מכורה,אבל לא עצבנית

jital

New member
מכורה,אבל לא עצבנית

הי,חייבת להתוודות ולחפש פתרון. אני עם חבר שלי קצת יותר משנה,אנחנו גרים ביחד והכל סבבה ככה זה לפחות נראה ,כי נראה לי שהתמכרתי ללחפש מה לא מושלם ואיפה הוא לא בסדר. אני יודעת שהבעיה אצלי,אבל אני כשאני רואה שהכל יותר מידי טוב אני חייבת להתווכח איתו על משהו מפגר וזה רק איתו כי עם אנשים אחרים פחות אכפת לי.זה פשוט שטותי ומוגזם ואני חייבת להפסיק.
למזלי הוא עדיין אוהב אותי המון. עצות יתקבלו בברכה.
 
אין לי ממש עצות...,

אני רק יודעת שדבר מאוד דומה קרה לי גם, הייתי ממליצה לך לספר לו את זה ולהתייעץ איתו,שידע על שזה ספציפית איתו.. כנראה הסיבה לכך היא האהבה העצומה שלך אליו והרצון שהכל יהיה מושלם,אולי אני טועה..
את יכולה לנסות לשנות את זה, לדעת שזה דבר שלילי שבתוכך,שקורה לך ומציק גם לך,ובדיוק בגלל שאת רוצה לשנות את זה לטובה כי אכפת לך ממנו-תנסי לעשות הכל בשביל לשנות זאת. זה לא דבר שקל לשנות.. אבל להפרד בגלל דבר כזה,לא שווה את זה,נכון? אז בהחלט הייתי ממליצה לך לנסות לשנות זאת.., אולי יכתבו לך פה דברים יותר טובים מהדברים שאני כתבתי לך..
 
אני הייתי בודקת לאשורו

את הקטע של "הכל סבבה". העובדה שהוא מעורר בך זעם כזה גדול, נראית לי כמו איתות על משהו שאת לא לגמרי שלימה איתו. אולי אני טועה, אבל אני זקוקה למעט יותר פרטים בשביל לחוות דיעה.
 

jital

New member
יש הרבה במה שאת אומרת

יש לי איזה רעיון כללי של מה זה הזעם הזה אבל אני לא בטוחה אם זה נובע מפחד או מחוסר אהבה או חוסר ביטחון. הוא פשוט חושב הרבה בכיון של חתונה ולמעשה הכל מוביל לשם יותר מידי מהר לדעתי ואני לא יכולה לעצור את זה,אני אוהבת אותו הרבה אבל אני חושבת שאולי אני לא מוכנה עכשיו וזה מה שמוביל אותי לחפש תירוצים לריב איתו למרות שהוא על באמת בסדר גמור איתי,כאילו אני צריכה את התירוץ למשוך את זה עוד קצת ,,אני כבר לא יודעת.מה את חושבת?
 
למעלה