מכות מצרים
- פותח הנושא מיכל 87
- פורסם בתאריך
שלום,
לפי קריאה בפסוקים, משה היה בגיל שמונים לפני המכות וגם ביציאת מצרים (לאחר המכות) הוא היה צריך להיות באותו הגיל (כי נפטר בשנה ה-40 ליציאתם בגיל 120), כך שהמכות נמשכו מקסימום שנה, ואכן לפי חז"ל המכות התפרסו על כמעט שנה. כלומר כל מכה נמשכה כמה ימים והיתה הפוגה ביניהם.
(אמנם אם מחברים לזה את ההנחה של חז"ל שמשה נולד בז' אדר אז לכאורה המכות נמשכו רק כחודש ושבוע, אבל זה רק קושיא).
ההסבר ששמעת הוא כנראה נובע מאסכולה שמנסה לתת הסברים טבעיים גם לניסים בתנ"ך. אני לא פוסל את הגישה, אבל קשה לי לראות איך המכות האחרונות יוכלו להכנס לשרשרת ארועים כזאת (וביחוד שהברד גם מתואר כאש בתוך קרח).
בכל אופן בתיאור המקורי שמופיע בתורה המכות לא הגיעו כהשתלשלות טבעית אלא כנס א-לוהי.
הדם במכה הראשונה היו המים של הנילוס ושל אגמי מצרים שהם עצמם הפכו לדם. אהרון היכה במטהו בנהר והמים הפכו לדם.
ספר שמות פרק ז'.
לפי קריאה בפסוקים, משה היה בגיל שמונים לפני המכות וגם ביציאת מצרים (לאחר המכות) הוא היה צריך להיות באותו הגיל (כי נפטר בשנה ה-40 ליציאתם בגיל 120), כך שהמכות נמשכו מקסימום שנה, ואכן לפי חז"ל המכות התפרסו על כמעט שנה. כלומר כל מכה נמשכה כמה ימים והיתה הפוגה ביניהם.
(אמנם אם מחברים לזה את ההנחה של חז"ל שמשה נולד בז' אדר אז לכאורה המכות נמשכו רק כחודש ושבוע, אבל זה רק קושיא).
ההסבר ששמעת הוא כנראה נובע מאסכולה שמנסה לתת הסברים טבעיים גם לניסים בתנ"ך. אני לא פוסל את הגישה, אבל קשה לי לראות איך המכות האחרונות יוכלו להכנס לשרשרת ארועים כזאת (וביחוד שהברד גם מתואר כאש בתוך קרח).
בכל אופן בתיאור המקורי שמופיע בתורה המכות לא הגיעו כהשתלשלות טבעית אלא כנס א-לוהי.
הדם במכה הראשונה היו המים של הנילוס ושל אגמי מצרים שהם עצמם הפכו לדם. אהרון היכה במטהו בנהר והמים הפכו לדם.
ספר שמות פרק ז'.
ועוד שאלת המשך
קודם כל, קשה להאמין שכל הניסים לא קרו בדרך "טבעית" כביכול. כי כל מכה היא חתיכת נס ואיך זה לא הדליק לאף אחד בכל מצרים נורה אדומה?
ובהמשך לזאת, האם היו כאלו שניצלו מהמכות? מצרים שהיו טובים ליהודים או היו חכמים מספיק כדי להבין שזה ניסים ו"חזרו בתשובה" וע"כ לא נפגעו במכות?
וגם, איך מתו הבכורות? ממגיפה? או שפשוט צנחו ככה באמצע היום..
(עכשיו תאר לך שאת כל הטקסט הזה רשמתי קודם מהנייד והכל נמחק.. הפקתי לקחים ורשמתי שוב, הפעם מהמחשב הנייח..)
שוב תודה
קודם כל, קשה להאמין שכל הניסים לא קרו בדרך "טבעית" כביכול. כי כל מכה היא חתיכת נס ואיך זה לא הדליק לאף אחד בכל מצרים נורה אדומה?
ובהמשך לזאת, האם היו כאלו שניצלו מהמכות? מצרים שהיו טובים ליהודים או היו חכמים מספיק כדי להבין שזה ניסים ו"חזרו בתשובה" וע"כ לא נפגעו במכות?
וגם, איך מתו הבכורות? ממגיפה? או שפשוט צנחו ככה באמצע היום..
(עכשיו תאר לך שאת כל הטקסט הזה רשמתי קודם מהנייד והכל נמחק.. הפקתי לקחים ורשמתי שוב, הפעם מהמחשב הנייח..)
שוב תודה
אני אתחיל לענות לפי מה שאני יודע,
ראשית עלינו להבין שבמציאות שלהם נס הוא לא דבר זר. המצרים היו המומחים של העולם בכישוף והמכשפים שלהם שמתוארים במקרא כ"חרטומים" ידעו גם הם לחולל ניסים רבים ולכן "קרב כישופים" לא ממש הרתיע אותם, כפי שאכן מתואר רבות בפסוקים שכשמשה הציג את אותותיו לפני פרעה הם גם חיקו את אותם אותות ומופתים.
ושנית, את אכן צודקת שאצל רבים נדלקה אותה נורה אדומה והם כן נרתעו מהמכות והאמינו בה', כפי שלדוגמא מתואר במכת ברד ש:
הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְהוָה מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה - הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ, אֶל הַבָּתִּים.
ולפחות במקרה זה הם אכן לא נפגעו.
גם לפני המכות יתכן שהיו "חסידי אומות העולם" מצריים כדוגמת בת פרעה עצמה שהצילה את משה למרות הצו של אביה להטביע את הילדים.
ובסופו של דבר העם המצרי כולו כנראה האמין בה' שהרי הם הסכימו להשאיל לעם ישראל בגדים וכלים לקראת היציאה.
אמנם במכת בכורות כל הבכורות נהרגו ללא יוצא מן הכלל (ואפילו בכורות הבהמות נהרגו).
הבכורות נהרגו בבת אחת בחצות הלילה בדיוק. אפשר לומר שהם צנחו ככה...
בינתיים כל מה שכתבתי לך כתוב בפסוקים, אז אם את רוצה את יכולה פשוט להתחיל לקרוא. זה יחסית קצר.
בעקרון השאלות שלך מאד עמוקות וברוב הדברים גם אני אשאר עם שאלות פתוחות עם ננסה להעמיק בהם. ברור שעניין המכות הוא לא לשכנע את המצרים לשחרר את בני ישראל, שהרי הקב"ה היה יכול ישר להוציאם בלי כל הטררם וללא צורך בכל כך הרבה מכות מיותרות. ואכן הקב"ה מראש מודיע שהוא כלל אינו מעוניין שפרעה ישחרר את בני ישראל, להיפך - הוא מכביד את לב פרעה ע"מ שלא ישחרר אותם על אף כל המכות. אז השאלה אם מישהו מהמצרים חזר בתשובה ולכן ניצל מהמכות היא לא כ"כ רלוונטית, כי בעצם המכות לא באות ע"מ להעניש את המצרים ולכן זה לא משנה מה יחסם לישראל.
אז נשאלת השאלה, מה כן המטרה של המכות? וכאן אני כבר לא יודע ממש לענות. בגדול זה ע"מ שיאמינו בה', אבל צריך לברר כיצד זה מתבטא בכל מכה ומכה. אמונה משמעותה חיבור בין העולם והקב"ה וצריך לראות איזה סוג חיבור מבטא כל מכה ומכה.
יש גם עניין של 10 מאמרות שבהם נברא העולם - 10 מכות מצרים - 10 הדיברות. שזה בעצם אותה הגברת בשינוי אדרת. רק שכלפי הבריאה זה מופיע כבניין ואילו כלפי המצרים שהם מבטאים את המֵיצרים בעולם ואת הרוע שבחומריות העולם, זה מופיע כהרס וכמכות.
ראשית עלינו להבין שבמציאות שלהם נס הוא לא דבר זר. המצרים היו המומחים של העולם בכישוף והמכשפים שלהם שמתוארים במקרא כ"חרטומים" ידעו גם הם לחולל ניסים רבים ולכן "קרב כישופים" לא ממש הרתיע אותם, כפי שאכן מתואר רבות בפסוקים שכשמשה הציג את אותותיו לפני פרעה הם גם חיקו את אותם אותות ומופתים.
ושנית, את אכן צודקת שאצל רבים נדלקה אותה נורה אדומה והם כן נרתעו מהמכות והאמינו בה', כפי שלדוגמא מתואר במכת ברד ש:
הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְהוָה מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה - הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ, אֶל הַבָּתִּים.
ולפחות במקרה זה הם אכן לא נפגעו.
גם לפני המכות יתכן שהיו "חסידי אומות העולם" מצריים כדוגמת בת פרעה עצמה שהצילה את משה למרות הצו של אביה להטביע את הילדים.
ובסופו של דבר העם המצרי כולו כנראה האמין בה' שהרי הם הסכימו להשאיל לעם ישראל בגדים וכלים לקראת היציאה.
אמנם במכת בכורות כל הבכורות נהרגו ללא יוצא מן הכלל (ואפילו בכורות הבהמות נהרגו).
הבכורות נהרגו בבת אחת בחצות הלילה בדיוק. אפשר לומר שהם צנחו ככה...
בינתיים כל מה שכתבתי לך כתוב בפסוקים, אז אם את רוצה את יכולה פשוט להתחיל לקרוא. זה יחסית קצר.
בעקרון השאלות שלך מאד עמוקות וברוב הדברים גם אני אשאר עם שאלות פתוחות עם ננסה להעמיק בהם. ברור שעניין המכות הוא לא לשכנע את המצרים לשחרר את בני ישראל, שהרי הקב"ה היה יכול ישר להוציאם בלי כל הטררם וללא צורך בכל כך הרבה מכות מיותרות. ואכן הקב"ה מראש מודיע שהוא כלל אינו מעוניין שפרעה ישחרר את בני ישראל, להיפך - הוא מכביד את לב פרעה ע"מ שלא ישחרר אותם על אף כל המכות. אז השאלה אם מישהו מהמצרים חזר בתשובה ולכן ניצל מהמכות היא לא כ"כ רלוונטית, כי בעצם המכות לא באות ע"מ להעניש את המצרים ולכן זה לא משנה מה יחסם לישראל.
אז נשאלת השאלה, מה כן המטרה של המכות? וכאן אני כבר לא יודע ממש לענות. בגדול זה ע"מ שיאמינו בה', אבל צריך לברר כיצד זה מתבטא בכל מכה ומכה. אמונה משמעותה חיבור בין העולם והקב"ה וצריך לראות איזה סוג חיבור מבטא כל מכה ומכה.
יש גם עניין של 10 מאמרות שבהם נברא העולם - 10 מכות מצרים - 10 הדיברות. שזה בעצם אותה הגברת בשינוי אדרת. רק שכלפי הבריאה זה מופיע כבניין ואילו כלפי המצרים שהם מבטאים את המֵיצרים בעולם ואת הרוע שבחומריות העולם, זה מופיע כהרס וכמכות.
זה בסדר השאלות אף פעם לא ייגמרו,
הם רק ישתכללו.
(ואז אני כבר ממילא לא אוכל לענות עליהם יותר...)
נתחיל מהסוף כי יותר קל לענות על זה - אני לא יודע.
אולי באמת נשארו להם בהמות ולא כולם מתו, ואולי כמו שהצעת יפה הם קנו מהישראלים. אני חושב שבמכת דם גם יש תיאור כזה בחז"ל שהם קנו מים מהישראלים.
לגבי בכורות הבהמות, הם מתו כי כפי שציינתי לא מדובר כאן בעונש, אלא יש כאן התייחסות כלפי מושג הבכורה כמושג. כלומר יש כאן מצב שאין יותר מושג של בכור באומה המצרית וזה לא קשור כלל למעמד שלו, אם הוא הבן של פרעה או בן של שפחה או אפילו בן של בהמה. אין יותר מושג של בכור במצרים.
ועכשיו השאלה שנותרה היא מה כ"כ מיוחד בבכור שאסור שהוא יהיה קיים במצרים.
באופן עקרוני הסיבה שישראל השתעבדו דוקא במצרים היא כי מצרים הם מנוגדים לעם ישראל. עם ישראל מייצג את הרוח בעולם ואילו המצרים מייצגים את החומריות בעולם.
ובהקשר שלנו - עם ישראל מוגדרים כבכור. "בני בכורי ישראל" (ודאי שלא שייך להגיד שהם בכור של הקב"ה, אלא הכוונה שהם במהותם מגלמים את משמעות הבכור) וכן ישראל מוגדרים כראשית "קודש ישראל לה' ראשית תבואתו". בכור וראשית כוללים בתוכם את תמצית המקור שממנו הם יצאו (האב) והם מייצגים את עיקר תוקפו של מקור זה. וזה לאו דוקא תמיד בכור מבחינה ביולוגית, אלא בכור מבחינה עקרונית. לדוגמא יוסף נקרא בכורו של יעקב כי הוא משקף את עיקר תוקפו של יעקב למרות שראובן היה הבכור הביולוגי (ולכן יוסף זכה לנחלה כפולה -לאפרים ולמנשה, ולכן גם דמותו של יוסף דמתה לשל יעקב). ולכן ישראל נקראים הבכור של הקב"ה כי הם כוללים בתוכם את התמצית והעקרון של הקב"ה עצמו והם מבטאים אותו בעולם והוא המקור שלהם.
מצרים לעומת זאת מבטאים את החומר שבעולם ואת ה"כלי" ללא התוכן שלו ולכן אין אצלם מושג בכור מבחינה עקרונית (גם אם בפועל כן יש שם בכורות ביולוגיים), כי אין אצלם כלל שום חלק מתמצית הרוחניות של הקב"ה.
וזו המשמעות שהתגלתה במכת בכורות במצרים. ובאותו רגע גם התקדש מושג הבכור אצל עם ישראל, ששם אכן שייך המושג בכור ושייך בו קדושה כנ"ל שהוא מבטא את הקב"ה.
הם רק ישתכללו.
(ואז אני כבר ממילא לא אוכל לענות עליהם יותר...)
נתחיל מהסוף כי יותר קל לענות על זה - אני לא יודע.
אולי באמת נשארו להם בהמות ולא כולם מתו, ואולי כמו שהצעת יפה הם קנו מהישראלים. אני חושב שבמכת דם גם יש תיאור כזה בחז"ל שהם קנו מים מהישראלים.
לגבי בכורות הבהמות, הם מתו כי כפי שציינתי לא מדובר כאן בעונש, אלא יש כאן התייחסות כלפי מושג הבכורה כמושג. כלומר יש כאן מצב שאין יותר מושג של בכור באומה המצרית וזה לא קשור כלל למעמד שלו, אם הוא הבן של פרעה או בן של שפחה או אפילו בן של בהמה. אין יותר מושג של בכור במצרים.
ועכשיו השאלה שנותרה היא מה כ"כ מיוחד בבכור שאסור שהוא יהיה קיים במצרים.
באופן עקרוני הסיבה שישראל השתעבדו דוקא במצרים היא כי מצרים הם מנוגדים לעם ישראל. עם ישראל מייצג את הרוח בעולם ואילו המצרים מייצגים את החומריות בעולם.
ובהקשר שלנו - עם ישראל מוגדרים כבכור. "בני בכורי ישראל" (ודאי שלא שייך להגיד שהם בכור של הקב"ה, אלא הכוונה שהם במהותם מגלמים את משמעות הבכור) וכן ישראל מוגדרים כראשית "קודש ישראל לה' ראשית תבואתו". בכור וראשית כוללים בתוכם את תמצית המקור שממנו הם יצאו (האב) והם מייצגים את עיקר תוקפו של מקור זה. וזה לאו דוקא תמיד בכור מבחינה ביולוגית, אלא בכור מבחינה עקרונית. לדוגמא יוסף נקרא בכורו של יעקב כי הוא משקף את עיקר תוקפו של יעקב למרות שראובן היה הבכור הביולוגי (ולכן יוסף זכה לנחלה כפולה -לאפרים ולמנשה, ולכן גם דמותו של יוסף דמתה לשל יעקב). ולכן ישראל נקראים הבכור של הקב"ה כי הם כוללים בתוכם את התמצית והעקרון של הקב"ה עצמו והם מבטאים אותו בעולם והוא המקור שלהם.
מצרים לעומת זאת מבטאים את החומר שבעולם ואת ה"כלי" ללא התוכן שלו ולכן אין אצלם מושג בכור מבחינה עקרונית (גם אם בפועל כן יש שם בכורות ביולוגיים), כי אין אצלם כלל שום חלק מתמצית הרוחניות של הקב"ה.
וזו המשמעות שהתגלתה במכת בכורות במצרים. ובאותו רגע גם התקדש מושג הבכור אצל עם ישראל, ששם אכן שייך המושג בכור ושייך בו קדושה כנ"ל שהוא מבטא את הקב"ה.
רש"י מפרש שבמכת דבר מתו רק הבהמות
שהיו בשדה.
רש"י שמות פרק ט
(י) באדם ובבהמה - ואם תאמר מאין היו להם הבהמות והלא כבר נאמר (פסוק ו) וימת כל מקנה מצרים, אלא לא נגזרה גזרה אלא על אותן שבשדות בלבד, שנאמר (פסוק ג) במקנך אשר בשדה והירא את דבר ה' הניס את מקנהו אל הבתים. וכן שנויה במכילתא אצל (יד ז) ויקח שש מאות רכב בחור:
דבריו מוסבים על מכת שחין שהייתה אחרי הדבר.
ולגבי בכור הבהמה - כמדומני שבכורות הבהמה היו עבודה זרה במצרים, וכבר נאמר, 'ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים'.
(אני לא זוכר את המקור לזה)
שהיו בשדה.
רש"י שמות פרק ט
(י) באדם ובבהמה - ואם תאמר מאין היו להם הבהמות והלא כבר נאמר (פסוק ו) וימת כל מקנה מצרים, אלא לא נגזרה גזרה אלא על אותן שבשדות בלבד, שנאמר (פסוק ג) במקנך אשר בשדה והירא את דבר ה' הניס את מקנהו אל הבתים. וכן שנויה במכילתא אצל (יד ז) ויקח שש מאות רכב בחור:
דבריו מוסבים על מכת שחין שהייתה אחרי הדבר.
ולגבי בכור הבהמה - כמדומני שבכורות הבהמה היו עבודה זרה במצרים, וכבר נאמר, 'ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים'.
(אני לא זוכר את המקור לזה)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.