מכירים את התחושה שיש עוד שותף סמוי במשפחה החדשה שלכם?

[1Shir]

יכול להיות שהיא פשוט פונה לאמא ברגעי משבר כי היא מרגישה יותר

קרובה אליה מאשר לאבא?
השאלה אם האמא מחזקת את התלונות או להבדיל מנסה לעודד ולהסביר שאבא לטובתה...

 

[ornme]

1. לא לשלוט - לכעוס. 2. יש לי מידע מוקדם...

 

[ornme]

גיל ההתבגרות? זה מסביר הרבה. גם במשפחות פרק א' זה קיים.

 

[ornme]

לדעתי גיל ההתבגרות מצריך התמודדות ולקיחת אחריות, רק "מרכך"

את איך אנחנו רואים את הילד.
נראה לי שתופעות של התמרמרויות וטרוניות וטענות בגילאים צעירים יותר מצריכים תגובות שונות, ובהתאם למקרה, אפילו, במקרים מסויימים, טיפול.
יכולה לומר לך מניסיון אישי שלי כאם, שכל אחד עובר אחרת את הגיל הזה.
בביתי שלי, היו שמיים וארץ בין ילד אחד לאחיו... זוכרת מצב בו אמהות בתור למורה ביום הורים קיטרו על גיל ההתבגרות וממש לא הבנתי על מה הן מדברות, ורק מאוחר יותר היה מי שלימד אותי בדיוק על מה דיברו...
כולל פירסינג וכאלו, כל החבילה.
ואני בטוחה שהייתי אמא קשובה ודואגת לכל ילדיי. הם פשוט שונים זה מזה.

 

[ornme]

אין רע במה אוכלים, אני שולחת מתכונים וגם אוכל, לקטנה וגם

לאקסית, מספיק לי שהילדה מבקשת שאמא תטעם. אני אורזת לה.
כבר קרה שהאקסית התקשרה למתכון, ואפילו ליויתי אותה , נשארתי על הקו ווידאתי ששלב קצת מסובך עבר לה בשלום.
לפעמים הילדה מזמינה אצלי כיבוד לאירוע שלה עם חברותיה בבית אמה, ואני מכינה לה בשמחה, רואה בזה סימן לקירבה.
אבל...
בין זה לבין לקבל חוות דעת על המערכת ביני לבין האיש שלי, עדיין יש מרחק גדול.
בטוחה שאין לה כוונות רעות, רק שמרגיש לי שהאינטימיות שלנו אמורה להיות אטומה, ואני רואה בזה סוג של ניסיון חציית קו אדום.

 

[זהב טה ו ר]

למה את לא מבקשת חזרה?

זה שלך!!!
&nbsp
בן הזוג שלי תומך בי בענין הזה, וכבר דיבר עם ילדיו על כך שלא מעבירים דברים מבית לבית, מעבר לבגדים האישיים שלהם.

 

[זהב טה ו ר]

חזון אחרית הימים..

זוגתו של האקס שלי דוקא נחמדה, ולכן בזמנו כשהילדים היו מבקשים להכין משהו עבור אבא שלהם וזוגתו, ואח"כ גם עבור אחייהם, לא היתה לי בעיה לעזור. אבל הקשר שלנו הוא אחר, כשנפגשנו בארועים של הילדים, לדוגמא, ישבנו יחד, אמנם לא חברות (בכ"ז היא ניהלה רומן עם בעלי כשעוד היינו נשואים

) אבל קורקטיות.
&nbsp
אבל מכיוון שבן הזוג שלי לא בקשר טוב עם האקסית, ומתקשרים בעיקר באמצעות הקנטות (הדדיות - הוא לא מצליח להתאפק מספיק לצערי) ועורכי דין, אינני רואה אופציה שיהיה בינינו אי פעם שיתוף פעולה, ולכן מפריע לי כ"כ שהיא מתערבת לנו בענינים שאינם קשורים אליה..

 

[זהב טה ו ר]

מכירים את התחושה שיש עוד שותף סמוי במשפחה החדשה שלכם?

כן, ההיא שמדווחים לה הכל, שיודעת באיזו שמפו אתם משתמשות וגם מה צבע התחתונים המועדף עליכן
שרואה את עצמה כבעלת זכות להתערב במה שקורה בבית שלנו באמצעות הילדים,
שיושבת באוטו שלה מחוץ לבית שלנו כשהיא באה לאסוף או להוריד, פשוט יושבת שם ומסתכלת
שלווה מאיתנו דברים באמצעות הילדים, סוכר או ביצים או שמיכה או מזוודה, שלעולם לא ישובו אלינו.

לא זכור לי שאי פעם שאלתי את ילדיי על הבית החדש של אבא שלהם. לא מספר חדרים, לא צבע הסלון, לא מה אוכלים שם.
לא ענין אותי.
היא יזמה את הפרידה שלהם, היא נמצאת בזוגיות (הרבה לפני שהם נפרדו, אבל זה כבר נושא אחר), ויש משמורת משותפת.
אני מתארת לעצמי שחלקם לא עושים את זה בכוונה, או שפשוט לא נעים להם לא לענות על השאלות שהיא שואלת אותם, אבל מה עושים עם התחושה הזו שיש לי כמה מרגלים מדופלמים בבית?

 

[טלאים בחול]

תגידי את בזוגיות שלי?

בדיוק אותו סיפור. אני הלכתי לבית שלי ביין כסה לעשור. ערב כיפור הוא התקשר. דיברנו. השינוי היה מידי .חסימה מוחלטת שלה עם המשך של טיפול משפטי.האיש הפנים את הצורך בהפרדה. היא ממשיכה להסיט את הילדים. לבת זה עובר מעל הראשהבן בקונפליקט נאמנות נורא. יש ליווי טיפולי. הקושי עצום. מקווה שנשרוד.

 

[מנסה ומתנסה]

אנחנו נמצאים בקצה השני....

גם הוא לא תקין, לדעתי.

הילדים של בעלי (כיום כבר בוגרים) היו נבלעים לתוך "חור שחור" כשלא היו איתנו.
הם היו בונקר. בעלי לא שאל דבר. שום דבר לא דלף. אני שיתפתי פעולה.

אני חושבת שצריך למצוא איזשהו איזון שכן משלב את כל "מרכיבי" המשפחה המורכבת,
וכמובן שלא בפולשנות.

 

[ornme]

כן. לפעמים מרגיש כמו לחיות בחלון ראווה.

אצלינו האקסית מרשה לעצמה לשבח את מערכת היחסים שלנו... "איזה קשר טוב יש לכם", הודיעה פעם לאיש שלי...
הוא לא הבין מדוע כעסתי כל כך כששמעתי את זה, הסברתי לו שלא רוצה ממנה חוות דעת, לטוב או לרע. כי זה לגמרי לא עניינה.
אחר כך חשבתי קצת והחלטתי להרפות.
אז שתגיד מה שהיא רוצה, מה זה בעצם חשוב, למה שזה יפריע לי, ואם היא כל כך מתעניינת - אין לי מה להסתיר.
הרי תמיד קיימת האפשרות (הקלושה מאוד) שאולי היא באמת, מתוך דאגה טהורה לילדה, מתעניינת איך אנחנו, איך הבית שלנו, איך האווירה כאן.
ובאמת היו כמה חפצים שעברו אליה לתקופה, חלקם לא חזרו וחלקם חזרו במצב שלא מאפשר שימוש, אז למדתי. בודקת כל מה שיוצא מפה.

ובכל מקרה מומלץ לדאוג שאת השיחות הרציניות שלכם תערכו אך ורק ביניכם.

 

[mother cat]

אוי. נשמעקצת קריפי....

אני מין הסתם לא מכירה את התחושה,אבל זה נשמע ממש לא נעים.
&nbsp
את יכולה לדבר עם הילדים בגלוי ולהסביר למה זה לא נעים?
להגיד שאין לך בעיה לעזור ולהשאיל דברים אבל את צריכה לדעת, והדברים צריכים לחזור?
&nbsp
אין לי הרבה תובנות. רק חיבוק.

&nbsp