כן,
בדרך כלל אנשים לא מדגימים דברים שחדשים לרפואה, כלומר קשה מאד להיות הראשון במשהו, אבל תמיד יש יוצאים מהכלל.
מהתיאור שלך כנראה שאיבחנו לאמא שלך התקף פוקלי, זה הניחוש שלי בכל אופן. הוא שונה מהתקף פרכוס כמו שחושבים עליו בדרך כלל, כי קודם כל הוא לא אחיד, אצל כל אדם זה נראה קצת אחרת. דבר שני, האדם נמצא בהכרה כשהוא חווה את ההתקף, הוא לא מתעלף. ודבר שלישי, הוא יכול להתאפיין גם בניתוק מסוים מהסביבה , חוסר יכולת לדבר, וגם בשינויים ריגשיים ותודעתיים, נגיד תחושה של פחד וחרדה מאד גדולים, או כעס, שינויים בשמיעה, טעם, ותחושה כללית. כמו שאתה רואה, התיאור לא מאד ספציפי ולפעמים קשה לאבחון. זה תואם את מה שאתה רואה?
למוטריג'ין ניתנת לכל מיני מצבים, בעיקר לחולי אפילפסיה שחווים התקפים שכאלה ואחרים, אבל גם להפרעות בי פולריות ודיכאון ועוד מגוון של מצבים. בכל תרופה, תמיד תמיד חשוב לשקול יתרונות מול חסרונות. מה התרופה נותנת מול תופעות לוואי ולראות אם הסיכונים והסיכויים מתאזנים.