העיקרון צריך להיות של: שיתןף ומעורבות הורים ולא התערבות של הורים ולא מתן גיבוי מוחלט של הורים לכל מעשה של הילדים. מה שנקרא קצת גבולות!!!

 

[עדו בן צבי]

בית הספר לא דומה לחיים.

בחיים אתה לא צריך לבקש רשות ללכת לשרותים, בחיים לא יגידו לך מאיזה ספר ללמוד וכל מי שאינו בן יחיד לומד בבית מתי תורו ומתי לא. כל מעבר מסוג חינוך אחד למשנהו דורש תקופת הסתגלות. כולל מהתיכון לאויברסיטה ועדיין לא עולה בדעתו של אף אחד לבטל אחד מהם. שינוי המערכת מבפנים נראה לי מאוד לא יעיל. במיוחד לא נראה לי שנוי בלי התערבות הורים. את החוויות שלי כתלמיד מציפיה שכזו בתור מי שאובחן כלקויי למידה ב1976ציפה לשינוי כזה, אני לא מאכל לאיש.

 

[בלתי מלוטש]

מדוע זו שטות?

תסבירי לי את מה זה חשוב אם הוא יידע לקרוא שנה קודם או שנה אחר כך? אני אגיד לך מתי זה חשוב: רק כאשר הילד במסגרת בית ספרית שלוחצת עליו גם ברמה של המורים וגם ברמה החברתית ללמוד לקרוא בגיל שנקבע. אבל אם הוא נמצא במערכת שמאפשרת ומקבלת את העובדה שלכל ילד קצב משלו, אז זה ממש לא משנה. מה, הוא יפסיד שנה של קריאת ספרי מופת? בסופו של דבר כולם לומדים לקרוא, אך לדעתי עדיף שזה יהיה עם כמה שפחות לחצים, תסכולים וקשיים, כי הם לא מוסיפים לילד דבר. דרך אגב, כאשר מאפשרים לילד ללמוד לקרוא בקצב שלו, אז ברגע שבו הוא מחליט לעשות זאת לימוד הקריאה מתבצע במהירות מדהימה, כי זה הופך להיות משהו שהוא משמעותי עבורו, ולא סתם איזה חומר שמישהו החליט להלעיט אותו בו. "האדם מחפש משמעות..." וגם הילד!