הנדלניסט מהבקעה
New member
מכירת קרקעות לבניה בירושלים שמחוץ לחומות בסוף המאה ה- 19.
היזמים : [בעלי הקרקע משווקים זכויות בקרקע לצדדי ג' לצרכי בניה]
יוסף נבון — קונסול הולנד ובלגיה בירושלים
יעקב פרוטיגר - בנקאי שווייצרי נוצרי במוצאו, מנהל הבנק העות'מאני בירושלים. [פעל מנסיבות פיננסיות עקב עליית מחירי הקרקע] ל"פרטיגר" היו קרקעות שרכש בשנת 1880 לערך באיזור שוק מחנה יהודה [דהיום] באיזור אבו טור מערב [גבעת חנניה דהיום] ובאיזור דרך בית לחם [קרוב לשכונת ארנונה דהיום]
שלום קונסטרום.
משה מונטיפיורי.
ועוד.
מחוץ לחומות העיר שררה שממה, ורק "פה ושם" נבנו כעין "חוות בודדים" [מוסלמים/ נוצרים ומנזרים] שעסקו בחקלאות "טרסות" שהחזיקו באדמות מסוג "מירי" לצרכי עיבוד, לחלקם היו "קושאנים" מהטאבו העות'מאני, שווי האדמות היה "אפסי" [כ- 1 פרנק לאמה- 75 ס"מ] אבל האדמות לא היו נגישות למרבית המתיישבים העניים בירושלים שחיו מסיוע חיצוני של יהדות הגולה, עם גידול בצפיפות ברובע היהודי בעיר העתיקה, החלה היציאה מחוץ לחומות והביקושים לקרקעות גרמו לעליית מחיריה
הרעיון במקורו היה לשווק קרקע לבניית בתים צמודי קרקע בשטח של כ - 200 עד 300 אמות [אמה = 75 ס"מ] כלומר כ- 150 עד 225 מ"ר, באשראי ארוך טווח לצדדי ג' [עד 10 שנים - כמשכנתא] הרוכשים התחייבו בחוזה לבנות את ביתם תוך תקופת זמן מוגדרת , שאם לא כן...יוחזרו ליזמים.
הקמת שכונת מחנה יהודה [איזור השוק דהיום] כדוגמה.
מחנה יהודה השכונה החשובה ביותר שבנייתה קשורה בבנקאי "פרוטיגר ושותפיו" היא "מחנה יהודה" , שנבנתה על הדרך הראשית ירושלים - יפו . כבר בשנת - 1882 כמופיע בעיתון ה"חבצלת" ...
קול קורא להקמת השכונה , חתום בידי "יוסף נבון" .
"מודיע אני הח"מ לאחב"י [לאחי בני ישראל] תושבי ירושלים בי יש את נפשי לתת במתנה עשרת אלפים אמה קרקע מהקרקע שיש לי מחוץ לשער העיר על מסילת יפו — לא רחוק מנחלת בית יעקב — לחמישים משפחות , מאתים אמה לכל משפחה , ואני מוכן ומזומן לכתוב תיכף ומיד "קושאנעס" (קושאן - שטר בעלות) על שמם כנימוס אבל תנאי אחד אני מתנה עמהם ועל מנת כן נותן אני להם את המתנה הזאת אם כל אחר ממקבלי המתנה יבנה בית על הקרקע הנתונה לו מאתי , ועליהם להתחיל בבנין במשך ששה חדשים מיום קחתם הקרקע ממני ולא יאוחר, ואם יעברו ששה חודשים ולא יתחילו לבנות , עליהם להשיב לי דמי הקרקע שלש מאות גרוש בעד המאתים אמות קרקע ולבטחון כי יקיימו התנאים , על כל משפחה להשליש במקום בטוח שלוש מאות גרוש , והיה אם יתחילו לבנות יושב הכסף להם ואם לא יבנו, יותן הכסף לי והקרקע תקום להם לאחוזה . הוצאות הקושאן וה"פלאן" [תכנית מהנדס] — חמשה ועשרים גרוש לכל משפחה — עליהם, ומבלעדי זה אין הוצאה אחרת אף פרוטה .
בדבר הבנין לא אחווה דעה וכל אדם יוכל לבנות אם בית אחד או שנים תחתם שנים ושלישים כחפץ לבו באין מונע . כל החפץ בדבר הזה , ספרדי, אשכנזי, או מערבי יפנה אל מו"ל מכ"ע "החבצלת" לחתום שמו ובהאסף חמשים חתימות ויקומו התנאים המבוארים למעלה אתן לכל אחד מהם קושאן על הקרקע אשר איעד לו".
דומה שהקריאה לא נענתה , וכעבור 5 שנים התארגנה קבוצת פרוטיגר והחלה בהכנות לבניית שכונת מחנה יהודה בעצמה.
הערה...השיווק הנ"ל חל על אדמות שמצפון לדרך יפו - ירושלים [העתיקה] ומצפון לביה"כ עם השעון המצוי בכותלו, רק לאחר מס' שנים התרחבה השכונה גם מדרום לציר - בכיוון שוק מחנה יהודה דהיום.
היזמים : [בעלי הקרקע משווקים זכויות בקרקע לצדדי ג' לצרכי בניה]
מחוץ לחומות העיר שררה שממה, ורק "פה ושם" נבנו כעין "חוות בודדים" [מוסלמים/ נוצרים ומנזרים] שעסקו בחקלאות "טרסות" שהחזיקו באדמות מסוג "מירי" לצרכי עיבוד, לחלקם היו "קושאנים" מהטאבו העות'מאני, שווי האדמות היה "אפסי" [כ- 1 פרנק לאמה- 75 ס"מ] אבל האדמות לא היו נגישות למרבית המתיישבים העניים בירושלים שחיו מסיוע חיצוני של יהדות הגולה, עם גידול בצפיפות ברובע היהודי בעיר העתיקה, החלה היציאה מחוץ לחומות והביקושים לקרקעות גרמו לעליית מחיריה
הרעיון במקורו היה לשווק קרקע לבניית בתים צמודי קרקע בשטח של כ - 200 עד 300 אמות [אמה = 75 ס"מ] כלומר כ- 150 עד 225 מ"ר, באשראי ארוך טווח לצדדי ג' [עד 10 שנים - כמשכנתא] הרוכשים התחייבו בחוזה לבנות את ביתם תוך תקופת זמן מוגדרת , שאם לא כן...יוחזרו ליזמים.
מחנה יהודה השכונה החשובה ביותר שבנייתה קשורה בבנקאי "פרוטיגר ושותפיו" היא "מחנה יהודה" , שנבנתה על הדרך הראשית ירושלים - יפו . כבר בשנת - 1882 כמופיע בעיתון ה"חבצלת" ...
קול קורא להקמת השכונה , חתום בידי "יוסף נבון" .
"מודיע אני הח"מ לאחב"י [לאחי בני ישראל] תושבי ירושלים בי יש את נפשי לתת במתנה עשרת אלפים אמה קרקע מהקרקע שיש לי מחוץ לשער העיר על מסילת יפו — לא רחוק מנחלת בית יעקב — לחמישים משפחות , מאתים אמה לכל משפחה , ואני מוכן ומזומן לכתוב תיכף ומיד "קושאנעס" (קושאן - שטר בעלות) על שמם כנימוס אבל תנאי אחד אני מתנה עמהם ועל מנת כן נותן אני להם את המתנה הזאת אם כל אחר ממקבלי המתנה יבנה בית על הקרקע הנתונה לו מאתי , ועליהם להתחיל בבנין במשך ששה חדשים מיום קחתם הקרקע ממני ולא יאוחר, ואם יעברו ששה חודשים ולא יתחילו לבנות , עליהם להשיב לי דמי הקרקע שלש מאות גרוש בעד המאתים אמות קרקע ולבטחון כי יקיימו התנאים , על כל משפחה להשליש במקום בטוח שלוש מאות גרוש , והיה אם יתחילו לבנות יושב הכסף להם ואם לא יבנו, יותן הכסף לי והקרקע תקום להם לאחוזה . הוצאות הקושאן וה"פלאן" [תכנית מהנדס] — חמשה ועשרים גרוש לכל משפחה — עליהם, ומבלעדי זה אין הוצאה אחרת אף פרוטה .
בדבר הבנין לא אחווה דעה וכל אדם יוכל לבנות אם בית אחד או שנים תחתם שנים ושלישים כחפץ לבו באין מונע . כל החפץ בדבר הזה , ספרדי, אשכנזי, או מערבי יפנה אל מו"ל מכ"ע "החבצלת" לחתום שמו ובהאסף חמשים חתימות ויקומו התנאים המבוארים למעלה אתן לכל אחד מהם קושאן על הקרקע אשר איעד לו".
דומה שהקריאה לא נענתה , וכעבור 5 שנים התארגנה קבוצת פרוטיגר והחלה בהכנות לבניית שכונת מחנה יהודה בעצמה.
הערה...השיווק הנ"ל חל על אדמות שמצפון לדרך יפו - ירושלים [העתיקה] ומצפון לביה"כ עם השעון המצוי בכותלו, רק לאחר מס' שנים התרחבה השכונה גם מדרום לציר - בכיוון שוק מחנה יהודה דהיום.
