מכיון ששרה ביקשה כל כך יפה
אני פותחת שרשור חדש, הדן בשאלה ששאלתי בהודעה שנמחקה אתמול. האם רק לדתיים יש רגשות שיכולים להיפגע? אני אסביר את עצמי: הדתיים ובעיקר החרדים אוהבים לדבר על פגיעה ברגשות הדתיים שלהם. כך, למשל, כשהתפרסמה פה בפורום הודעה המציעה אלטרנטיבה להדלקת נרות, היו שטענו שזה פגע להם ברגשות הדתיים שלהם. כך גם לגבי מודעות פרסומת, וכך לגבי דברים אישיים יותר, כמו האוכל שבצלחתי. אם אוטובוס של אגד יסע בשבת, הדתיים יצעקו שפגעו להם ברגשות הדתיים. אבל אם חילונים שאין להם כסף לרכב ירותקו לבית בשבת ולא יוכלו לקיים את השבת כפי שהם תופסים אותה - כיום חופש יחיד בשבוע - זה לא פוגע? נישואים אזרחיים פוגעים ברגשות הדתיים שלהם, אבל העובדה שהלא-מאמין והאתיאיסט צריך לבחור בין חתונה בניגוד לאמונתו (כן, גם אי-אמונה הוא אורח חיים שצריך לכבד אותו), לבין נסיעה לחו"ל, שהיא יותר יקרה ובדרך כלל גם גוררת נישואים בלי נוכחות היקרים לנו, כי אין כסף להטיס את כולם. קבורה אזרחית פוגעת ברגשות הדתיים שלהם, אבל כשאדם שאינו מאמין נאלץ לקבור הורה לא מאמין בניגוד לאמונת שניהם (ועוד לשלם הון קטן לרב הקובר), זה לא פוגע באדם הלא-מאמין? משל למה הדבר דומה: לכך שתאלצו לקבור את מתיכם בטכס נוצרי, חלילה, או להינשא בו. וכן, זה כן אותו הדבר. אין לכם מונופול על הרגש. יש אנשים חילונים שלא אכפת להם להינשא, להיקבר ונסוע לפי הדת, ויש כאלה שזה מאד מציק להם. מה לעשות, אצל חלק מאיתנו אתיאיזם הוא אורח חיים ולא מקריות, כמו שאצל חלקכם דת היא אמונה ולא הרגל. ואם על נושא הנישואים עוד יש איזה תירוץ הלכתי, הרי שבנושא הקבורה האזרחית שאין בארץ, זה עניין כלכלי טהור. חלקות קבורה הן דבר יקר מאד, והחברה קדישא לא מוכנה לוותר על מוקד הכח הכלכלי הזה, המפרנס רבים כל כך. אז, במיוחד בשבילך, שרה: שרשור בנושא המונופול הדתי על הרגש.
אני פותחת שרשור חדש, הדן בשאלה ששאלתי בהודעה שנמחקה אתמול. האם רק לדתיים יש רגשות שיכולים להיפגע? אני אסביר את עצמי: הדתיים ובעיקר החרדים אוהבים לדבר על פגיעה ברגשות הדתיים שלהם. כך, למשל, כשהתפרסמה פה בפורום הודעה המציעה אלטרנטיבה להדלקת נרות, היו שטענו שזה פגע להם ברגשות הדתיים שלהם. כך גם לגבי מודעות פרסומת, וכך לגבי דברים אישיים יותר, כמו האוכל שבצלחתי. אם אוטובוס של אגד יסע בשבת, הדתיים יצעקו שפגעו להם ברגשות הדתיים. אבל אם חילונים שאין להם כסף לרכב ירותקו לבית בשבת ולא יוכלו לקיים את השבת כפי שהם תופסים אותה - כיום חופש יחיד בשבוע - זה לא פוגע? נישואים אזרחיים פוגעים ברגשות הדתיים שלהם, אבל העובדה שהלא-מאמין והאתיאיסט צריך לבחור בין חתונה בניגוד לאמונתו (כן, גם אי-אמונה הוא אורח חיים שצריך לכבד אותו), לבין נסיעה לחו"ל, שהיא יותר יקרה ובדרך כלל גם גוררת נישואים בלי נוכחות היקרים לנו, כי אין כסף להטיס את כולם. קבורה אזרחית פוגעת ברגשות הדתיים שלהם, אבל כשאדם שאינו מאמין נאלץ לקבור הורה לא מאמין בניגוד לאמונת שניהם (ועוד לשלם הון קטן לרב הקובר), זה לא פוגע באדם הלא-מאמין? משל למה הדבר דומה: לכך שתאלצו לקבור את מתיכם בטכס נוצרי, חלילה, או להינשא בו. וכן, זה כן אותו הדבר. אין לכם מונופול על הרגש. יש אנשים חילונים שלא אכפת להם להינשא, להיקבר ונסוע לפי הדת, ויש כאלה שזה מאד מציק להם. מה לעשות, אצל חלק מאיתנו אתיאיזם הוא אורח חיים ולא מקריות, כמו שאצל חלקכם דת היא אמונה ולא הרגל. ואם על נושא הנישואים עוד יש איזה תירוץ הלכתי, הרי שבנושא הקבורה האזרחית שאין בארץ, זה עניין כלכלי טהור. חלקות קבורה הן דבר יקר מאד, והחברה קדישא לא מוכנה לוותר על מוקד הכח הכלכלי הזה, המפרנס רבים כל כך. אז, במיוחד בשבילך, שרה: שרשור בנושא המונופול הדתי על הרגש.