אחד נגד 35
היום יצאנו אני ואחי (להלן יקרה עצמונים) לטיסה כאשר ברקע הסיפור של אתמול על רוח אפס בעמדה כל הדרך לשם אני בגישה שאחי יוצא ואני יורד לאסוף אותו בכדי לחזור מהר הביתה לעמדה אנחנו מגיעים בשעה 0930 רוח מזרחית קלה עם רכיב צפוני מפחיד קמעה לאחר כשעה העסק מתחיל להתעורר ואחי יוצא , באותו זמן נתון כ 6 מצנחים הוא יוצא ועדיין מפחד להיצמד להר ולכן מתחיל ל 'גהץ' כ60 מטר מההר ובלי ווריו ואני כבר מתעצבן שהוא לא ניצמד יותר ומתחיל להתארגן לרדת לאסוף אך האח היקר שלי לא יורד והוא אפילו מטפס להערכתי כ 100 מטר מעל העמדה אך עדיין רחוק מידי!!!!!!!! לצערי . אני מתארגן מהר ויוצא בכדי להצטרף אליו אך הוא לא מתקרב להר ולבסוף יורד אחרי 30 דקות (מזל טוב אח שלי ) בדיעבד הוא מספר שספר 10 מצנחים והחליט לא להתקרב (סינדרום טראומת התאונה שהייתה) אני ממשיך להנות מהאוויר הפעיל אך מתחיל להשתעמם ואני יוצא החוצה כשאני חוזר לכיוון ההר אני קולט נחיל שקיות משהו מפלצתי גוש ענק של מצנחים (להזכיר היה שם אירוע של 'רוח הקודש ' ) אני נהנה מהאתגר להיות מעליהם ולברוח מהם כל הזמן (קצת עניין בטיסה ) ופשוט מצאתי את עצמי מרכס ויוצא בכל פעם שהגוש מגיע וחוזר לעילוי אחרי שהם עברו אותי ( גאון מי שהמציא את הוויג'י ) בכל מקרה זה היה מחזה , גלשן אחד מול 35 מצנחים (נספר מהקרקע) לסיכום יום מוצלח לאחי וגם יום מעניין ומאתגר לי . אני מקווה שהחברה מרוח הקודש צילמו את המחזה שאוכל להראות לכם. נ.ב היה לי כמעט ו... אחד כאשר מצנח שיצא מההר החליט לחזור להר עם רוח גב במהירות תוך כדי שהוא לא מסתכל לכיוון התקדמות שלו היה עם הגב אלי כאשר מסלול יירוט שלו היה אלי ישירות , ביצעתי תמרון חריף תוך כדי שעגות אימה לבסוף התמרון היה מוצלח ולא היה מעבר קרוב אבל קצת פחות ערנות ממני ויכולת תמרון חריפה (גלשן פשוט מעולה) אני מאמין שהיה ניגמר אחרת , אז השאלה הנשאלת למה לטוס שם , טוב השיקול שלי היה ששרונה שנחשב לאתר שגבה לא מעט תאונות ולכן לטיסות הראשונות של אחי חשבתי כי עדיף גלבוע לכן וויתרנו על שרונה לטובת מרק/נחיל שקיות זבל