מכירים את זה שאין כוח לדבר?

[shirinc]

מכירים את זה שאין כוח לדבר?

וכשהטלפון מצלצל אתה מתמלא בחרדה לא מוסברת, אפילו שזה חבר קרוב שמתקשר.
ולהגיד "היי, מה נשמע?" נראה פתאום כמו משימה קשה כל כך. ומייגעת.

ואם במקרה אתה פוגש מישהו שאתה מכיר ברחוב... אתה רק רוצה להיעלם, רק לא להיקלע לשיחת חולין מאולצת ומאומצת. והחרדה אוכלת אותך. הלב דופק חזק ואין מנוס...

מישהו מכיר את זה או שזו רק אני?

 

[יחפניתי]

אני לא מכירה את זה ...

אבל ללא ספק אני יכולה להגיד לך שאני יכולה להבין...

לפעמים טוב להזכיר לעצמנו את העובדות, בדיוק ברגע הזה שהחרדה הלא מוסברת תוקפת, נסי לזכור שיש אנשים שבאמת מעניין אותם לשלומך ולכן הם מתקשרים , ואם ראית אדם מוכר להגיד שלום בנימוס עם איזה סמול טוק יכול להקל גם עליך ולהנעים את יומך...
כשהלב דופק כ"כ חזק, נסי לקחת נשימה עמוקה פנימה ולהזכר בכל הטוב שיש לעולם הזה להציע לך

 

[Lady Stark]

מכירה את זה

לפעמים במצב כזה הכל נראה מייגע, במיוחד תקשורת עם אנשים. יש לזה כמה סיבות בדרך כלל, אבל אחת מהן היא שהעמדת הפנים שהכל בסדר היא כל כך קשה.
זה מובן לחלוטן. אני גיליתי שמה שעוזר לי זה כשאני מנסה להיות פתוחה עם התחושות שלי ולא להעמיד פנים.
מה גם, שזה ממש בסדר לקחת הפסקה מאנשים לכמה שעות... תרגישי טוב.

 

[shirinc]

תודה

 

[אלומת האור]

אני כבר מזמן לא עונה לטלפונים

נדיר שאני עונה למישהו, רק אם זה בענייני עבודה או דברים דחופים אחרים.

 

[נסיכת הכוכב]

למדתי להגיד הכל בסדר

גםשום דבר לא בסדר, אז זה בסדר ,
רק מי שמכיר אותי היטב יודע את ההבדל בקול שלי
או שאני אומרת יהיה בסדר , לא משנה מה קורה עכשיו
זה לא פשוט להתגבר על דכאון , אז בורחת מדברים מדכאים ושוקעת בכתיבה או במוסיקה

 

[אלמינה זאב]

מכירה את זה טוב מדיי

וכמובן שאף אחד לא מבין זה נראה לכולם מעבר ללא מובן איך אני לא יכולה לענות לטלפון