הלה מורז
New member
מי ש.....שיקום
שלום עליכם אנו רגילים להגדיר את עצמנו כול אחד ממקומו הכללי אחד אומר אני ישראלי אחד אומר אני יהודי אחד אומר אני יהודי ישראלי וכו יש להבין שעם ישראל כולו מצוי בכול אחד מאתנו וכול אחד מאתנו בעם ישראל שזה מובן עמוק למשמעות כול ישראל ערבים זה לזה בין אם אנו מודעים ובין שלא זוהי הנשמה היהודית מעצם זה שתפקידה =אור לגויים וגויים כולם גם עם ישראל הנו גוי -עם הדבר נאמר במלה יהי אור המגדיר במדוייק את יעודו של עם ישראל יהי אור = יהודי ישראל פדו בן ערבות זאת שהנה במודע ובין שלא הבה במודעות יקום כול אחד מאתנו ופה אחד יאמר אני עם ישראל עם ישראל הנו יהודי ישראל כפי שהובא לעיל יהי אור ובכך יובן שאין כול תהום בין צינות ארץ ישראל ויהדות על פי ויהודי ישראל ניתן לראות שהמלה יהודי קודמת למלה ישראל כלומר על מנת שהאדם יהיה ישר אל חייב שיהא יהודי במובן אור וזאת בשל שהמלה יהודי יש בה הכרה והודיה רק מי שמכיר בבוראו ומברך הנו ישר אל לא ניתן להיות יהודי אם האדם אינו ישר אל בית ישראל שפוי נדתו שאחרת אין משמעות למובן יהי אור במישור זרע אדם לעומת הנקרא זרע נחש על ידי כך מובן אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף מובנו שהאמת הצומחת המוצמחת על ידי האדם בחלקו בעולם משתקף באופן שהדין פועל חסד שלם לכן חייב שיהא כלול חסד דין אמת שכך האמת במובן הרחב כפי שלא ניתן להיות יהודי במלוא מובן של זה אלמלא היהודי הנו ישר אל כך הגויים אינם חייבים להיות יהודי על מנת להיות ישרי אל ומכירים בבוראם ומודים ממקומם ביציאת מצרים אמרו נעשה ונשמע וכך על הגויים המבקשים יציאת מצרים רוחנית והקשר עולם העשיה תשפנו ראש ישפך עקב והקשרו לעולם העשיה -נשמה ברגליים ומעשים ומובן משמעות ממישור זה למובן יעקב אוחז בעקב עשו שיהא ניצוץ האור שאחרת לא יכול האדם ואין לו תקוה לשוב המובן אור לגויים שכולל מובן עם ישראל הנו גוי- עם והקשר יהי אור הרי שעם ישראל מהיותו גוי קדוש ובכך מובן יהי אור בתוך עם ישראל וביחס לגויים הנו על משקל מובן היות האור עצמו המאיר לכול יהי אור במובן הגויים מכך הנם על משקל מובן אור המאיר לחכמות כלומר חכמתם מוארת לאור תורה הקליפות הרבות ביותר בגוף האדם בגשמי ממש הנו בעקבי הרגליים הדבר מלמדנו בהקשר נשמה ברגליים ממש או כפי שרבי נחמן ודאי היה אומר הקבצן ללא הרגליים והקשרו לגאולה כלומר ביטוי של הנשמה עד לגסה ביותר הרי שישפך עקב והקשרו לקליפות משמעותו שהקליפות הנן חוצץ שלא במובן מבדיל בין מעשי אדם האופן שהולך בעולם וכו מנשמתו או העדרה (איו -איכה ) לדבר ביטוי בשני אפנים בחלוקה גסה מעשי האדם והלכתו וכו אינם בהתאם לנשמה כפי שהשם בראה ; הקליפות משמשות חוצץ במובן הנקרא מעכב כלומר מעכב האדם מלעשות את שנצטווה המופיעה כבר במלה בראשית אשת בראי כלומר כול הבריאה והנבראים הנם כלי מקבל והנם נוקבא ביחס ל השם ל שם אין שותפים בבריאה אולם יש חלק לאדם בבריאת עולמו בעולם היצירה ובכך אשת בראי = ת)כלית אש ברא י כלומר על האדם להשתמש באש היצירה (תנועה פעולה וכו ) בחכמה תבונה שיהא אש שאינה מאכלת כלומר בהתאם לוייצר במלה בראשית טמונה תכליתו של האדם בעולם הגשמי המשרתת לתכלית שזה תכליתות מגוונות אולם לתכלית אחת גילוי השם בעולם אב ראשית = טובה עליונה של האדם ומובן להיטיב לנבראיו בין אם האדם עושה ובין אם מעוכב מעשיה הנו מובן מעכב באם המשמעות הנה ישפך עקב שבהקשר זה משמעותו בחירת האדם בעץ הדעת טוב ורע (חכמה שאינה מאירה ) בהקשר זה תשופנו ראש כלומר תקבל דעת טוב ורע אלא שמצד קליפות אינו מאיר ומובן ישפך עקב שזה המחיר המשלם אדם כאשר "מוכר את נשמתו לשטן "כפי שנקרא לפעמים כלומר אין הנשמה ברגליים ממש ויובן משמעות יעקב אוחז בעקב עשו בין אם האדם עושה מעשים נטולי נשמה עוצם יד על כול סוגיו למשל ובין אם האדם אינו עושה הנצרך שני אלה הנם מעכב זה מתעכב מעשיה וזה מעכב גאולתו (אין לבלבל עכוב מעשיה ועיתוי ) בני ישרא ראשית קבלו התורה לכן יצאו יחד כאיש אחד עם אחד את מצרים נשמה אחת בשל שקבלו התורה יצאו ממצרים לדרך ארץ וקבלו התורה לפני כניסתם לארץ ישראל תורה דרך ארץ תורה ומשמעות יהודי ישראל בסדר זה הנשמה האחת הערבות בין אם אנו מודעים או שלא מבחינה רוחנית יצאנו את מצרים יחד בגאולה אנו יוצאים את מצרים במובן הגשמי יחד -ממעלה מטה עד לעקבים ממש והגויים ממטה מעלה מהעקבים ממש יוצאים את מצרים במובן הרוחני של משמעות יחד שיתוף ועשית טוב בעולם אדם בנשמתו בעקביו ממש אחיזתו של יעקב בעקב עשו היא המאפשרת לכול שידי עשו לא יהיו ללא קול יעקב שלא יבזו את בכורתם כלומר את הנשמה שלהם משמעות ישפני עקב שאין ביטוי לנשמה ממעלה כלומר שהנה בכורה לעולם הגשמי מובן בריאה לפני יצירה וכו על האדם לחיות בעולם העשיה בהתאם למובנו נשמתו כלומר זו בכורתו וזה ביכוריו ומשמעות הכול ילדי השם ויש בן בכור ביחס לבכורות כולן -יעקב ישראל ניצוצות תורה כי מציון תצא תורה ודבר ה מירושלים כול ניצוץ בהקשר זה מצד אור הנו ציון צדיק (אותיות ניצוץ ) והעולם כולו נוי צ גן עדן עלי אדמות בברכה הלה
שלום עליכם אנו רגילים להגדיר את עצמנו כול אחד ממקומו הכללי אחד אומר אני ישראלי אחד אומר אני יהודי אחד אומר אני יהודי ישראלי וכו יש להבין שעם ישראל כולו מצוי בכול אחד מאתנו וכול אחד מאתנו בעם ישראל שזה מובן עמוק למשמעות כול ישראל ערבים זה לזה בין אם אנו מודעים ובין שלא זוהי הנשמה היהודית מעצם זה שתפקידה =אור לגויים וגויים כולם גם עם ישראל הנו גוי -עם הדבר נאמר במלה יהי אור המגדיר במדוייק את יעודו של עם ישראל יהי אור = יהודי ישראל פדו בן ערבות זאת שהנה במודע ובין שלא הבה במודעות יקום כול אחד מאתנו ופה אחד יאמר אני עם ישראל עם ישראל הנו יהודי ישראל כפי שהובא לעיל יהי אור ובכך יובן שאין כול תהום בין צינות ארץ ישראל ויהדות על פי ויהודי ישראל ניתן לראות שהמלה יהודי קודמת למלה ישראל כלומר על מנת שהאדם יהיה ישר אל חייב שיהא יהודי במובן אור וזאת בשל שהמלה יהודי יש בה הכרה והודיה רק מי שמכיר בבוראו ומברך הנו ישר אל לא ניתן להיות יהודי אם האדם אינו ישר אל בית ישראל שפוי נדתו שאחרת אין משמעות למובן יהי אור במישור זרע אדם לעומת הנקרא זרע נחש על ידי כך מובן אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף מובנו שהאמת הצומחת המוצמחת על ידי האדם בחלקו בעולם משתקף באופן שהדין פועל חסד שלם לכן חייב שיהא כלול חסד דין אמת שכך האמת במובן הרחב כפי שלא ניתן להיות יהודי במלוא מובן של זה אלמלא היהודי הנו ישר אל כך הגויים אינם חייבים להיות יהודי על מנת להיות ישרי אל ומכירים בבוראם ומודים ממקומם ביציאת מצרים אמרו נעשה ונשמע וכך על הגויים המבקשים יציאת מצרים רוחנית והקשר עולם העשיה תשפנו ראש ישפך עקב והקשרו לעולם העשיה -נשמה ברגליים ומעשים ומובן משמעות ממישור זה למובן יעקב אוחז בעקב עשו שיהא ניצוץ האור שאחרת לא יכול האדם ואין לו תקוה לשוב המובן אור לגויים שכולל מובן עם ישראל הנו גוי- עם והקשר יהי אור הרי שעם ישראל מהיותו גוי קדוש ובכך מובן יהי אור בתוך עם ישראל וביחס לגויים הנו על משקל מובן היות האור עצמו המאיר לכול יהי אור במובן הגויים מכך הנם על משקל מובן אור המאיר לחכמות כלומר חכמתם מוארת לאור תורה הקליפות הרבות ביותר בגוף האדם בגשמי ממש הנו בעקבי הרגליים הדבר מלמדנו בהקשר נשמה ברגליים ממש או כפי שרבי נחמן ודאי היה אומר הקבצן ללא הרגליים והקשרו לגאולה כלומר ביטוי של הנשמה עד לגסה ביותר הרי שישפך עקב והקשרו לקליפות משמעותו שהקליפות הנן חוצץ שלא במובן מבדיל בין מעשי אדם האופן שהולך בעולם וכו מנשמתו או העדרה (איו -איכה ) לדבר ביטוי בשני אפנים בחלוקה גסה מעשי האדם והלכתו וכו אינם בהתאם לנשמה כפי שהשם בראה ; הקליפות משמשות חוצץ במובן הנקרא מעכב כלומר מעכב האדם מלעשות את שנצטווה המופיעה כבר במלה בראשית אשת בראי כלומר כול הבריאה והנבראים הנם כלי מקבל והנם נוקבא ביחס ל השם ל שם אין שותפים בבריאה אולם יש חלק לאדם בבריאת עולמו בעולם היצירה ובכך אשת בראי = ת)כלית אש ברא י כלומר על האדם להשתמש באש היצירה (תנועה פעולה וכו ) בחכמה תבונה שיהא אש שאינה מאכלת כלומר בהתאם לוייצר במלה בראשית טמונה תכליתו של האדם בעולם הגשמי המשרתת לתכלית שזה תכליתות מגוונות אולם לתכלית אחת גילוי השם בעולם אב ראשית = טובה עליונה של האדם ומובן להיטיב לנבראיו בין אם האדם עושה ובין אם מעוכב מעשיה הנו מובן מעכב באם המשמעות הנה ישפך עקב שבהקשר זה משמעותו בחירת האדם בעץ הדעת טוב ורע (חכמה שאינה מאירה ) בהקשר זה תשופנו ראש כלומר תקבל דעת טוב ורע אלא שמצד קליפות אינו מאיר ומובן ישפך עקב שזה המחיר המשלם אדם כאשר "מוכר את נשמתו לשטן "כפי שנקרא לפעמים כלומר אין הנשמה ברגליים ממש ויובן משמעות יעקב אוחז בעקב עשו בין אם האדם עושה מעשים נטולי נשמה עוצם יד על כול סוגיו למשל ובין אם האדם אינו עושה הנצרך שני אלה הנם מעכב זה מתעכב מעשיה וזה מעכב גאולתו (אין לבלבל עכוב מעשיה ועיתוי ) בני ישרא ראשית קבלו התורה לכן יצאו יחד כאיש אחד עם אחד את מצרים נשמה אחת בשל שקבלו התורה יצאו ממצרים לדרך ארץ וקבלו התורה לפני כניסתם לארץ ישראל תורה דרך ארץ תורה ומשמעות יהודי ישראל בסדר זה הנשמה האחת הערבות בין אם אנו מודעים או שלא מבחינה רוחנית יצאנו את מצרים יחד בגאולה אנו יוצאים את מצרים במובן הגשמי יחד -ממעלה מטה עד לעקבים ממש והגויים ממטה מעלה מהעקבים ממש יוצאים את מצרים במובן הרוחני של משמעות יחד שיתוף ועשית טוב בעולם אדם בנשמתו בעקביו ממש אחיזתו של יעקב בעקב עשו היא המאפשרת לכול שידי עשו לא יהיו ללא קול יעקב שלא יבזו את בכורתם כלומר את הנשמה שלהם משמעות ישפני עקב שאין ביטוי לנשמה ממעלה כלומר שהנה בכורה לעולם הגשמי מובן בריאה לפני יצירה וכו על האדם לחיות בעולם העשיה בהתאם למובנו נשמתו כלומר זו בכורתו וזה ביכוריו ומשמעות הכול ילדי השם ויש בן בכור ביחס לבכורות כולן -יעקב ישראל ניצוצות תורה כי מציון תצא תורה ודבר ה מירושלים כול ניצוץ בהקשר זה מצד אור הנו ציון צדיק (אותיות ניצוץ ) והעולם כולו נוי צ גן עדן עלי אדמות בברכה הלה
