מכירים את זה...

[SHEX]

מכירים את זה...../images/Emo95.gif

שאתם יודעים משהו, וכולם מסביבכם גם יודעים אותו, אבל אתם פשוט לא תהיו מוכנים להודות בזה? כזה שנמצאים במצב שהוא מצב נוח. לא טוב ולא רע, אבל נוח. וגם אם אתם יודעים שזה לא עושה לכם טוב, אתם לא תודו בזה? כמו מעשן שיגיד לכם "אני יכול להפסיק, אבל לא רוצה" - הוא יודע שזה רע לו, אבל הוא לא רואה את זה על המקום, אז זה כאילו זה לא באמת ככה. אני לא צריך הוכחה לגבי מה אני מרגיש, כי אני יודע מה אני מרגיש, וכולם סביבי גם יודעים את זה, וטורחים להזכיר לי את זה. ואני מכחיש. ואומר שזה לא נכון. איך אוזרים את האומץ להגיד בקול רם מה שמרגישים? אני מרגיש שאוציא את עצמי ממש טיפש.

 

[lollapalooza]

שאלה:

מה מונע ממך להגיד את זה? ממה אתה מפחד?

 

[SHEX]

כעקרון../images/Emo95.gif

כי אני יודע שברגע שאני אודה בזה אני גם אצטרך להתמודד עם זה. ואני אצטרך גם להודות בפני אחרים שהם צדקו במשהו שניסיתי להכחיש, כי בהתחלה באמת חשבתי שהם טועים. אבל בקטעים האלה אנשים מבינים אותי עוד לפני שאני מבין בדיוק מה קורה איתי... ובקטע של להתמודד עם הדברים האלו - אני יודע שההחלטות שלי יהיו אמוציונליות ולא תמיד שקולות לגמרי, ואולי בסופו של דבר גם לא לגמרי נכונות, ואני פוחד מאיך החברים יגיבו...

 

[lollapalooza]

תראה,

אני תמיד טוענת שלא משנה מה קורה, מי שחבר שלך באמת, אוהב אותך באמת ויקבל אותך כמו שאתה. אם יש דברים שלא נעים להגיד או שלא יודעים אם החברים שלך יתמכו בך או לא, להודות בכשלון או במשהו שקשה להתמודד איתו זה מאוד קשה. אני טוענת שזה מבחן טוב לחברוּת. מי שמחליט שהוא מקבל את זה קשה או שבגלל דבר מסוים הוא לא אוהב אותך יותר, הוא בן אדם שממילא חבל לבזבז עליו זמן.

 

[SHEX]

זו ממש לא הדאגה שלי../images/Emo95.gif

האנשים שמהתגובה שלהם אני פוחד הם בדיוק החברים האמיתיים שלי. אלו שאני יודע שיהיו שם בכל מקרה. ובכל מקרה יגידו לי את האמת שאני צריך לשמוע, לא משנה כמה קשה היא.

 

[Harry the Bloody]

אתה מרגיש צורך להגיד את זה?

כל עוד זה לא פוגע בבריאות שלך (כמו הדוגמה עם הסיגריות), רק מקשה עלייך נפשית, אני חושב שאתה צריך לקחת את הזמן עם עצמך, עד שתהיה מוכן להודות במצב. זה חייב לבוא מתישהו, כשאתה כולך תהיה מוכן. אני לא חושב שהשאלה של הדס היא מה שצריכה להישאל כאן (ויכול מאוד מאוד להיות שאני טועה). אתה נמצא במצב שאתה יודע מה "הבעיה" או מה אתה מרגיש, ואיכשהו לא משלים עם זה, אפילו עם הסובבים אותך כן משלימים עם זה. אתה לא צריך להרגיש צורך להגיד את זה למען אף אחד, רק למען עצמך, וכשתהיה מוכן לזה אתה תגיד. הפסקת להתקשר;(

עידו.

 

[SHEX]

../images/Emo23.gif../images/Emo95.gif

אני בתקופה עמוסה, בגלל זה לא יוצא לי להתקשר הרבה, אני פשוט לא בבית בשביל לעשות את זה, ובפלאפון אני דל תקציב... אבל אני עדיין אוהב אותך המון. וכמו שאמרתי, אלו דברים שלא טובים לי. אני מתמודד עם מצב שבו יש משהו שאני יודע שעושה לי רע, אבל לא משנה אותו כי ככה וככה וככה. אם לא הייתי צריך לתת דין וחשבון, מזמן הייתי פועל לפי מה שלדעתי יעשה לי טוב, אבל אני לא חי לבד בעולם...

 

[Drorrrrrr]

אם אתה לא שלם עם עצמך

עם מה שאתה מרגיש, או עם העובדה שאתה לא יודע איך אחרים יגיבו- תשאיר את זה אצלך, עד שתהיה בשל מספיק כדי לקבל את ההחלטה הנכונה. יש לך את כל הזמן שבעולם, ואנשים תמיד ידברו. לא משנה מה יגידו, לא משנה כמה יזכירו, אתה תרגיש את מה שאתה מרגיש, ואתה לא צריך להתבייש בזה. זה אתה, מה שזה לא יהיה. כשתהיה שלם עם עצמך- תדבר, כבר לא יהיה אכפת לך מהלחשושים מסביב.

 

[יעל ניסן]

יווווו

איזה בזבוז אנרגיות! אתה יודע שהם יודעים ומכחיש שאתה יודע אבל לא באמת מכחיש - כי הנה, כתבת על זה כאן... אבל אתה חושב שאם תגיד תצטרך להודות במשהו שאתה לא רוצה להודות בו... רק תראה על מה אתה בוחר לבזבז את האנרגיות שלך במקום פשוט לחיות את החיים שלך. כמה שיותר מהר תלמד שלחיות פשוט בלי סיפורי אלף לילה ולילה תופס הרבה פחות תאים זוללי אנרגיה במוח, כן ייטב.

 

[SHEX]

הבעיה היא ../images/Emo95.gif

שאני לא מצליח להודות בפני עצמי. אם אני רוצה משהו, אני לא מסוגל לחשוב בראש את המחשבה "אני רוצה X", ובטח ובטח שלא להגיד את זה בקול רם. ואם אני לא מוכן לחשוב את זה, אז איך אני אמור לפעול על פי זה? ואני לא צריך שתגידי לי איך לפעול, כי אי בסופו של דבר יודע מה אני צריך לעות, אני סתם בורח מזה ודוחה עד שאין יותר ברירה

 

[יעל ניסן]

בטח שאתה מצליח

עובדה שאתה כותב על זה פה. זה שלא רשמת בדיוק מי מה מו - לא עושה אותך לא יודע על מה מדובר. ודחיינות? זה שמחכים עד הרגע האחרון? נשבעת לך שלא המצאת כלום. הרבה אנשים מותחים את החבל עד שאוטוטו הוא הולך להיקרע. זה חלק בלתי נפרד מתהליך בדיקת הגבולות שלך בעולם. כלומר, אתה לא *סתם* בורח, אלא אתה בוחר לברוח כדי לבדוק את הגבולות שלך ועד איפה אפשר למתוח דברים.

 

[SHEX]

יש בזה משהו...../images/Emo95.gif

וה"הודאה" בזה פה, זה רק אחרי המון זמן שמשכתי את זה ובסופו של דבר הודיתי בפני אדם שאני לא מסוגל לשקר לו גם אם אני מאוד ארצה. את מה שאני כותב פה אני כותב בדיעבד, כי מתסכל אותי שהתנהגתי ככה.

 

[ToryMaster]

זה קצת קשה

אבל דבר חשוב, שרוב האנשים לא מבינים או מכחישים, זה שהתנהגויות פוגעניות, לא בריאות או לא חיוביות - ניתן לשנות. זה לא שאתה לא יכול, זה שקשה לך, וככל שתתאמן על זה יותר, זה יהפוך לקל יותר וטבעי יותר.

 

[resputin]

הממ.

אני מסכים עם יעל, שאמרה שזה בזבוז נוראי של משאבים וכח. הם יודעים, אתה יודע שהם יודעים, הם יודעים שאתה יודע אבל מכחיש ויתר סיבוכים מיותרים לדברים שלא ממש חייבים לבוא בביטוי במילים. לא הכל חייבים לומר, לא הכל חייבים להסביר ולפעמים חיוך, או פשוט הנהון בראש מאשר מה שלא מילה ולא משפט יכולים לעשות, זה גם יותר קל. אבל בעיניי הבעיה היותר גדולה, הבעיה שגם מתישה אותך לפחות כחצי מהזמן, זה החוסר שלמות שלך עם עצמך, או הדחיה העצמית הזו. קודם כל חשוב שתוכל לעמוד מול מראה ולומר את זה לעצמך, בקול - זה מה שחשוב. אחר כך הכל נעשה יותר קל. שלב אחרי זה הוא לדאוג שכל מי שחשוב לך שידע, יודע (מה שאני מניח שכבר קרה) ובסופו של דבר פשוט להטמיע את זה לתוך החיים שלך. לאו דווקא לצאת בהצהרות, להסכים שטעית או אפילו להדיין על מה שהיה, העבר הוא קבוע במילא, פשוט להמשיך הלאה בחיוך. אם תפסיק להכחיש ולא לאפשר לעצמך לקבל את עצמך, אולי כולם יפסיקו להזכיר לך מה שאתה כבר יודע שאתה והם יודעים שאתה יודע שאתה, למרות שאתה מכחיש (או שלא). Simplify.

 

[SHEX]

../images/Emo23.gif../images/Emo95.gif

תודה.