מכירים...?!
מכירים את התחושה שאין חשק לעשות כלום, שחיוך על הפנים זה דבר ערטילאי, שמזוית הראיה התמונה היחידה צבועה בצבעים קודרים ואפלים, שהתחושה היחידה שקיימת וזורמת עם כל נשימה היא תחושת הבדידות, היא הלבד, שהעולם נראה אחרת. תקופה... כולם יושבים סביב לחדשות כל היום, מאזינים, מזדעזעים, כועסים, מרגישים, לחוצים, מגיבים... החיים שלנו נעצרו! המאורעות הסובבים אותנו חונקים כל רצונות ומאווים שלנו לחיים הפרטיים שלנו. אפיסת כוחות נפשית שסוחפת וסוחפת ו... מדי יגיע הקץ של כל הסבל הזה? מלחמה?! שלום?! מכים?! מדברים?! חוטפים?! חוסר ודאות ממשית, שהורגת אותנו לאט לאט... את המדינה, את כ-ל האנשים שבתוכה. מכירים את התחושה הזאת, שכל מה שרוצים לעשות זה להתכרבל מתחת לשמיכה, עם האהוב/ה ולשכוח הכל?! לחיות במעין בועה, בפנטזיה, שכל מה שקורה בחוץ לא נוגע בכלל לעולם הקטן שנוצר שם מתחת לשמיכה... לחיות חיים אחרים, מחוייכים קצת, להירגע, לנשום סוף סוף אוויר אחר, אוויר של אהבה ופיוס... לקוות שאחר כך יימשך החיוך אל תוך האופל, ואולי יאיר גם כמה פינות חשוכות?! אני יכולה לספר לכם, שאני ממש מכירה...
מכירים את התחושה שאין חשק לעשות כלום, שחיוך על הפנים זה דבר ערטילאי, שמזוית הראיה התמונה היחידה צבועה בצבעים קודרים ואפלים, שהתחושה היחידה שקיימת וזורמת עם כל נשימה היא תחושת הבדידות, היא הלבד, שהעולם נראה אחרת. תקופה... כולם יושבים סביב לחדשות כל היום, מאזינים, מזדעזעים, כועסים, מרגישים, לחוצים, מגיבים... החיים שלנו נעצרו! המאורעות הסובבים אותנו חונקים כל רצונות ומאווים שלנו לחיים הפרטיים שלנו. אפיסת כוחות נפשית שסוחפת וסוחפת ו... מדי יגיע הקץ של כל הסבל הזה? מלחמה?! שלום?! מכים?! מדברים?! חוטפים?! חוסר ודאות ממשית, שהורגת אותנו לאט לאט... את המדינה, את כ-ל האנשים שבתוכה. מכירים את התחושה הזאת, שכל מה שרוצים לעשות זה להתכרבל מתחת לשמיכה, עם האהוב/ה ולשכוח הכל?! לחיות במעין בועה, בפנטזיה, שכל מה שקורה בחוץ לא נוגע בכלל לעולם הקטן שנוצר שם מתחת לשמיכה... לחיות חיים אחרים, מחוייכים קצת, להירגע, לנשום סוף סוף אוויר אחר, אוויר של אהבה ופיוס... לקוות שאחר כך יימשך החיוך אל תוך האופל, ואולי יאיר גם כמה פינות חשוכות?! אני יכולה לספר לכם, שאני ממש מכירה...
