מי שפיר שבוע 32

[sigalits]

מי שפיר שבוע 32

שלום בנות, עליי להגיע להחלטה מאוד חשובה השבוע (שבוע 29). רופא המעקב והרופא שאצלו עשיתי את הסקירות ממליצים לי מאוד לעבור בדיקת מי שפיר בשבוע 32. אני מאוד מפחדת מכל הסיבות המובנות וגם אם חס וחלילה יתברר שהתשובה חיובית, האם אוכל שוב לאבד היריון כה יקר בשבוע מאוחר? הרופאים מנסים להרגיע אותי ולהסביר שאין כמעט חשש וגם אם יתפתחו צירים, העובר כבר שוקל 1700-1800 גר' ולכן לא נשקפת סכנה לחייו. בגלל ההיסטוריה שלי למדתי, שאצלי, כמה חוק מרפי, כל מה שצריך להשתבש אכן משתבש. בדיקת החלבון עוברי יצאה מצויין (1:9999) - והוספתי גם את הבדיקה הרביעית שמעלה את הססטיסטיקה וגם השקיפות עורפית יצאה טוב 1:1333. למרות כל זה, הרופאים מבקשים שאעבור את הבדיקה בשל גילי המופלג... (לא ידעתי ש-38 נחשב כגיל כל כך מסוכן). ועכשיו הגעתי לשאלה. האם מישהי פה היתה בדילמה הזאת, האם מישהי עברה מי שפיר בחודש שמיני? תודה על תשומת הלב, סיגלית

 

[עתליה3 המקורית]

אני עשיתי בשבוע 32

אצלי היה מדובר בהריון בסיכון סוּפר-גבוה, ולכן גם עבורי דיקור בשבוע 18 לא עמד בכלל על הפרק, למרות ממצאי החלבון העוברי שהקנו לי זכאות למי שפיר ע"ח הקופה. לא הייתי עושה את הבדיקה גם בשבוע 32, אלמלא העובדה שאחד העוברים היה במצוקה והיה צורך ליילד בקרוב. כעקרון מטרת הבדיקה הייתה להשיג אינפורמציה על בשלות הריאות, אבל באותה הזדמנות לקחו גם דגימה ל"פיש" (אגב, זה הכרחי במקרה של דיקור מאוחר, בגלל העובדה שהלידה בשבועות כאלה עשויה להיות אימננטית). אצלנו, הרעיון היה שמחכים לאישור ב"פיש" שהכל תקין, וברגע שהוא מגיע - מיילדים. במקרה שלך אני חושבת שההתעקשות על מי שפיר היא באמת בגלל הגיל. זה לא ש38 זה גיל מופלג, אבל מהבחינה הרפואית הטהורה נכון שהחל מגיל 35 הרזרבה השחלתית מתחילה לרדת בקצב מהיר, מה שאומר שהביציות הנותרות הן הפחות טובות מהמאגר שאיתו אותה אישה נולדה, ולכן לעוברים שנוצרים מהן יש יותר סיכוי להיות פגועים, חו"ח. זו הסיבה לכך שכל אישה מעל גיל 35 זכאית למי שפיר בלי קשר לתוצאות בדיקות הסקר. הרופאים גם צודקים בכך שהם אומרים שלא נורא אם תתפתח לידה כתוצאה מהדיקור, כי באמת בשבוע כזה ובמשקל כזה סיכויי ההשרדות של התינוק כמעט זהים לאלה של ילוד במועד (במיוחד אם קיבלת צלסטון). לגבי השאלה מה עושים עם תשובה חיובית, חלילה - על זה רק את יכולה לענות. אם את מרגישה שתמשיכי את ההריון בכל מקרה, באמת לא ברור מה הטעם בבדיקה, אבל אם מידע כזה היה גורם לך לקבל את ההחלטה להפסיק את ההריון - זה אומר שהבדיקה רלבנטית עבורך, ולכן כדאי לעשות אותה למרות כל ההסתייגויות. כמובן, במקרה שאת מחליטה לבצע את הבדיקה, הייתי מקפידה לעשות אותה אצל אחד המומחים הגדולים, וכמובן ללוות ב"פיש". המון המון

ושיהיה רק טוב, עתליה

 

[sigalits]

תודה רבה על התשובה המהירה

והיה והבדיקה תצא חיובית, אז עם כל הצער שבדבר, אני אשקול הפסקת היריון. הרופא אמר שכמובן הבדיקה תעשה עם "פיש", בדיוק כמו שאמרת. אני פוחדת שבאמת הבדיקה 'תעורר' צירים אבל כמו שאמרת, סיכויי ההישרדות בשבוע הזה מאוד גבוהים. מבחינה הגיונית אני יודעת שאני צריכה לעשות רק אני חוששת שהלחץ הנפשי העצום שבו אני נמצאת בשל הבדיקה ובשל טראומות עבר מהבדיקה, משהו ישתבש בדרך. בכל מקרה, נתת לי עוד נקודה למחשבה ואני מודה לך על כך. סיגלית

 

[בלואיז]

אני באותה דילמה../images/Emo4.gif

אותו גיל (38), אחרי שנים של הפריות, עם תאומות, אחרי אשפוז של חודש וחצי בשל קיצור צוואר הרחם וקשירתו ועדיין בשמירת הריון (שכיבה מחלטת). אני שבוע 31 והבנות עדיין די קטנות (שבוע שעבר היו 1350/1150). גם אצלי הבדיקות היו טובות מאד אבל עשיתי רק סקירות ושקיפות משום ששאר הבדיקות לא רלוונטיות לתאומים. מאד מאד מתלבטת: גם שבוע 32 זה לא שבוע "נחמד" להוולד בו. זה עדיין אומר לפחות חודש בפגייה, על כל המשמעויות. אני רק מבלבלת אותך, אבל גם אני מלאת חששות. לא יודעת אם זה יעזור לך או להיפך, אבל אחד הגדולים בתחום שהתייעצתי איתו יידע אותי שרוצים לבטל את פקטור הגיל בהמלצה למי שפיר מכיון שהגיל כבר משוכלל בשאר הבדיקות. מה שאומר שאשה בת 38 שקבלה תוצאה של 1:1333 ואשה בת 25 שקיבלה אותה תוצאה - לשתיהן אותם סיכויים למומים בעובר ולשתיהן ימליצו אותן המלצות בנוגע לבדיקת מי שפיר, בלי קשר לגילן. אממה? התקנות הללו עדיין עתידיות ועמדת משרד הבריאות נכון להיום הינה עדיין להמליץ לנשים מגיל 35 ומעלה לבצע בדיקת מי שפיר (ולכן הבדיקה גם ממומנת ע"י המדינה). לכן על כל הרופאים להמליץ לך לבצעה בגלל גילך. הלווואי והדילמה הזו תהייה כבר מאחורינו...

 

[shomeret2]

לדעתי לא לבצע.

זו דעתי על סמך רגשי ולא הגיוני. (לנשים מותר!) אם סחבתם עד עכשיו והריון יקר למה לחבל בו? כל הבדיקות מראות שהכל בסדר אז תאמינו בעצמכם וקצת סבלנות, עוד חודש תראו שהכל בסדר. אני אישית ילדתי בשבוע 33 והיה קשה מאד לגדל פג למרות ששקל 2000 ושהה בפגיה רק שבוע. היה אשפוז בטיפול נמרץ בגיל חודש בגלל בעיה בראות. וכל השנה הראשונה היה רזה וחלש וחלה הרבה. סבל האסטמה של ילדים. וכעת בגיל 4 אבחנו שיש לו תת רגישות למגע שמפריע לתפקודו בגן. ואני יודעת מהכרות עם פגים אחרים שיצאנו בזול. בקיצור: כמה שיותר בבטן יותר טוב! ואם בדיקת מי השפיר יכולה למנוע שהות ממושכת ברחם אז תעזבו. מילא בשבוע 32 העובר הוא כבר אדם מושלם והפסקת הריון בשבוע זה היא נוראה. נשים רבות ילדו בגיל זה ואף מאוחר מזה תינוקות בריאים. בתקווה רק לטוב.

 

[עתליה3 המקורית]

לצערי זה לא כל כך פשוט

נכון, עובר בשבוע 32 הוא כבר אדם לכל דבר, מה שעושה הפסקת הריון (חלילה!!) בשבוע זה לקשה ללא נשוא, אבל רק ההורים יכולים להחליט מה יהיה להם קשה יותר - להיפרד מילדם בשלב הזה, או להביא לעולם ילד שלעולם לא יוכל לחיות חיים מלאים, ושבעצם נידון לסבל ולתלות מוחלטת בזולתו לכל חייו. כל הורה שיהגה בהחלטה הקשה הזו עשוי להגיע למסקנה משלו, ואין כאן נכון או לא נכון. לגבי לידת פגים בשבוע 32 - כמי שילדה פגים כאלה אני מסכימה לחלוטין עם כל מה שכתבת. מובן מאליו שהאידיאלי הוא ללדת בשבוע 36 מלא לכל הפחות. מצד שני, גם כאן השיקול המכריע הוא זה שעליו דיברתי למעלה. לצערנו, לצד המקרים הרבים שנשים בגיל הנושק ל-40 ילדו ילדים בריאים לחלוטין, יש גם מקרים (מעטים בהרבה) של ילדים שהתגלו כפגועים למרות שכל הבדיקות היו תקינות. בקיצור, הדילמה הזו אינה כזו שמאפשרת החלטה קלה וברורה, למרות שברור לאיזה כיוון הלב מושך. וכמובן, זכותך המלאה להיות בדיעה הזו, ואני חושבת שמה שאמרת חשוב מאוד, אבל חשוב לזכור את כל השיקולים לכאן ולכאן. בתקווה לבשורות טובות ובריאות, עתליה

 

[בלואיז]

זאת בדיוק הבעייה

אני כל כך מודעת לחלק הראשון של ההודעה שלך, שזה מה שמקשה כל כך. אחותי עובדת עם ילדים פגועים ואני רואה את כל ההשפעות (על הילד, השפחה, החברים). ברור לי שאף אחד לא יכול להחליט במקומי וכובד ההחלטה רובץ עלי כמו עול. מתה כבר להיות אחרי (אחרי ההחלטה, אחרי השמירה, אחרי הלידה). ההריון הזה, שכל כך חיכיתי לו, הפך מהשבוע ה-23 למסכת יסורים וחרדות. תודה לשתיכן. באמת מקווה לבשורות טובות ובריאות

 

[odi חדשה]

יש גם סופים טובים בלידה מוקדמת..

אני ילדתי תאומים בשבוע 32 , אחד שקל 1200 והשני 1500, אחד שהה בפגיה חודש והשני חודש וחצי. היום הם בני שלוש מפותחים יפה מאוד לגילם ללא כל עקבות להיותם פגים בל"ע בראים ופיקחים. כמובן שקיים חשש ללקויות למידה וכד' אך בתכלס אף אחד לא יודע להגיד בברור אם לפג שגדל יש לקויות מסוימות בגלל היותו פג או שהיה לו גם אם היה בא לעולם בזמן. החלטה לא פשוטה, ובהריון הזה כמעט היפלתי ממי שפיר בשבוע 22, ב"ה אני היום ב-35, אך קחי בחשבון שלידה מוקדמת היא בהחלט אופציה. בהצלחה

 

[רוית ב]

אני עשיתי בשבוע 32

כמה דברים ראשית אם את תעשי את הבדיקה אז רק בבית חולים כשחדר הלידה קרוב לא ללככת למרפאות פרטיות בשום אופן. אצלי אחרי הדיקור התפתחו צירי לידה!!! עצרו את הלידה הזו תוך כמה שעות וקיבלתי גם צ'לסטון מיד. שנית לפני הבדיקה יש לבצע מוניטור בבית החולים לוודא חד משמעית שאין לך צירים או פעילות רחמית פעילה מידי. הביטי את כבר בשוע 29 אם תבצעי את הבדיקה עדיף כבר לחכות ע"מ לתת לתינוק שלך סיכויים טובים יותר וכניסה קלה יותר לעולם היות שיש אחוז מסויים של לידות מוקדומות בגלל הניקור בשבוע מאוחר אז לדעתי האישית כמובן חבל לסכן עובר בשבוע 29 ההבדל עצום מיום ליום אצל פגים. שלישית כל התנאים כרגע הבדיקות וכולי ת קינות לחלוטין... (אצלינו היה חלבון עוברי מזעזע) ואני הייתי בת 35 לא הסכמתי לסכן את ההריון. במקרים של חס ושלום... יש ועדת חירום שמתכנסת ב90 אחוז מהמקרים הם מאפשרים לידה שקטה. שוב, זו החלטה מאוד קשה בהריון אולי הכי קשה אישית בשבוע 29 לא הייתי מבצעת דיקור העובר בר חיים בכל מקרה אם תתפתחל ידה מוקדמת (אני ילדתי בשבוע 34 כתוצאה מהדיקור המאוחר (כנראה) עדיף בשבוע 33 .

 

[sigalits]

תשובה

היי רווית, אתמול נפגשתי עם הרופא שלי והחלטתי לעשות את הבדיקה. הוא הרגיע אותי שיש לו ניסיון של 500 דיקורי מי שפיר בשבועות מאוחרים (בשנתיים באחרונות) ואף לא אחת פיתחה צירים בעקבותיה. כמו כן, אני מתעדת לעשות את הבדיקה בשבוע 31 (יום לפני שאני נכנסת לשבוע 32) בבי"ח אסותא כי רק שם אני יכולה להבטיח שהוא יעשה לי את הבדיקה (הוא הרופא שעליו אני סומכת ויש משהו בנוכחות שלו שמרגיע אותי ובמצבי זה דבר חשוב מאוד). אתמול עשינו גם הערכת משקל והעובר כבר 1450!!! (באחוזון ה-70). אם כך, כנראה שהוא יגיע כבר לשני קילו בבדיקה ולכן גם אם תתפתח לידה, אני יכולה להיות רגועה (לפי דברי הרופא). טוב,עכשיו נשארו לי רק שבועיים של חרדות ... סיגלית