אלעד אברון
New member
מכירים את הימים האלה שכלום לא הולך?
יש תקופות כאלה ששום דבר לא הולך, יום אחרי יום. מצד אחד יש את הלחצים המקצועיים בעבודה\צבא\ביתספר שמכניסים אותך ללחץ של זמן ועייפות, עד ששום דבר לא עובד כמו שצריך מבחינה מקצועית. אז יש את שאר המחוייבויות הנלוות, אם זה משמרות מאוחרות, תורנויות, שמירות או שיעורי בית, שרק מבזבזים את הזמן וגורמים לכם לאובדן חיים אישיים. דברים שאתם רוצים לעשות אתם לא יכולים, דברים שאתם צריכים לעשות אתם לא רוצים. ואז מגיעים החיים האמיתיים והאישיים שעוד איכשהו קצת יש, ובהם אתם נתקלים באכזבה אחרי אכזבה, ואז תקווה פתאומית רק בשביל להתקל שוב באכזבה רבתית. חברים מתגלים כחברים לא כאלה טובים, אהבות מתגלות כנכזבות ומיותרות, רגשות מתגלים כבעיתיים, אנשים שאתם סומכים עליהם בוגדים בכם, אנשים שאתם אוהבים מאכזבים אתכם, ואנשים שאתם צריכים נוטשים אתכם. אנשים שאתם תלויים בהם פשוט נעלמים מחייכם בלי הסבר ובלי תירוץ, עושים את עצמם מתעניינים מדי פעם אבל לא באמת מספקים לכם את הקשר שאתם צריכים וזקוקים לו כלכך. אתם מוקפים אנשים - אבל אתם בעצם לבד, כי האנשים המאד מסויימים שאתם רוצים וצריכים - לא צריכים אתכם, ולא באמת שם בשבילכם. הם כל העולם בשבילכם - הם המשמעות, הם הדבר הכי חשוב בחיים שלכם - אבל הם, להם יש להם עולם משלהם וחיים משלהם. הם לא צריכים אותכם ולא רוצים אתכם כמו שאתם צריכים ורוצים אותם. וכשאתם מבינים את זה - אז באמת אתם נשארים בתחושה של לבד.
יש תקופות כאלה ששום דבר לא הולך, יום אחרי יום. מצד אחד יש את הלחצים המקצועיים בעבודה\צבא\ביתספר שמכניסים אותך ללחץ של זמן ועייפות, עד ששום דבר לא עובד כמו שצריך מבחינה מקצועית. אז יש את שאר המחוייבויות הנלוות, אם זה משמרות מאוחרות, תורנויות, שמירות או שיעורי בית, שרק מבזבזים את הזמן וגורמים לכם לאובדן חיים אישיים. דברים שאתם רוצים לעשות אתם לא יכולים, דברים שאתם צריכים לעשות אתם לא רוצים. ואז מגיעים החיים האמיתיים והאישיים שעוד איכשהו קצת יש, ובהם אתם נתקלים באכזבה אחרי אכזבה, ואז תקווה פתאומית רק בשביל להתקל שוב באכזבה רבתית. חברים מתגלים כחברים לא כאלה טובים, אהבות מתגלות כנכזבות ומיותרות, רגשות מתגלים כבעיתיים, אנשים שאתם סומכים עליהם בוגדים בכם, אנשים שאתם אוהבים מאכזבים אתכם, ואנשים שאתם צריכים נוטשים אתכם. אנשים שאתם תלויים בהם פשוט נעלמים מחייכם בלי הסבר ובלי תירוץ, עושים את עצמם מתעניינים מדי פעם אבל לא באמת מספקים לכם את הקשר שאתם צריכים וזקוקים לו כלכך. אתם מוקפים אנשים - אבל אתם בעצם לבד, כי האנשים המאד מסויימים שאתם רוצים וצריכים - לא צריכים אתכם, ולא באמת שם בשבילכם. הם כל העולם בשבילכם - הם המשמעות, הם הדבר הכי חשוב בחיים שלכם - אבל הם, להם יש להם עולם משלהם וחיים משלהם. הם לא צריכים אותכם ולא רוצים אתכם כמו שאתם צריכים ורוצים אותם. וכשאתם מבינים את זה - אז באמת אתם נשארים בתחושה של לבד.
