מכבי קרית אונו התעמלות-התרסקות

[אמא לה 5]

מכבי קרית אונו התעמלות-התרסקות

לאמא לה 3 , פרטים רבים לא מצאת כי ההורים של קרית אונו נרדמו בשמירה ולא דאגו להרים קול זעקה על העוול שנעשה לבנות.
אכן מאמנות בכירות עזבו (מעניין מדוע) והשאירו אחריהן חלל ריק וילדות שבורות ובוכיות אשר השקיעו את כל חייהן להתעמלות ולאגודה,ננטשו בין יום בלא שום אפשרות וסיכוי לממש את כישוריהן,חלומותיהן ושאיפותיהם הספורטיביות.
זאת על שום מה ולמה? על משחקי אגו מנופח וכבוד של עסקונה פוליטית. לאור הנסיבות באופן חד צדדי וללא הסכמת ההורים החליטה המאמנת הראשית זהבה ורשביאק ( כן אשתו של) להפסיק את הפעילות של ההתעמלות התחרותית אולימפית מאחר והענף האולימפי חסר סיכוי ואין לו עתיד. זאת לא נאמר להורים לפני קייטנת אימוני הקיץ אז כן היה עתיד....
לגברת זהבה היה נוח לפתור את הבעייה בהקמת חוג התעמלות ובזאת לעשות צחוק ולבוז להורים ולבנות המתעמלות שחלקן אלופות הארץ בכל הדרגים וחלקן כשרונות ברמה בינלאומית.
הורים יקרים עבדו עליכם הגיע הזמן שתתעשתו הכח בידכם תתאחדו וביחד תרימו את נס הספורט ואת גאוות העיר.
זהבה ורשביאק שתהיה לך חתימה טובה וימחלו לך על עוונותיך כמו כןתודי בכשלונך ותתפטרי לאלתר ומייד ותפרשי בשיא.
תשאירי את המלאכה לדור הצעיר.
שתהיה לכם שנה טובה וגמר חתימה טובה.

 

[אמא לה3]

מכבי קריית אונו...

הרבה ממה שכתבת אני יכולה להזדהות (כמאמנת), על תחושת התיסכול של המתעמלות והמשפחות שהשקיעו כל כך הרבה, על החלל שפירוק הקב' השאיר לא רק אצל הבנות גם בענף ההתעמלות בכלל.
אני לא מכירה/מבינה את הפוליטיקה מאחורי הפירוק אבל משיחות שהיו לי בעבר עם זהבה היא עשתה הכל בשביל הקב' והבנות, קשה לי להאמין שסתם כך היא בוחרת לעזוב את פרוייקט חייה ולכן אני מאמינה בכל ליבי שסגירת הקב' נבעה מתהליכים שלא היה לה שליטה עליהם.
כן אני יודעת שבמהלך החודשים האחרונים נעשה מאמץ גדול למצוא מאמנות לקב' אך לא צלח הנושא, מעטות אם בכלל מעוניינות להכנס לעולם התחרותי של התעמלות מכשירים כמאמנות.
כן אני מאמינה שההורים יכולים לעשות מעשה על מנת להקים את הקב' מחדש ואני אכן מאמינה שזה לא סוף המילה בנושא הקב' התחרותית הזאת. אסור שיהיה.
ומילה נוספת, נדיר שקב' תחרותית בארץ או בעולם יכולה לקיים את עצמה ולכן בכל מרכז שקיימת קב' כזאת יש בנוסף קב' עממיות (חוגים) שתומכים מבחינה כלכלית בהוצאות הענק שיש על קב' תחרותית, לא זאת הסיבה (שכתבת) שזהבה סגרה את הקב'....
מאחלת לכולכם, ההורים והמתעמלות שימצא הפיתרון במהרה והבנות ישובו לאולם ההתעמלות.
חתימה טובה לכן ולכל המתעמלות בארץ

 

[נועה חורש]

"ללא הסכמת הורים"?

אני מבינה את המצב המחורבן שהמתעמלות (וההורים) נקלעו אליו- השקיעו את כל חייהן להתעמלות (למה לאגודה?) וכעת האגודה שהן אהבו נסגרת.
אבל עדין אני חושבת שהמאמנות לא חייבות למתעמלות או להורים את המשך השקעת כל החיים שלהן. אם מאמנת מחליטה שהיא לא רוצה יותר להשקיע את חייה בהתעמלות, היא לא אמורה להמשיך להשקיע את חייה בהתעמלות.
זהבה ואגודת מכבי קריית אונו תרמו תרומה משמעותית ובלתי מבוטלת לענף ההתעמלות ולמתעמלות במשך שנים רבות. הן את שלהן עשו. זכותן להגיד שהן לא ממשיכות.
הן לא אמרו זאת לפני המחנה קיץ כי בוודאי לא ידעו זאת אז. שהן יסגרו את האגודה.
זהבה ספציפית איננה בחורה צעירה עוד והפרישה מההתעמלות התחרותית הייתה צריכה להגיע במוקדם או במאוחר.
פרישתה מההתעמלות התחרותית לא צריכה להיות בתיאום עם ההורים, בהסכמתם, או בצורה דו-צדדית.
היא לא עושה צחוק מההורים וגם לא עבדה עליהם.
שנה טובה וגמר חתימה טובה גם לך.

 

[אבא 22]

קרית אונו מאמנות

עם המאמנות היו משתפות את ההורים היה אפשר לאשות הרבה ולאזור גם למאמנות לפטור בעיות .
בתור הורה אני לא מצליח להבין איך מאמנות יכולות לעשות דבר כזה.
לכול מאמן יש אחריות ברגע שהוא מחליט להיות מאמן , הוא צריך לתת דוגמה , להוראת דרך מחויבות וכו.
ביום אחד להחליט על כך שאין יותר זהו נגמר, אחרי שסיפרו לילדות סיפורים על מצוינות אולימפיאדה השקעה מחויבות.
מי שלא רוצה לקחת אחריות שלא יתחיל לאמן .

 

[Tammie]

אני באמת שלא מכירה את הפרטים

ויכול להיות שהדרך בה הדברים נעשו לא הייתה הכי מוצלחת. אבל אני בכלליות מסכימה עם מה שנועה אמרה- למאמנת מותר לרצות להפסיק לאמן.
זו החלטה לא קלה, אבל זו זכותה כבן אדם להחליט שהיא לא רוצה לעשות את זה יותר, גם בתחום התחרותי והאולימפי כמו שלמתעמלת מותר לפרוש.
כשמתעמלת פורשת מדברים על הזכות שלה לרצות להתפתח בתחומים אחרים, ולעשות דברים מחוץ לאולם ההתעמלות ולא על המחויבות שהיא נתנה למאמנים שלה כשהיא התחילה להתאמן.
בחינתי זה הצד השני של אותו המטבע. אפשר לדבר על הדרך- יכול להיות שמתפקיד המאמנות היה למצוא מקום אחר בו המתעמלות יוכלו להתאמן או משהו דומה לזה, אבל בסופו של יום, זכותה של מאמנת להחליט שהיא לא רוצה לאמן יותר.

 

[אבא 22]

כמובן שהפרטים חשובים אבל

עקרונית לכול אחד יש זכות לעשות מה שהוא רוצה , כול עוד הוא עומד בהתחיבויות הביסיסיות שהוא לקח על אצמו.
התחייבויות בסיסיות של מעמן הם בין היתיר לחנך , ולהיות מחויבים לחניכים בידויוק כפי שהם דורשים מהחניכים להיות מחויבים לאימונים . וזה לא להשאיר אדמה חרוחה בגלל שהם רוצים לאזוב , הם צריכים לדעוג לפטרון לפני שמפרקים ופוגעים כך בילדים.
גם כשמתפטרים מעבודה יש תקופת חפיפה והודאה מראש של תקופה מספקת כדי למצוא מחליף ועם אתה בתפקיד בכיר אז עד שאין מחליף אתה נשאר, מעמן זה התפקיד הכי בכיר במערכת הזאת.
מה שקרא בקרית אונו זה הרבה מעבר לפרוק קבוצה , כול בסיס החינוך שאנחנו מנסים לתת לילדים התפורר בדקה.
לדעתי המאמנות פשוט לא מבינות מה הם גרמו ואיזה נזק.

 

[ede1]

הנושא מורכב יותר מפירוק של קבוצה אחת

חשבתי אל נקודות הבאת כאשר סיפרו לי
1. מוסר העבודה. מסכימה עם אבא 22 ,אבל בארץ התייחסות של מאמנים בכירים היא בצורה שהיו תגובות מעלה. כך זה היסטורית ואני חושבת שספורט תחרותי שלנו נראה כך גם בגלל סיבה זו.
במדינות אחרות עם הישגים בענף ספורט זה ובאחרים למאמן יש התחייבויות ואחראיות על מתעמלים, שאין בישראל, הרי מאמן יכול לעזוב את תפקידו מהיום להיום אם החליט כך. אולי אחת הסיבות היא תגמול שמאמן מקבל ואולי יש עוד סיבות כאלו או אחרות, בכל מקרה מנקודת מבט מבחוץ סיבות אלו לא מצדיקות את הייחס הזה של איש חינוך וספורט כלפי חניכים שלו. בראיה רחבה יותר הייתי אומרת כי מצב בכבישים הוא דוגמה נוספת לדרך החשיבה והבנה של מילה אחראיות, התחחסות לאחר והתחשבות

2. ניהול הספורט בארץ. יש הרגשה שעבר זמנו וחייבים לשנות את נוהלי העבודה, כמו שהיום מבינים שחייבים לעשות שינוים הן בחברת חשמל, הן בנמלים והן ברכבת ישראל.

3 מה שהוא קורה במועדון מכבי. גם בירושלים ישנם תהליכם שלא תורמים לספורט. יכול להיות שהגיע זמן להיווצרות אגודות חדשות או לשינויים פנימיים באגודות הקיימות כגון החלפת הנהלה, שינוי מבנה, תגמול מתאים למאמנים, כבוד דו-צדדי, אחראיות של מועדון כלפי מתעמלים וכו. נגמר הזמן ש"אנו עובדים בהתנדבות" ובו זמנית מקבלים תגמול, מבטלים אימונים בהזדמנות הראשונה, לא משלימים כי ....? דורשים התחייבות לתשלום שנתי מראש, חודשיים בלבד מתחילת השנה כי "אני עושה מה שאני רוצה" ועד הרבה דברים אחרים

4. כואב הלב. זה ספורט שלנה...

 

[נועה חורש]

בהחלט נושא מורכב

1. מה בדיוק היית מצפה מהמאמנת לעשות? לאחר שהחליטה שהיא איננה מעוניינת להמשיך בעבודתה. האם להמשיך בכל זאת עד שאחרונת המתעמלות תחליט מיוזמתה לפרוש? האם לשתף את ההורים בהחלטה ולערב אותם בנסיבות האישיות של חייה, או בריבים שהיו או לא היו לה עם אנשים כאלו ואחרים, ולפרוש רק לאחר שתקבל את רשותם לפרוש?

2. השינויים בספורט שכרגע מסתמנים, הם דווקא יותר "ספורט להמונים", אורח חיים פעיל ובריא, פעילות גופנית למען הנפש וכו'. כלומר, הולכים יותר על עידוד האוכלוסייה הרחבה לעסוק בפעילות גופנית ובספורט, להרחיב אופקים וכו'. אומרים שאולי זה לא כל כך רע שאין לנו ספורט הישגי ברמה בינלאומית, כי בשביל מה זה טוב? כיום נדמה כי אנשים נאורים שיש להם חיים עשירים ומלאים אל להם להשקיע את כל יהבם בספורט ההשגי, אלא במדע וטכנולוגייה וכו'. לפי הדעות הרווחות הללו, אנחנו בכלל צריכים להגיד תודה שנותנים איכשהו ל-2-3 אגודות לפעול במסגרת תחרותית השגית.
אני אישית די פסימית בעניין השינויים בניהול הספורט בארץ.

3. מועדון מכבי הוא ארגון בינלאומי מסועף ומורכב מאוד שלעשות בו שינויים קשה מאוד. בהחלט מסכימה שהגיע הזמן לאגודות חדשות, שם אולי יותר קל להנחיל שינויים.

 

[אבא 22]

מה האיתי מצפה

1. עם המאמנת החליטה לא לאמן יותר אני מנחש שהיה ידעה את זה לפני תחילת העונה הנוכחית , אבל זה לא המצב שאנחנו עומדים מולו, ההחלטה נפלה ביום שהבינה שאין לה מאמנות יותר.
2. והשאלה למה רגע לפני הפרויק רק נודע לה ,שהמאמנות הבחירות אוזבות , ארי היו התראות על כך כבר זמן רב.
3. בעולם מתוקן , חצי שנה לפני כאשר ידעה שיש חשש לעזיבת מאמנות היה אפשר לחפש מחליפות .
4. ועם אין מחליפות אז היה ניתן ליציר שיתופי פעולה עם קבוצות אחרות כדי לשמר את הילדות במסגרת.
5. לשתף את ההורים בבעיה ולחפש פטרון ,ההורים במילה מעורבים מעוד והם חלק משמעותי המיוחלת של הילדות להתמיד .
ההורים יכלו ליציר את האטמוספרה המתאימה להמשיך את הפעילות .
6. לא תמיד כסף זאת הבעיה הפשר למצוא פטרונות בניהול נכון .(מה שכנראה לא היה במכבי).
7.אין ספורט עממי ללא ספורט מקצועי לא היו כקבוצות כדורגל בלי שהיתה ליגה משמעותית , מכבי תל אביב בכדורסל משקיעה כספים רבים כדי להיות חלק משמעותי מהליגה האירופאית כדי ליציר מסגרת למאות ואלפי ילדים שיחלמו את החלום.
8. ספורטאים חולמים חלומות גדולים והחלומות האלו מיצרים אלופים וליגות וחוגים לילדים, אין אנף ספורט שאני מכיר שמצליח בלי החולמים שהולכים על כול הקופה. (חוץ מגוגינג בפרק שזה לא ספורט).
גם ספורטאים לא מקצוענים חיים על חלומות רוכבי אופנים רואים את לנס ויוצאים לרכב , כדורגלנים רואים את מסי ויוצאים לשחק כול אחד צריך את ההשראה שלו . דרך אגב זה נכון לכול דבר בחיים, אתה מייצר לך גיבורים ומייצר מטרות וחלומות כדי שיהיה לך מה להשיג ולשאוף.
9. מה שאני מבין שאין ממש איגוד להתעמלות. אחרת מצב כזה שקבוצה מובילה בענף מתפרקת ואין תגובה או ניסיון אפילו לשנות את המצב.

 

[נועה חורש]

יש כאן כמה הנחות שגויות

אולי היא ידעה שיש בעיות, אבל יכול להיות שהאמינה שהבעיות תיפתרנה והאגודה לא תיסגר. אילו ידעה בוודאות שהאגודה לא תמשיך, אני לא רואה כל סיבה מדוע שלא לשתף את ההורים. אני מניחה שהיא לא שיתפה את ההורים כיוון שלא ידעה בוודאות שהקבוצה תיסגר.
לחפש מחליפות לא בטוח שהיא רצתה. שוב, יכול להיות שרצונה היה לפרוש, וזאת זכותה. לכן גם לא רצתה "פתרון" מקרב ההורים. רצתה לפרוש. 30 שנה היא באולם. עשרות מתעמלות גידלה והביאה לגדולות. התעייפה. רוצה להינות מהחיים בפנסיה. אולי לא רצתה להמשיך עם מחליפות. אגב שמעתי דווקא שהיא כן חיפשה קצת מחליפות אבל לא מצאה. כמו-כן, מאמנות מחליפות אינן בהכרח פתרון יעיל. הרחבתי על כך בשרשור זה.
תתפלא, אבל לצערנו לילדות של היום וגם להורים, אין שאיפות הישגיות בתחום הספורט. אני כמובן עושה כאן הכללה, בוודאי יש גם בנות שכן שואפות למצוינות בספורט, אבל מאות אלפי המתעמלות בחוגים, אשר מתאימות לתחרותי לא הולכות לתחרותי. קשה מידיי. זאת אחת הסיבות שאין לנו מספיק מתעמלות בענף התחרותי. בנות והורים פשוט לא רוצים להשקיע. חשוב להם יותר ללכת לחוג אנגלית, חוג חשיבה יוצרת, לבלות עם החברים והחברות, לאכול מה שרוצים, לטוס לחו"ל בחופשות ועוד. אם מישהי רוצה לאתגר את עצמה, היא הולכת לנבחרת ההופעות של המתנ"ס או החוג שלה, או מקסימום לליגה. למה להתעמל 30 שעות שבועיות, אם אפשר להתעמל רק 10 שעות שבועיות בליגה ולקבל מדליות. כך או כך אין להן סיכוי באולימפיאדה. אני אישית אינני שותפה לגישות הללו. רק מביאה כאן את הגישה הרווחת היום.
הורים שיש להם חלום, שמוכנים להשקיע, להקריב, להתחייב הם היום משהו ייחודי ומיוחד ולא נפוץ.
איגוד ההתעמלות אני באמת לא מבינה איפה הוא בעניין הזה.
אבל שוב אדגיש שיש לשים את כל דבריי במאמר מוסגר, כי אני לא באמת יודעת מה קרה ומה קורה...

 

[נועה חורש]

מציאת פתרון לבנות

מאמנת לא צריכה להמשיך לאמן רק מתוך מחויבות לילדות במשך שנים, עד שהמתעמלת האחרונה תפרוש. בייחוד לא מאמנת בגילה של זהבה.
אני מבינה שההורים ציפו לכך שזהבה תמצא לבנות מסגרת אחרת להתעמל בה.
אני דווקא שמעתי שהאופציה של מעבר לרעננה הוצעה למתעמלות, אך משום מה הן לא קפצו על ההזדמנות.

 

[ede1]

במשרד ישנם מעסיקים ומעוסקים

מועדון ספורט לא שונה בניהולו מכל משרד אחר.
הן לא רואה כי מאמן יכול לעזוב בלי הודעה מוקדמת והן יש להנהלה של מועדון תפקיד בנוסף ללקבל משכורת. כן בתפקידה לדאוג להמשכיות קיימות של קבוצה. יש משהו לקוי בבסיס. עמותה יכולה להפסיק להתקיים וזאו.... יש תשלומי הורים, תרומות, תמיכה של טוטו ועיריה וש הוצאות שוטפות בתוכן משכורות כולל מנהלה (אגב הרבה יותר שמנות ממשכורת של מאמן) ויש ציוד. לאחר גרעון אין עמותה... מי אחראי? אף אחד.... כולל מנהל עם משכורת טובה.... כך מתנהל ספורט או לפחות כך ראיתי.

האופציה של מעבר לקבוצה אחרת כן יכולה ליהות ריאלית, אבל (ולא מכירה את נפשות הפעלות) כנראה היו שם דברים אחרים נוספים.

 

[נועה חורש]

בכל משרד אחר

בכל משרד אחר אישה בגילה של זהבה, וגם עוד לפני כן, פורשת לפנסיה.
הודעה מוקדמת יכולה להיות הודעה של 30 יום בהרבה מקומות. אולי כן ניתנה הודעה מוקדמת. בכל מקרה הודעה מוקדמת היא לא של שנה שלמה.
כמו-כן, אני מבינה שהעמותה לא פורקה, אלא ממשיכים שם חוגים. אפילו שמעתי על ליגה.
עמותה מעצם הגדרתה היא מלכ"ר (מוסד ללא כוונות רווח) ולכן היא לא יכולה להיכנס לגרעונות בלתי ניתנים לכיסוי וגם לא לרווחים אסטרונומיים. כלומר, חברי ההנהלה אולי יכולים לארגן לעצמם איכשהו משכורת לא רעה, אבל עדין לא כזאת שמשתווה לחברי הנהלה ודירקטריון בחברות פרטיות. אני מבטיחה לך שגם חברי ההנהלה שם לא מיליונרים.

 

[ede1]

במוסד חינוכי ,

ואני חושבת קבוצות ספורט אלו דומות מאוד למוסד חינוכי, דואגים למחליף. ההודעה יכולה להיות יום מראש אם יש המשכיות. זו דעתי.

ברור שלא מתעשרים. מצד שני גם אני הייתי שמחה לקבל משכורת בלי התחיבויות, יש גרעון אז סוגרים, מאמן עזב אז אין קבוצה וכו. אגב אני בכנות חושבת שאם אדם שמנהל אגודה משלם לעצמו יותר מ-30% של סך המשכורות זה פגום. באמת, מעניין מאפה בא הגרעון.... כל זה לא קשור לישירות לקבוצה שהתפרקה.

 

[נועה חורש]

לא בכל מוסד חינוכי דואגים למחליף

גם מוסדות חינוכיים נסגרים. אגב גם מוסד חינוכי לא יכול להיכנס לגירעון מטורף, ואם זה קורה הוא ייסגר. ללא הודעה מוקדמת, או בהודעה מוקדמת קצרה.
אם בכל פעם שמישהו יעזוב ידאגו למחליף, האגודה תמשיך לפעול לנצח, וזה מצב אידיאלי אבל לא מצב ריאלי שאפשר לצפות לו.
אבל גם אילו היו רוצים לדאוג למחליף, אני ממש בספק אם זה היה עובד. אולי רק לבנות הקטנות. לבנות הגדולות, ברמות הגבוהות קשה למצוא מחליף. לא בטוח שהמתעמלות וההורים היו נשארים אם מאמנת עלומת שם הייתה נכנסת ומתיימרת לאמן בנות בדרגות ג'וניור וסיניור.
בקבוצות אחרות שנסגרו בעבר, הביאו מאמנות מחליפות, ורוב המתעמלות לא נשארו. המאמנות המחליפות הקימו את הקבוצה מההתחלה.
גם בעולם לא נהוג להביא מאמנים מחליפים לקבוצות שנסגרות. אלא המתעמלות הן אלו שעוברות לקבוצות אחרות. ברומניה אגב ניסו את זה לא מזמן וזה לא עבד.

גם לך אין התחייבות בעבודה שאת עובדת בה. את יכולה מחר להודיע שהחל מהחודש הבא את לא מגיעה יותר לעבודה לעולם. סביר להניח שזה לא ישתלם לך, אבל עדין אף אחד לא יכריח אותך לבוא לעבודה או ישים אותך בכלא כי לא באת. מקסימום יפטרו אותך ללא פיצויי פיטורין או משהו. לכי תדעי, אולי זה פחות או יותר גם מה שעשו למאמנות.
שלא לדבר כבר על כך שבעבודה שלך את לא נדרשת לעבוד בשבתות ללא תשלום נוסף, כמו שמאמנות הולכות לתחרויות, את לרוב לא עובדת 6 ימים בשבוע כמו מאמנות, ואת מרוויחה שכר שתואם פחות או יותר למעמדך ולהשקעה שלך, בניגוד למאמנות.
יש לזכור שקבוצת התעמלות תחרותית היא לא דבר ריווחי. להיפך. גם אם קבוצה מצליחה ומנצחת היא עדין הפסד כספי לכולם. ניתן להכניס מספר מוגבל של בנות לקבוצה והתשלומים שהבנות משלמות לא מכסים את עלות האימונים. אין שום אפשרות לאף אחד להרוויח אחוזים או משהו בסגנון.
לעומת זאת חוגים רגילים, אפשר להכניס 100 ילדות ויותר ל-4-5 קבוצות ביום אחד, שעה או 45 דק' אימון פעמיים בשבוע. כל ילדה משלמת מינימום 200 ש"ח על שעתיים שבועיות של אימון. המאמנים וההנהלה יכולים לקבל שכר לפי אחוזים או לפי מס' המתעמלות.
לעומת זאת בקבוצה תחרותית, יש מקסימום 30 מתעמלות, שמתעמלות 15-30 שעות בשבוע ומשלמות על כך כמה מאות שקלים לחודש. ולאלו יש צורך ביותר מאמנות על פחות ילדות, ציוד חדיש, מחנות אימונים ועוד.
המאמנות עובדות הרבה שעות תמורת שכר גלובלי (לעיתים אפילו שעתי) ומשקיעות את כל חייהן האישיים לטובת המתעמלות, בתמורה כספית שאינה תואמת להשקעה. לעומתן, המתעמלות משקיעות את כל חייהן להתעמלות בשביל עצמן, ולא בשביל המאמנות. אם כבר מישהו חייב למישהו, זה המתעמלות למאמנות.
אני כותבת את כל זה רק בשביל להראות גם את הצד השני. מדוע אגודה לא מרגישה מחויבות אישית למתעמלות, בהקשר לגרעון הכספי, ומדוע מאמנת יכולה להרשות לעצמה לפרוש בתחילת שנת פעילות.

 

[ede1]

כל מה שאת מציינת

מחזק את דעתי - הגיע זמן לשינויים מרחיקי לכת. יש מטען כבד של אי שביעות רצון והורים וילדים מרגישים אותו. השקעה של מאמן מול תגמול לא מתואמת וזו סיבה אחת בין רבות למה שקורה.
לא רוצה למשוך את דיון הכספי יותר, רק אציין שאני מכירה מספרים אחרים - מקסימום אימון של 12 שעות או פחות ותשלום גבוה פי 2 לעממי.

עולה מהדיון אי שביות רצון הן של מאמנים והן של הורים מכל מני תופעות המתרחשות בענף. השאלה היא למה הנהלה הנוחכית ממשיכה לנהל באותה דרך? מחכים לפיצוץ כמו פירוק מסלול הישגי? ואז אני מגיעה לאותה נקודה - אין נושה באחראיות.

מה לעשות כדי לשנות? איך להציל את ספורט הישגי? האם צריך להציל את ספורט הישגי?

 

[ריו13]

מה לעשות.. לא לכסות..

ברגע שמאמן או מאמנת לא מקבלת משכורת או משכורת נמוכה ביחס לכזו השקעה היא לא תעבוד.
זה ברור לגמרי. זה כל הסיפור! לכן הכל התפרק שם.
היחס למאמנת/ן תחרותי בישראל צריך להיות כמו למקצוע מכובד. שיהיה כבוד לענף הזה אז היחס ישתנה.
מאמן צריך להיות מתוגמל על פי כישוריו דרגתו, והותק שלו כמו בכל מקום עבודה מסודר בעולם.או בישראל.. שיהיה לו פנסיה מסודרת.
מאמן לא יכול לעבוד אחה"צ בתור מאמן ובבקר בתור שומר או מה שלא יהיה.
מאמן צריך לעבור השתלמויות כדי להיות כל הזמן בקי בחוקה, בחידושים.
יש בישראל הרבה מאוד מאמנים שהגיעו מברה"מ לשעבר או ממזרח אירופה ולא עוסקים באימון. כי לא משתלם להם.
מה אתם מחפשים מאמן שפוטר ברוסיה?. יש כאלו בישראל. הם רק לא מתוגמלים כמו שצריך אז לא הולכים לעבוד בזה.הם גם לא בקיעים בפוליטיקה כמו הבנות הותיקות כאן.
אין מנוס מפנימיה של התעמלות בנות תחרותי אסור לותר. יש מעט בנות ומהם צריך לבנות קבוצה שתרוץ הלאה.מי שמתאימה ובתחרותי תלך על זה.

להגיד שלא משתלם כלכלית ספורט תחרותי זה אולי נכון ,אבל מצד שני זו תבוסתנות. יש כאלה שזה כן מתאים להם וצריך להריע להן ולעודד אותן ולתקצב ולתגמל אותן ולעזור להן בלימודים,בקרירה יותר מאוחר,בכל נושא המימון וגם להורים שמקריבים המון.לעיתים כל המשפחה מתורתרת בגלל זה.
יש בזה ציונות , זו לא פרזה,ולו בגלל הקשיים שמעמידים בישראל כולל התקציבים המצחיקים.לא פשוט להגיע לגמר בתחרות ראויה . זה יכולים/ות לספר הספורטאיות והמאמנות/ים שלהן.צדק מי שאמר שכשיש דוגמא למה לשאוף לשם צריך להגיע. אלי ריזמן איזו אלילה היא בארה"ב לכל כך הרבה נערות. מדוע שכאן לא יהיה כך. כמו שהייתה פעם שחמורוב או יעל ארד צריכה להיות אחת כזו בהתעמלות ולעשות לה פרסומת..

קבוצות חדשות יכולת לקום גם מהפריפריה. עמק הירדן דוגמא נהדרת. מהיכן צמחו שטילוב גופמן,ואדיק אתם חושבים?! מת"א?? .יש כשרונות בכל ישראל וצריך לאסוף אותן. רק צריך לרצות לעשות את זה.ולרכז במקום אחד. אם האגודות לא מסוגלות אז איך אומרים.. קדימה הפועל ומכבי ביחד.

זה רק עניין של קבלת החלטה.

 

[נועה חורש]

כך אנחנו כבר שנים מסיימים כל דיון...

אני לא בטוחה שהכל בגלל המשכורות הלא גבוהות של המאמנים.
גם לגבי פנימייה יש המון חילוקי דעות ולא בטוח שזה פתרון מתאים לשנות ה-2000.
על כל מקרה, נכון, צריך שינוי. שאמור להגיע מלמעלה. או מלמטה איכשהו. כך אנחנו מסיימים כל דיון בשנים האחרונות...

אגב איזה מאמנים מרוסיה יש לנו כאן בארץ שאינם מאמנים?

 

[אמא לה3]

לא יודעת לגבי התעמלות

אבל אני פגשתי כמה אמהות של מתעמלות שלי שהן היו מאמנות בכירות בשחייה (אחת מרוסיה, אחת מאוקראינה ועוד אחת לא זוכרת מאיפה)..שלושתן עלו לארץ, ניסו להשיג עבודה רצינית ולא הצליחו..אחת מהן פנתה לתחום הסיעוד (לומדת להיות אחות) והשתיים הנותרות עוסקות במשהו אחר, לצערן...ודוקא אצלנו בעיר תחום השחייה מאד מפותח, חבל.