מי שמתעפץ - שיקום!

[איתמר ש]

מי שמתעפץ - שיקום!

וכך נדד העפץ: קליפת עץ ששימשה להכנת דיו; טעם לוואי של יינות - 'עפיצות'; בסלנג הצה"לי: עייפות בולטת, מלווה בניקור דרמטי וסחיטת עפעפיים - 'התעפצות', 'עפוץ' 'מתעפץ'. הקשר בין השניים הראשונים עוד ברור איכשהו, אבל איך נולד המובן השלישי? יש השערות?

 

[מוגג]

אולי הרחבה של אפוף?

הסלנג הצבאי "נוהג" ליטול מילה קיימת ומדביק לה משמעות חדשה בלי קשר ממשי למקור: לבלוס קאדר ביזון אני משער שיש עוד.

 

[מוגג]

אפרופו , נצלו"שועלים

מניין הגיע "להגעיל את השועלים"?

 

[גנגי]

אלה שועלים של פסח.

 

[צימעס]

הו, רגע, יופי! רציתי באמת לשאול

אתמול ראינו עפצים - עלה (של אלה בד"כ, אבל אני לא בטוחה שרק שלה) בו הטילה איזו חרקה ביצים, ומתנפח עד שהם גדלים ויכולים לצאת לעולם. למה עפץ (כזה) נקרא כך? [זה הילד שואל

]

 

[צימעס]

נו... אז מה עם העפצים שמצאנו?

למה קוראים להם ככה?

 

[חולם מלא]

זה בגלל העפצ'י ../images/Emo186.gif../images/Emo3.gif

אאל"ט השם מוזכר כבר בגמרא כצמח שמפיקים ממנו דיו.

 

[צימעס]

אבל זה לא סוג של צמח!

 

[חוכא האִטלולי]

תשובה שממש עוזרת:

בארמית - עפצא, בערבית - עפצ. להקלה בעונש אטען: זה לא אני, כן דברו של אברם.

 

[YoreShmaNa]

נוטריקון של "עייפות צבאית"

כך, עפ"י כתב של גל"צ בניידת השידור במתנ"ס קרית גת. יום שישי 5.11 בתוכנית "קולה של אמא". לי זה נראה כמו פירוש בדיעבד לביטוי קיים.

 

[גנגי]

נו? ורש"י לא פירש

ביטויים קיימים רק בדיעבד?

 

[גוואלד]

עיין ערך

מקבי, תיקו, ועוד רבים וטובים.

 

[שבולת ירוקת העין]

ואני שמעתי

על מישהו שניטרק בדיעבד את שם בִתו אז מה, לכתב גל"צ אסור?

 

[YoreShmaNa]

את צודקת (וגם גנגי) אבל לא זו השאלה

השאלה היתה על מקור המילה. ברור שניטרוק צופה פני עבר אינו יכול להיות המקור.

 

[גנגי]

../images/Emo4.gifגם אתה צודק.

 

[YoreShmaNa]

את אולי רבנית?../images/Emo8.gif

 

[גנגי]

לא, אבל אני

צדקת.