מכירת קרקעות לבניה בירושלים שמחוץ לחומות בסוף המאה ה- 19.

מכירת קרקעות לבניה בירושלים שמחוץ לחומות בסוף המאה ה- 19.

היזמים : [בעלי הקרקע משווקים זכויות בקרקע לצדדי ג' לצרכי בניה]
יוסף נבון — קונסול הולנד ובלגיה בירושלים
יעקב פרוטיגר - בנקאי שווייצרי נוצרי במוצאו, מנהל הבנק העות'מאני בירושלים. [פעל מנסיבות פיננסיות עקב עליית מחירי הקרקע] ל"פרטיגר" היו קרקעות שרכש בשנת 1880 לערך באיזור שוק מחנה יהודה [דהיום] באיזור אבו טור מערב [גבעת חנניה דהיום] ובאיזור דרך בית לחם [קרוב לשכונת ארנונה דהיום]
שלום קונסטרום.
משה מונטיפיורי.
ועוד.

מחוץ לחומות העיר שררה שממה, ורק "פה ושם" נבנו כעין "חוות בודדים" [מוסלמים/ נוצרים ומנזרים] שעסקו בחקלאות "טרסות" שהחזיקו באדמות מסוג "מירי" לצרכי עיבוד, לחלקם היו "קושאנים" מהטאבו העות'מאני, שווי האדמות היה "אפסי" [כ- 1 פרנק לאמה- 75 ס"מ] אבל האדמות לא היו נגישות למרבית המתיישבים העניים בירושלים שחיו מסיוע חיצוני של יהדות הגולה, עם גידול בצפיפות ברובע היהודי בעיר העתיקה, החלה היציאה מחוץ לחומות והביקושים לקרקעות גרמו לעליית מחיריה

הרעיון במקורו היה לשווק קרקע לבניית בתים צמודי קרקע בשטח של כ - 200 עד 300 אמות [אמה = 75 ס"מ] כלומר כ- 150 עד 225 מ"ר, באשראי ארוך טווח לצדדי ג' [עד 10 שנים - כמשכנתא] הרוכשים התחייבו בחוזה לבנות את ביתם תוך תקופת זמן מוגדרת , שאם לא כן...יוחזרו ליזמים.

הקמת שכונת מחנה יהודה
[איזור השוק דהיום] כדוגמה.
מחנה יהודה השכונה החשובה ביותר שבנייתה קשורה בבנקאי "פרוטיגר ושותפיו" היא "מחנה יהודה" , שנבנתה על הדרך הראשית ירושלים - יפו . כבר בשנת - 1882 כמופיע בעיתון ה"חבצלת" ...
קול קורא להקמת השכונה , חתום בידי "יוסף נבון" .
"מודיע אני הח"מ לאחב"י [לאחי בני ישראל] תושבי ירושלים בי יש את נפשי לתת במתנה עשרת אלפים אמה קרקע מהקרקע שיש לי מחוץ לשער העיר על מסילת יפו — לא רחוק מנחלת בית יעקב — לחמישים משפחות , מאתים אמה לכל משפחה , ואני מוכן ומזומן לכתוב תיכף ומיד "קושאנעס" (קושאן - שטר בעלות) על שמם כנימוס אבל תנאי אחד אני מתנה עמהם ועל מנת כן נותן אני להם את המתנה הזאת אם כל אחר ממקבלי המתנה יבנה בית על הקרקע הנתונה לו מאתי , ועליהם להתחיל בבנין במשך ששה חדשים מיום קחתם הקרקע ממני ולא יאוחר, ואם יעברו ששה חודשים ולא יתחילו לבנות , עליהם להשיב לי דמי הקרקע שלש מאות גרוש בעד המאתים אמות קרקע ולבטחון כי יקיימו התנאים , על כל משפחה להשליש במקום בטוח שלוש מאות גרוש , והיה אם יתחילו לבנות יושב הכסף להם ואם לא יבנו, יותן הכסף לי והקרקע תקום להם לאחוזה . הוצאות הקושאן וה"פלאן" [תכנית מהנדס] — חמשה ועשרים גרוש לכל משפחה — עליהם, ומבלעדי זה אין הוצאה אחרת אף פרוטה .
בדבר הבנין לא אחווה דעה וכל אדם יוכל לבנות אם בית אחד או שנים תחתם שנים ושלישים כחפץ לבו באין מונע . כל החפץ בדבר הזה , ספרדי, אשכנזי, או מערבי יפנה אל מו"ל מכ"ע "החבצלת" לחתום שמו ובהאסף חמשים חתימות ויקומו התנאים המבוארים למעלה אתן לכל אחד מהם קושאן על הקרקע אשר איעד לו
".

דומה שהקריאה לא נענתה , וכעבור 5 שנים התארגנה קבוצת פרוטיגר והחלה בהכנות לבניית שכונת מחנה יהודה בעצמה.

הערה...השיווק הנ"ל חל על אדמות שמצפון לדרך יפו - ירושלים [העתיקה] ומצפון לביה"כ עם השעון המצוי בכותלו, רק לאחר מס' שנים התרחבה השכונה גם מדרום לציר - בכיוון שוק מחנה יהודה דהיום.
 
בניית שכונת מחנה יהודה בירושלים עיר הנצח.

לאחר שהחליטו בעלי הקרקע לשנות את תצורת המכר ב"שכונת מחנה יהודה" ועברו למכירה הכוללת בניית הבתים ע"י היזם נוצרו ביקושים לבתים.

היתה זו תוכנית מסחרית מובהקת , שהצריכה השקעה כספית גדולה יחסית ע"י היזמים/בעלי הקרקע , נדרש גם הון חוזר , שיאפשר מימון הבנייה עד לגמר כל התשלומים . משנודעה התוכנית ברבים , רבו הקופצים על הדירות .

בחודש ספטמבר 1887 נרשמו 39 חברים לשתי שורות הבתים שעתידות היו להיבנות זו מאחורי זו מצפון לרחוב יפו, בסוף 1888 כבר עמדו על תילן 50 דירות .
בין הנרשמים לבתים בשכונה :
הרב הראשי ר' רפאל מאיר פאניז'ל.
הרב אליהו נבון ובנו יוסף ביי
רי שלום קונסטרום
ר' ישראל דוב פרומקין - מו"ל עיתון החבצלת.
אפרים כהן.
המדפיס יצחק גאשצינני.
ואחרים .

היו שרכשו שתי דירות צמודות . את שם השכונה קבע יוסף נבון , לזכר אחיו , יהודה שמת בדמי ימיו .

מחיר הבנייה ליזמים/בעלי הקרקע, יחד עם בורות המיים והדרכים , ובצירוף הרווחים היה כ - 150 נאפוליונים זהב לבית.

תחילה היה על הקונה לשלם רק 29 נאפוליון עבור מחיר הקרקע , ואת יתרת הסכום — במשך 15 שנה . אחרי שנבנו 25 הבתים הראשונים על אם הדרך, החלה קניה הבתים מ"יד שניה" כלומר מאלה שקנו את הבתים להשקעה. הנה כבר אז היו משקיעים בנדל"ן.
בשנת 1897 כבר נבנו בשכונה החדשה כ- 162 בתים.
 
אוכלוסיית יהודי ירושלים בשנת 1891.

אוכלוסיית יהודי ירושלים רבתי :
מספר יהודי ירושלים בשנת 1891 גדל לכ - 25,000 נפש, כמובן שאוכלוסיה זו כבר לא יכלה לגור בצפיפות של העיר העתיקה , וכך מחוסר ברירה החלה הקמת "העיר החדשה" באותם שטחים ריקים מצפון מערב לעיר העתיקה וששכנו לצידי ציר יפו - ירושלים , אדמה סלעית ו...זולה.

יש לציין שאוכלוסיה זו כמעט הכפילה את עצמה משנת 1880.

יש לציין גם שהיתה הפרדה כמעט מוחלטת בין היהודים האשכנזים לספרדים ולמערבים, לכל עדה רבניה, מסורותיה, ודחיית השונה שלא התאים לסגנון התפילה הנהוג, וכנראה גם צבע העור והלבוש השונה.
 
סיפורה של משפחת "ליפקין" מירושלים, ורכישת 50 דונם בחוף התכלת

שוב במסגרת עבודת איתור מרתקת באיזור מתחם המקרקעין המכיל בתוכו את תוכנית "חוף התכלת" בהרצליה מצאתי עסקת מכר במקרקעין שבוצעה במהלך שנת 1940.

בעסקת מכר זו רכש צבי ליפקין 49484/111484 חלקים [כלומר 49,484 דונם מתוך 111,484 דונם המהוים את חלקה מס' 1 בגוש 6608 , הם האדמות מדרום למרינה בהרצליה על חוף הים, חלקה זו עברה מאוחר יותר "פרצלציה"/ הליך שינוי וחולקה לעשרות חלקות בנות 1,000 מ"ר כל אחת ונמכרה לצדדי ג'.

עפ"י מסמכי העברת הבעלות באדמות הכפר "ג'ליל אל קביליה", העסקה נרשמה בשורה מס' 3236, בפנקס העברות הבעלות במקרקעין [דיספוזיציה] עפ"י שטר 2383/40 .
המוכרים : yahya umar ahmed abu sneina and ali hasan umar ahmed abu sneina ...יחיא עומר אחמד אבו סניני[ה] ו- עלי חסן עומר אחמד אבו סניני[ה]
הרוכש : zvi lipkin ...צבי ליפקין.
המחיר ששולם : ליחיא - 890,712 l,p [ל"פ] ולעלי - 989,680 ל"פ.

משפחת אבו סניניה, חמולה ידועה בכפר ג'ליל אל קביליה כבעלת מעל 1,000 דונם בגוש 6609,6608,6607, 6603 , 6600 ועוד.

אז...מיהו אותו "צבי ליפקין" שרכש את הקרקע ומהם שורשיו המשפחתיים.
אני מתבסס על עבודת מחקר שבוצעה ע"י: ד"ר אריה גילאי בשנת 2004 מתבססת על חומרים המצויים בידי יעקב ליפקין מהוד השרון.
המחקר - http://www.jerusalem-family.org/pages/shchunot/abulbasal_dayarim.php

בשנת תרנ"א -1891 בנה ר' יצחק ליפקין מכספו 2 שכונות :
1. שכונת "אהל שלמה" שהוקמה מצפון לשכונת בית יעקב.
2. שכונת "שערי ירושלים" שהוקמה בדיוק מצפון לבית החולים "שערי צדק".

המייסדים של שכונות אלו הם ר' יצחק ליפקין שהיה אחד מזקני החלוצים הראשונים של א"י, ושותפו הקבלן רחמים מזרחי שעל שם אביו שלמה נקראה שכונת אהל שלמה.

יצחק ליפקין איש העלייה הראשונה - "עליית הבילויים" (1882) ונציג מובהק של "היישוב החדש" בירושלים, הפך לאחד הפעילים ביותר בשדה המסחר בא"י.

יבוא בצל יבש מתורכיה, שבו עסק, נתן לשכונות שייסד (הממוקמות משני עברי רחוב הטורים בירושלים) את הכינוי שכונות "אבו אל-בסל". ליפקין התנגד בכל מאודו לבני "הישוב הישן" אנשי הכוללים שהתפרנסו מכספי חלוקה ושנוררות, וחיבב במיוחד את הפועלים, הסוחרים והאומנים היהודיים המתפרנסים מיגיע כפם.

יצחק ליפקין נפטר בירושלים בשנת תרפ"ז (1927) בן תשעים ושלוש והניח אחריו 8 ילדים .

הבת הבכורה פרידה ליפקין נישאה לאדון סלונים ועברה להתגורר בחברון
לאה ליפקין נישאה לצדוק קרויז והתגוררה בשכונת שערי ירושלים (שכונה זו מכונה גם כן אבו אל-בסל)
הבן הגדול חיים ליפקין היה אב ל- 7 ילדים והתגורר בכניסה לשכונת אהל שלמה בין ילדיו: צבי ליפקין [יליד 1901] ואשתו שרה חיה שנפטרה בשנת 2006 שאחד מבניו הוא הרמטכ"ל והשר לשעבר אמנון ליפקין-שחק
יעקב ליפקין אב ל- 2 ילדים נפטר צעיר עוד לפני מות אביו יצחק
שמעון ליפקין התגורר עם 2 מששת ילדיו הבנים עובדיה ואבינועם בשכונת שערי ירושלים
חנה ליפקין נישאה לזקס והתגוררה בשכונת שערי ירושלים
רבקה ליפקין נישאה לוילנר וירדה לארה"ב
צעיר הבנים פנחס ליפקין אב ל- 6 ילדים התגורר בשכונת שערי ירושלים, עסק בחלפנות כספים בשותפות עם פנחס צוקרמן משכונת אהל שלמה. (החנות שלהם שכנה ברחוב דוד בעיר העתיקה בירושלים).

באחת מדירות חיים ליפקין [בנו הבכור של יצחק ליפקין] בשכונת אוהל משה [בין השנים : 40 - 1920] גר אברהם אנג'ל ואישתו רחל , הוא אביו של דני אנג'ל שייסד את מאפיית אנג'ל בירושלים.
 
למעלה