רק לגבי עצמי לספר ידעתי- לא עשיתי בדיקת מי שפיר-
ההריון עם ביתי הבכורה- הייתי בת 32 וחצי. כל הבדיקות היו תקינות לחלוטין, עם התוצאות הכי טובות שרק אפשר. עוד לא היה ניפטי. התייעצתי עם הרופאה שלי ועם הרופאה שעשתה את השקיפות והסקירה הראשונה. שתיהן היו בדעה של לא לעשות, ואכן- לא עשיתי.
ההריון עם בני השני- הייתי כבת 36. אחרי הפלה אחת. התלבטתי מאוד מאוד האם לעשות בדיקת מי שפיר (עוד לא היה ניפטי). בסוף לא עשיתי, כי תוצאות כל הבדיקות היו מעולות, ומאוד חששתי מהפלה (בכל זאת ההפלה הראשונה השאירה בי איזשהו חותם ושריטה...).
ההריון עם מעיין- הייתי בת 41 כשנולדה. לא עשיתי בדיקת מי שפיר. עשיתי ניפטי ואת כל הבדיקות האפשריות האחרות. הגישה של שתי רופאות ורופא שהתייעצתי איתם היתה לעשות את כל הבדיקות האפשריות שאינן מסכנות את ההריון, ואם משהו הכי הכי קטן מחשיד או יש איזשהו קוצו של יוד של סימן שאלה- אז לעשות מי שפיר. משום שכל הבדיקות היו הכי תקינות בעולם, לא הרגשתי שאני מסוגלת לסכן ולו אפילו בצורה הכי זעירה את ההריון.
זהו. זו אני ואלו היו ההחלטות שלי.
אני מאחלת לך ולכם בהצלחה בקבלת ההחלטה הלא פשוטה הזו.
שירה.
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028