מכירים את הסיפורים על אנשים שמשלמים עבור אחרים בקופה במרכול?

[קלייטון.ש]

בזמן האחרון אני קורא עוד ועוד סיפורים של אנשים שעמדו בתור, לקונה לפניהם חסר כסף, אז הם מיהרו לשלם עבורו.
השלימו לו כמה שקלים ואפילו מימנו לה או לו קניה שלמה.
אז זה קרה לי הבוקר.
שמתי שטר של 50 בכיס והלכתי למרכול לקחת משהו קטן, לא משנה לסיפור מה זה בדיוק.
לוקח, מגיע לקופה, עומד, מגיע תורי, הקופאית מעבירה את המצרך, אני מכניס יד לכיס והכיס ריק.
השטר נעלם. או שאיבדתי אותו בדרך או מה שיותר סביר, לא באמת הכנסתי אותו מלכתחילה.
עומדים אנשים בתור ומחכים אז אני אומר לקופאית, סליחה אני לא מוצא את הכסף, אני אחזיר את המוצר למדף.
אחרי עומדת אשה ומיד היא קופצת "בוא אדוני," (עוד פעם אדוני?) "אני משלמת" וכבר מושיטה כרטיס אשראי לקופאית.
אמרתי לא מה פתאום, אני פאקינג מיליונר (את זה לא אמרתי אבל חשבתי), תודה לא צריך, שכחתי את הכסף, אני אחזיר את המוצר ואבוא שוב עם כסף.
"לא לא, אני מתעקשת, חבל, זה שום דבר, בשבילך שיהיה לך אדוני".
אני מצטער להגיד שפשוט הלכתי בלי עוד מילה. שהעובדים במרכול יחזירו את המוצר למקום. אלה יותר מדי רגשות אשם ליום אחד.

 

[GoldenEyes]

בזמן האחרון אני קורא עוד ועוד סיפורים של אנשים שעמדו בתור, לקונה לפניהם חסר כסף, אז הם מיהרו לשלם עבורו.
השלימו לו כמה שקלים ואפילו מימנו לה או לו קניה שלמה.
אז זה קרה לי הבוקר.
שמתי שטר של 50 בכיס והלכתי למרכול לקחת משהו קטן, לא משנה לסיפור מה זה בדיוק.
לוקח, מגיע לקופה, עומד, מגיע תורי, הקופאית מעבירה את המצרך, אני מכניס יד לכיס והכיס ריק.
השטר נעלם. או שאיבדתי אותו בדרך או מה שיותר סביר, לא באמת הכנסתי אותו מלכתחילה.
עומדים אנשים בתור ומחכים אז אני אומר לקופאית, סליחה אני לא מוצא את הכסף, אני אחזיר את המוצר למדף.
אחרי עומדת אשה ומיד היא קופצת "בוא אדוני," (עוד פעם אדוני?) "אני משלמת" וכבר מושיטה כרטיס אשראי לקופאית.
אמרתי לא מה פתאום, אני פאקינג מיליונר (את זה לא אמרתי אבל חשבתי), תודה לא צריך, שכחתי את הכסף, אני אחזיר את המוצר ואבוא שוב עם כסף.
"לא לא, אני מתעקשת, חבל, זה שום דבר, בשבילך שיהיה לך אדוני".
אני מצטער להגיד שפשוט הלכתי בלי עוד מילה. שהעובדים במרכול יחזירו את המוצר למקום. אלה יותר מדי רגשות אשם ליום אחד.

טוב ומשמח לדעת שעדיין יש אנשים טובים אי שם
בטוחני שגם אתה היית מושיט עזרה אם זה היה קורה לאחר.
מי שנותן טוב מקבל טוב

 

[אבח"י]

בזמן האחרון אני קורא עוד ועוד סיפורים של אנשים שעמדו בתור, לקונה לפניהם חסר כסף, אז הם מיהרו לשלם עבורו.
השלימו לו כמה שקלים ואפילו מימנו לה או לו קניה שלמה.
אז זה קרה לי הבוקר.
שמתי שטר של 50 בכיס והלכתי למרכול לקחת משהו קטן, לא משנה לסיפור מה זה בדיוק.
לוקח, מגיע לקופה, עומד, מגיע תורי, הקופאית מעבירה את המצרך, אני מכניס יד לכיס והכיס ריק.
השטר נעלם. או שאיבדתי אותו בדרך או מה שיותר סביר, לא באמת הכנסתי אותו מלכתחילה.
עומדים אנשים בתור ומחכים אז אני אומר לקופאית, סליחה אני לא מוצא את הכסף, אני אחזיר את המוצר למדף.
אחרי עומדת אשה ומיד היא קופצת "בוא אדוני," (עוד פעם אדוני?) "אני משלמת" וכבר מושיטה כרטיס אשראי לקופאית.
אמרתי לא מה פתאום, אני פאקינג מיליונר (את זה לא אמרתי אבל חשבתי), תודה לא צריך, שכחתי את הכסף, אני אחזיר את המוצר ואבוא שוב עם כסף.
"לא לא, אני מתעקשת, חבל, זה שום דבר, בשבילך שיהיה לך אדוני".
אני מצטער להגיד שפשוט הלכתי בלי עוד מילה. שהעובדים במרכול יחזירו את המוצר למקום. אלה יותר מדי רגשות אשם ליום אחד.

קרה לי פעם אחת ויחידה שגיליתי בזמן שעמדתי בקופה של שירות עצמי, שלא הבאתי ארנק. בקשתי מהאחראית לשמור עבוריעל סל הקניות [ היא גם היתה צריכה לבטל את כל החיובים], טסתי הביתה [ מרחק חמש דקות ] וחזרתי, שילמתי..וזהו.
אינני משלם לאף אחד על הקנייה שלו, אבל אני בהחלט מוותר על התור שלי במיוחד לגברים צעירים וחתיכים שיש להם רק 2 מוצרים [ אם הם לבושים במכנסים קצרים ויש תלתלים על הרגליים אז יותר מהר אני מוותר על התור] או לקשישות לא מעצבנות. אלה שנדחפות והבעת אומללות על פניהן, או צעירות חצופות שחושבות שנעוריהן מזכים אותן באיזה יתרון גנטי או אחר כי יש להן רק דבר אחד לקנות. לאלה, הקרציות, אני מודיע שיש בכניסה לחנות קופה מהירה מאוד, שתלכנה לשם.

 

[Harrington]

אחת הדרכים שרבים במגזר(ים) הדתי(ים) נעזרים בה כדי לתרום את כספי המעשר בהם כולנו מחויבים, היא לשלם במכולת על לקוחות שהפרוטה לא מצויה בכיסם (ושבעל המכולת מכיר ככאלה). הנתרמים בדרך כלל לא שמים לב בכלל שמישהו משלם עבורם את החשבון, שכן זה נעשה במנות קטנות יחסית בכוונה כדי שלא ישימו לב. התורמים לא יודעים בדיוק למי הם תורמים, אבל תרומתם עוזרת מאוד לנתרמים.

שיטה פשוטה בלי רגשי אשם לאף אחד .

 

[צליליתה1]

לא מזמן מילאתי עגלה בסופר וכשהגעתי לקופה התברר ששכחתי את הארנק. לא היתה אופציה לשלם באמצעי טלפון כאלה או אחרים. הם הסכימו שמישהו ישלח לי צילום של כרטיס אשראי+תעודה מזהה. מישהו הציע לשלוח צילום של תז ולהכתיב את פרטי כרטיס האשראי, אך הם התעקשו על צילום, מה שלא התאים למישהו . לדעתי בצדק. אף אחד בתור לא הציע לשלם, וטוב שכך, הייתי די מתה ובטח לא מסכימה.

יש הבדל גדול בין מי ששכח ארנק לבין מי שאין לו בארנק.

בקיצור
הלכתי לבית
לקחתי ארנק
נסעתי לסופר אחר
סתם
כי הם היו מעצבנים