מכות בין אחים

[אשרי האשה]

מכות בין אחים

הקטנה מכסחת את הגדולה. הגדולה לא מחזירה לה מכמה סיבות, אחת הסיבות כי זה הסיכום עם הפסיכולוגית, אבל היא כל הזמן בוכה ממנה. היום נתתי לה אישור להחזיר לה טיפונת, בעדינות, למשל לדחוף אותה קצת ממנה, הכל מלווה במילים שמסבירות שאסור להרביץ וזה לא נעים לה. האם זה נכון ככה להגיד לה?

 

[תּמר]

למה להחזיר?

אפשר להתרחק, להתגונן וכדומה - לא צריך להחזיר. ומה שהיא עשתה זה לא להחזיר אלא להגן על עצמה - וזה נשמע לי בסדר גמור.

 

[צימעס]

להתגונן

אם באה מכה - לא לאפשר לה לפגוע (להדוף יד, למשל). אבל הכי טוב - וזה מה שנאי מציעה לילדי - להתרחק.

 

[אשרי האשה]

אם היא תצטרך להתרחק כל פעם

היא לא תוכל לשבת כמעט בכלל. למשל אתמול היא הלכה לחדר שלי וקראה ספר הקטנה הלכה לשם ורצתה את הספר. הגדולה כמובן לא נתנה אז היא התחילה להרביץ לה ולמשוך בספר. היא כל הזמן מציקה לגדולה, נראה לי שיהיה לה קשה כל פעם להתרחק.

 

[גלי1היחידה]

את צריכה להרחיק את הקטנה ולא

את הגדולה! גם אצלי הבן הקטן מציק לגדולה והיא לא מחזירה לו (היא ילדה טובה ולא אוהבת לריב). כשהילדים רבים אצלי, אני מפרידה ביניהם ושולחת כל ילד לחדרו.

 

[ב נ ה]

אל תתערבי

נשמע שהיא מאד תלויה בך לפתרון הבעיות בינה לבין אחותה,וכשאת מתערבת את נוקטת עמדה, את הופכת ל"שופט עליון"בניהן.תני להן להתנסות לבד,אם את חייבת להתערב אז הפרידי בניהן פיזית(כל אחת משחקת במקום אחר)מבלי לנקוט עמדה. אחד היתרונות שיש לאחים זה "אימון לחיים"מהמריבות לומדים המון מה כדאי לי,מה אני מפסיד אם...אני לומד להתווכח,לעמוד על שלי,לוותר(בדרך כלל אנחנו מיותרים שם)ובמריבות אחרות סתם גוררים אותנו כדי שנכריע לטובת ילד זה או אחר. אגב בת כמה הקטנה שלך?היא פיצית אם אני זוכרת נכון לא?

 

[צימעס]

שנתיים.

 

[אשרי האשה]

בהחלט לא נוקטת עמדה, מפרידה

ביניהן ואם הגדולה הוכתה קשות אז כן אומרת לקטנה שלא מרביצים ושתבקש סליחה מהגדולה. הן משחקות המון ביחד, רוב הזמן, אבל ישנם רגעים בהם הגדולה רוצה להיות לבד וזו זכותה המלאה. הבעיה היא כשגם שהן משחקות יחד תמיד הגדולה בוכה מהקטנה כי מכסחת אותה, לפעמים בכוונה ולפעמים לא, תוך כדי משחק והיא מאוד מכאיבה, יש לה כוח עצום.

 

[ב נ ה]

אם הן משחקות המון ביחד

זה מצויין,זה מצביע על כך שיש בניהן קשר טוב ושהן נתרמות מהביחד למרות ההצקות,בגדולה שלך יכולה מין הסתם לשחק לבדה,היא בוחרת ביחד יש לה סיבה. אולי היא מצאה שהבכי שלה מאד מפעיל אותך ומגייס אותך לסדר לה את העניינים.תני לה אלטרנטיבות לפתרון (בזמן רגיעה לא בזמן הסיטואציה,ואולי תשאלי אותה מה עוד אפשר לעשות חוץ מלבכות). לגבי בקשת הסליחה של הקטנה-זה נשמע כמו משהו (טכני)שעושים כדי לרצות את הגדולים,ואין מאחורי זה כוונה.יכול להיות שגם הקטנה מרוויחה המון "תשומת"מההתעסקות שלך ה בהכאות שלה(הטפות הפצרות לבקשת סליחה וכו)שבחי אותה בסיטואציות שהן מסתדרות.כלומר תבחרי היכן לתת את ה"תצומי". ( ושוב,נסי לא להתערב זה נשמע מלחיץ בהתחלה ,-אבל אצלינו הקטין פלאים את כמות המריבות גלגלנו את ה

לידיהם,אמרנו להם שאנחנו סומכים עליהם שיפתרו לבד את הבעיות,(עד דם ניגר

)גילינו אגב שרב המריבות(אם לא כולן)אגב נעשות כשיש קהל(אמאואבא)ואם יש קהל רצוי לשתף אותו-החלטנו שאנחנו לא רוצים להיות קהל למריבות.בזמן רגיעה אגב אפשר לדסקס על פתרונות אפשריים אבל אז זה ללא שיפוטיות.)

 

[צוציקגדול]

../images/Emo45.gif כל מלה סלע.

 

[Kalla]

לא מסכימה בכלל.

אם באופן תמידי יש מי שהוא מוכה (כי הוא לא רצה להרביץ חזרה) ומי שמרביץ (בין אם בגלל שהוא עוד קטן ולא מבין או מכל סיבה אחרת) וההורים לא מתערבים - זה יכול לפתח תחושת קורבן אצל המוכה, כאילו אין שום צדק ולאף אחד, אפילו להורים, לא אכפת. הילד צריך להרגיש שיש מאחוריו גב ושההורים דורשים צדק ביחסים בין האחים. לדעתי כשיש מכות - צריך להפריד ובמקביל לנסות להקנות את כל הכלים האחרים ולעשות את כל הפעולות האחרות כדי להתמודד עם התופעה ולהפחית אותה.

 

[צוציקגדול]

אני מתקן את עצמי, מכות צריך למנוע

על ידי הפרדה, גם משיכות שיער, דחיפות וכו'. הצקות: הוא לקח לי, הוא חטף לי, עכשיו תורי וכו' זה מחייב התעלמות טוטאלית. עכשיו כשהילדים קמים ב- 10:00 הם לבד עד 13:00, שקט מופתי, כל אחד עוזה משהו אחר בקצב שלו, איך שאשתי מגיעה: בום, בלגן, כולם מציקים ומתווכחים. הכל לכבודה.

 

[צימעס]

תני לה כלים

למשל - הקטנה רוצה ספר? אפשר לתת לה ספר אחר. הגדולה רוצה לקרוא ולא מצליחה להסתדר לבד עם הקטנה? יכולה לבקש ממך שתעסיקי אותה. וגם - סביר שהקטנה רוצה לשחק עם הגדולה. לשם כך הייתי גם מציעה לגדולה ליזום משחק אתה, וגם מנסה לארגן לקטנה זמן משחק עם קטנים לבד (למשל - צאו לגן שעשועים בשעה-של-האמהות, והגדולה יכולה לבוא אתכן עם הספר שלה).

 

[מחשבות]

צריך לאסור על הקטנה להכות. זה הדבר

הנבון ביותר.

 

[אשרי האשה]

זה ברור ונעשה אבל מכיוון שהיא חסרת

משמעת לחלוטין, בנתיים, חשבתי שלא יזיק שהגדולה תגיב אליה בצורה שתהיה לה לא נעימה ולא ישתלם לה להרביץ.