riki yot levi
New member
מכאן לא היתה עוד דרך חזרה - 'פסח ההוא'
כך אנחנו כולנו מדברים על ה'פסח ההוא'...
שאם היינו במידרון עד לאותו 'פסח ההוא'... הרי כאן נפלנו אל התהום...
תהום של נפילה אל המקום שאין בו קרקע יציבה לעמוד עליה... או מים
לצוף עליהם...
כן. כך אנו מכנים כיום את ה'פסח ההוא' פסח שכל אחד מאיתנו ראה
מכיוון אחר - מהכיוון שלו. הבלעדי.
למדנו אני חושבת לחיות חיים כמעט שלמים עם 'הפסח ההוא'... למדנו להחליק מילים ליפות מילים כדי ליפות מציאות... חרא של מציאות...
גירושים אנחנו קוראים לזה... 'אני גרושה' הוא 'גרוש' הלאה.
אז אני לא הייתי גרושה... כי מעולם לא נישאתי... ואישי לא היה גרוש
כי הוא מעולם לא נישא... אז אנחנו היינו במצב הרבה הרבה יותר טוב... אנחנו
נפרדנו. כ"כ נקי... כמעט כמעט רומנטי. 'נפרדנו'... בול שיט... לא התגרשנו ולא נפרדנו ולא נעליים... משפחה התפרקה. התפוצצה באויר... כמו מטוס נוסעים ענק שחוטף טיל רוסי או אוקראיני... והחלקים כל חלקי הבשר מתפזרים על 5 קמ"ר...
זוכרים את האוטובוסים שהתפוצצו בתל אביב? בירושלים? אז קחו את כל האוטובוסים האלה צרפו אותם לפיצוץ אחד ותקראו למשי זהב והחבורה שלו... לחפש חלקי בשר אדם... על קירות הבתים שמסביב...
לפיצוץ הזה אצלנו... כדי לא לעלות על מוקשים בדרך... קראנו 'הפסח ההוא'...
הבנים שלנו היו צעירים מידי... הבנימין שלנו בכלל היה תינוק..., אחיו לא יכול היה לעקל 'מה יהיה'... גם הבנות בקושי והן הבוגרות... כי איך מסבירים לילדה בת 10 ?
לילדה בת 11 וחצי... ???
'יאללה נפרדים'.
היה ידוע, כמו שידוע בימים אלה... שריקי מפשילה שרוולים ומתחילה בנקיון הבית לפסח...
יוצאים מפסח וכמו יציאה של פגז מתותח... כך פעולות הניקיון... ובחרדת קודש. עד לסיום כל הבית על הפינות ורגלי הארונות... והוצאת הבגדים הישנים... והחלפת השמיכות... לפרטי פרטים... בואך אל ליל הסדר... מפורקת.
ליל סדר? ליל סדר נוסעים בכל שנה לערוך אצל הוריו. יוצאים את הבית בשעת אחר צהריים... עושים את מחצית הדרך בפקקי תנועה ומחצית הדרך בנסיעה מהירה - לא מידי... ומגיעים, ואין מה לעזור. הכל מוכן על השולחנות... הסירים מונחים על הגז ובתנור... רק סבא יחזור מבית הכנסת ותתחיל קריאת ההגדה ככתובה. כל שנה הייתי אומרת לו 'בשנה הבאה לילי סדר טריפוליטאי' ומוסיפה את המילה 'אינשאללה'... לא היה שום סיכוי... אבל תקווה? תפילה...
בערב פסח... אחרי ליל סדר... לא עושים אהבה... אין מקום ל
... דוקא בעקרון יש לזה מקום... בסך הכל את יושבת לצידו ערב שלם... הוא נוגע לך או מחזיק לך את הירך... ומעט לוחץ את מביטה בעיינים שלו והוא מחייך... ואחרי האוכל... את חולצת ונוגעת בכפות הרגליים שלו... מביטה בו והוא תופס בכוסית המי יודע כמה... מרים מעט... ומסמן לך נשיקה... ואחרי החד גדיא אתם צמודים הוא מחבק את מחובקת... ענני אלכוהול סביב... הילדים כבר מזמן ישנים כי... אצל סבתא ישנים על הרצפה... ולכם סבתא סדרה את המיטה בחדר... מיטת יחיד...וכדי לישון אתם חייבים לשכב צמודים צמודים צמודים... הכי הכי..., כי ככה זה אצל סבתא... זה מה יש... ולילה אחד זה ממש לא נורא להידבק אליו... כשהוא תופס לך בידיו את התחת שלך ובכוחות שלו, ויש לו מצמיד אותך אליו... - ונרדם.
בליל הסדר האחרון שעשינו כמשפחה... היינו כבר בתוך המערבולות שלקראת הפיצוץ... הכל מוכן לפרק עוד משפחה. הכל. חומר הנפץ במקומו... המפעיל יודע את תפקידו כמו כל שרשרת הביצוע... גם העוצמה שתתפזר פחות או יותר ברורה... דבר לא דומה למה שהיה...
אין עוד תנועה חופשית... המשפחה נמצאת בין אם היא מודעת או לא...בתוך סיבובים בעוצמות לא רגילות... חברה שלי אמרה לי שעד הגירושים את נמצאת במצב של חיה חולה... לא כ"כ מבחינה בין טוב לרע... בין מסוכן למענג... הכל קיצוני... הכל עכשיו או לעולם לא... לעולם לא.
את אוכלת הכל ומהר והרבה... נכנסת למסעדה מבקשת ארוחה לארבעה... המלצר מעט המום... גם ה'שכנים' לשולחן מביטים בך... ממחייכים לעומת מין חיוך לא מבין מה קורה ואיך... העיקר שיעבור בשלום... את פחות חושבת יותר פועלת צועקת דוחפת מתעצבנת נורא... נוהגת כמו מטורפת... לא כל כך מקפידה נאמר על לא לעבור צומת באור אדום... או לא לעקוף קו לבן רצוף...
נרשמת למכון כושר... להוציא כמיות של אנרגיות פיצוציות... מנסה לכבות את האש שבוערת בתוך גופך... מתאגרפת מול שק איגרוף... וכשהחתיך ההוא מהמכון אומר לך 'רילקס'... את מגבירה קצב... עד שנופלת כמו חיה פצועה - חושפת שיניים... מתקשה לנשום... 'מחר ניפגש' את מסננת... כי כבר זמן שאינך אומרת... טורבו.
'יא בן זונה' או יא בן כלבה' את אומרת לו כשהוא נכנס הביתה בעיקר... בעיקר עיף..., לאכול אכל כבר באיזה מסעדה או פלאפליה... כבר יודע שלא הכנת כלום... שהילדים שוב אכלו פיצה עם פטריות וזיתים שחורים... וכל שיבקש מעט שקט... מעט חמלה... - מנמרה...
הסקס שלך נראה כמו הארוחה במסעדה... אין לך את היכולת להגיע... אין שום דרך לסיים... להיות שבעה... תבערה. 1,500 מעלות צלזיוס בין הרגליים במקום 36... גג 37...!!! את לא רואה אותו. את לא קשורה אליו... הוא זה? במקרה פה... והנה... חנוכה... והנה עברנו את ט"ו בשבט... כמות האוכל שאת אוכלת לא הגיונית לגמרי... את מבינה שלא ימצא המטף... או הדרך לאיזה אורגזמה... את חולת סקס אבל מתיבשת... הוא פחות ופחות מגיע הביתה... יותר ויותר בעבודה... פורים.
'פסח ההוא'...
יום קודם לקחתי את הילדים לרכוש להם בגדים חדשים... עשיתי אותם בובות... שמאלות לבנות, גרביונים ונעליים... ממש ממש בובות יפות... חמודות. לעצמי רכשתי שמלה. היו אמורים לסוב אל שולחן הסדר רבים מהרגיל... רציתי שיגידו wow... היה לי ברור שם בחנות שהוא לא ישאר אדיש... אנחנו בסוף הדרך... אין כבר מעצור שיעצור את הרכבת במדרון...
שמעתי מלא מעט שסיפרו שהסקס לפני הפרידה היה בכמות ובאיכות פי הרבה טובים מ'הרגיל'... למרות... אולי דוקא.
בלילה שלפני נראה היה שאנחנו נכנסים לאיזה... איזה איזון...
אשליה.
כך אנחנו כולנו מדברים על ה'פסח ההוא'...
שאם היינו במידרון עד לאותו 'פסח ההוא'... הרי כאן נפלנו אל התהום...
תהום של נפילה אל המקום שאין בו קרקע יציבה לעמוד עליה... או מים
לצוף עליהם...
כן. כך אנו מכנים כיום את ה'פסח ההוא' פסח שכל אחד מאיתנו ראה
מכיוון אחר - מהכיוון שלו. הבלעדי.
למדנו אני חושבת לחיות חיים כמעט שלמים עם 'הפסח ההוא'... למדנו להחליק מילים ליפות מילים כדי ליפות מציאות... חרא של מציאות...
גירושים אנחנו קוראים לזה... 'אני גרושה' הוא 'גרוש' הלאה.
אז אני לא הייתי גרושה... כי מעולם לא נישאתי... ואישי לא היה גרוש
כי הוא מעולם לא נישא... אז אנחנו היינו במצב הרבה הרבה יותר טוב... אנחנו
נפרדנו. כ"כ נקי... כמעט כמעט רומנטי. 'נפרדנו'... בול שיט... לא התגרשנו ולא נפרדנו ולא נעליים... משפחה התפרקה. התפוצצה באויר... כמו מטוס נוסעים ענק שחוטף טיל רוסי או אוקראיני... והחלקים כל חלקי הבשר מתפזרים על 5 קמ"ר...
זוכרים את האוטובוסים שהתפוצצו בתל אביב? בירושלים? אז קחו את כל האוטובוסים האלה צרפו אותם לפיצוץ אחד ותקראו למשי זהב והחבורה שלו... לחפש חלקי בשר אדם... על קירות הבתים שמסביב...
לפיצוץ הזה אצלנו... כדי לא לעלות על מוקשים בדרך... קראנו 'הפסח ההוא'...
הבנים שלנו היו צעירים מידי... הבנימין שלנו בכלל היה תינוק..., אחיו לא יכול היה לעקל 'מה יהיה'... גם הבנות בקושי והן הבוגרות... כי איך מסבירים לילדה בת 10 ?
לילדה בת 11 וחצי... ???
'יאללה נפרדים'.
היה ידוע, כמו שידוע בימים אלה... שריקי מפשילה שרוולים ומתחילה בנקיון הבית לפסח...
יוצאים מפסח וכמו יציאה של פגז מתותח... כך פעולות הניקיון... ובחרדת קודש. עד לסיום כל הבית על הפינות ורגלי הארונות... והוצאת הבגדים הישנים... והחלפת השמיכות... לפרטי פרטים... בואך אל ליל הסדר... מפורקת.
ליל סדר? ליל סדר נוסעים בכל שנה לערוך אצל הוריו. יוצאים את הבית בשעת אחר צהריים... עושים את מחצית הדרך בפקקי תנועה ומחצית הדרך בנסיעה מהירה - לא מידי... ומגיעים, ואין מה לעזור. הכל מוכן על השולחנות... הסירים מונחים על הגז ובתנור... רק סבא יחזור מבית הכנסת ותתחיל קריאת ההגדה ככתובה. כל שנה הייתי אומרת לו 'בשנה הבאה לילי סדר טריפוליטאי' ומוסיפה את המילה 'אינשאללה'... לא היה שום סיכוי... אבל תקווה? תפילה...
בערב פסח... אחרי ליל סדר... לא עושים אהבה... אין מקום ל
בליל הסדר האחרון שעשינו כמשפחה... היינו כבר בתוך המערבולות שלקראת הפיצוץ... הכל מוכן לפרק עוד משפחה. הכל. חומר הנפץ במקומו... המפעיל יודע את תפקידו כמו כל שרשרת הביצוע... גם העוצמה שתתפזר פחות או יותר ברורה... דבר לא דומה למה שהיה...
אין עוד תנועה חופשית... המשפחה נמצאת בין אם היא מודעת או לא...בתוך סיבובים בעוצמות לא רגילות... חברה שלי אמרה לי שעד הגירושים את נמצאת במצב של חיה חולה... לא כ"כ מבחינה בין טוב לרע... בין מסוכן למענג... הכל קיצוני... הכל עכשיו או לעולם לא... לעולם לא.
את אוכלת הכל ומהר והרבה... נכנסת למסעדה מבקשת ארוחה לארבעה... המלצר מעט המום... גם ה'שכנים' לשולחן מביטים בך... ממחייכים לעומת מין חיוך לא מבין מה קורה ואיך... העיקר שיעבור בשלום... את פחות חושבת יותר פועלת צועקת דוחפת מתעצבנת נורא... נוהגת כמו מטורפת... לא כל כך מקפידה נאמר על לא לעבור צומת באור אדום... או לא לעקוף קו לבן רצוף...
נרשמת למכון כושר... להוציא כמיות של אנרגיות פיצוציות... מנסה לכבות את האש שבוערת בתוך גופך... מתאגרפת מול שק איגרוף... וכשהחתיך ההוא מהמכון אומר לך 'רילקס'... את מגבירה קצב... עד שנופלת כמו חיה פצועה - חושפת שיניים... מתקשה לנשום... 'מחר ניפגש' את מסננת... כי כבר זמן שאינך אומרת... טורבו.
'יא בן זונה' או יא בן כלבה' את אומרת לו כשהוא נכנס הביתה בעיקר... בעיקר עיף..., לאכול אכל כבר באיזה מסעדה או פלאפליה... כבר יודע שלא הכנת כלום... שהילדים שוב אכלו פיצה עם פטריות וזיתים שחורים... וכל שיבקש מעט שקט... מעט חמלה... - מנמרה...
הסקס שלך נראה כמו הארוחה במסעדה... אין לך את היכולת להגיע... אין שום דרך לסיים... להיות שבעה... תבערה. 1,500 מעלות צלזיוס בין הרגליים במקום 36... גג 37...!!! את לא רואה אותו. את לא קשורה אליו... הוא זה? במקרה פה... והנה... חנוכה... והנה עברנו את ט"ו בשבט... כמות האוכל שאת אוכלת לא הגיונית לגמרי... את מבינה שלא ימצא המטף... או הדרך לאיזה אורגזמה... את חולת סקס אבל מתיבשת... הוא פחות ופחות מגיע הביתה... יותר ויותר בעבודה... פורים.
'פסח ההוא'...
יום קודם לקחתי את הילדים לרכוש להם בגדים חדשים... עשיתי אותם בובות... שמאלות לבנות, גרביונים ונעליים... ממש ממש בובות יפות... חמודות. לעצמי רכשתי שמלה. היו אמורים לסוב אל שולחן הסדר רבים מהרגיל... רציתי שיגידו wow... היה לי ברור שם בחנות שהוא לא ישאר אדיש... אנחנו בסוף הדרך... אין כבר מעצור שיעצור את הרכבת במדרון...
שמעתי מלא מעט שסיפרו שהסקס לפני הפרידה היה בכמות ובאיכות פי הרבה טובים מ'הרגיל'... למרות... אולי דוקא.
בלילה שלפני נראה היה שאנחנו נכנסים לאיזה... איזה איזון...
אשליה.
