מכירת שוקולד?

[petpatrol2]

מכירת שוקולד?

אהלן!
נעים להכיר, אני תומי.
אבא שלי לימד אותי להכין פרלינים. הוא אף פעם לא למד בשום מקום, הוא די לימד את עצמו ואיכשהו יצאו לו השוקולדים הכי טעימים שאני מכיר.
אני פחות עושה טעמים עדינים ומתוחכמים, אני אישית הכי אוהב את השוקולדים שביס אחד מהם נותן לך פיצוץ של מתיקות ושוקלדיות. האהובים עלי זה פרליני שוקולד לבן במילוי פרלין-נוגט.
לאחרונה ניסיתי למכור אותם בכנס קומיקס(אני צייר קומיקס) לצד הציורים שלי וראיתי שיש ביקוש ושאנשים אוהבים אותם, אז חשבתי אולי לנסות למכור אותם במקום כלשהו שלא בהכרח קשור לקומיסים שלי. איזשהו יריד או לא יודע מה שפשר פשוט לשכור בו דוכן, לבוא עם צידנית מלאה שוקולדים, ולמכור למשך איזה יום.

אני לא מקצוען, יש הרבה דברים שאני לא יודע לעשות(כמו טימפרור, למשל, למרות שאיכשהו השוקולדים שלי מבריקים ומחזיקים מעמד יופי גם בלי זה, אל תשאלו אותי איך), או עבודה עם מילוי ליקר, אז כמובן שאני לא רוצה להתחיל במשהו גדול מדי. אבל אם מישהו יודע על משהו באיזור תל אביב שואכל למכור בו למשך איזה חצי יום\יום אני אשמח לנסות!

מצורפות כמה דוגמאות לשוקולדים שלי

 

[petpatrol2]

עוד תמונות

מצורפות

 

[petpatrol2]

ועם חיתוך...

 

[שוקולדובי]

שלום לך

קודם כל, אני מעריך את ההתלהבות שלך. נראה לי שכל אחד פה בפורום התלהב כשהוא התחיל להכין פרלינים, וקיבל תוצאות יפות ותגובות מפרגנות מהסביבה.

אבל (ואני מצטער, אבל יש אבל)

הדבר הראשון שצריך לזכור, זה שאתה רוצה למכור משהו שאוכלים. כזה דבר צריך לעמוד בכל מיני קריטריונים כמו נקיון, עמידות, וכד'. יש אפילו מצב שצריך גם רשיון לממכר אוכל (אני לא יודע איך זה עובד בארץ).

הדבר השני הוא שלעניות דעתי צריך לדעת מה עושים לפני שמתחילים למכור. צריך לדעת את ה- א' ב' של איך מטפלים בשוקולד (והבנה טובה של מה זה טמפרור, איך משיגים אותו, וכד'), להבין משהו בחיי מדף של פרלינים (אתה לא רוצה שמישהו יקבל קלקול קיבה ממשהו שאתה הכנת), צריך לצבור מיומנות מספקת בעבודה עם השוקולד, כדי שלא יתחרבשו דברים ברקע, או במילים אחרות -- צריך ללמוד את התחום. אני לא אומר שכדי למכור פרלינים צריך ללכת ללמוד שנה-שנתיים-שלוש באיזו אקדמיה בצרפת/בלגיה וכד'. אפילו לא סדנה מקיפה מאוד של כמה חודשים, אבל בהחלט לצבור ידע תיאורטי ומעשי רב לפני שמתחילים למכור. ידע כזה אפשר למצוא אפילו באינטרנט, אבל עדיף בספרים מקצועיים (חפש "גרולינג" פה בפורום) או עדיף בכמה סדנאות מעשיות. לא סתם מרבית השוקולטיירים בארץ הם אנשים שעברו הכשרה מקיפה, אפילו של שנים, במוסדות שונים, וגם כשיש להם חנות / מפעל, הם עדיין הולכים להשתלמויות נוספות.

אני לא רוצה לבאס אותך, באמת, והתמונות שהעלת מראות תוצר שהוא סביר לרמת המיומנות שאתה מתאר, אבל חלק מהפרלינים אינם מושלמים. ספציפית עובי הכונכיה, והסגירה מלמטה. שני דברים שדורשים מיומנות מסויימת, לא מאוד מסובכת, אבל דורשת אימון. חוות דעת בקשר למילויים עצמם, אני באופן טבעי לא יכול להציע על פי התמונה. אני יכול לספר לך שמבחינתי לפחות, עבר הרבה זמן עד שהרגשתי שהפרלינים שאני מכין הם ברמה מספקת כדי למכור, וגם אז, אלה היו הזמנות רק מחברים קרובים, כי לא הרגשתי נוח למכור לזרים (וזאת למרות התגובות המצויינות שקיבלתי מכל מי שטעם מהם).

ניסיתי למצוא דרך יותר נעימה להגיד את זה, אבל לא מצאתי. אני מראש מתנצל ומבהיר שהכוונה שלי היא לא להעליב, לפגוע, או להתעמת, ומקווה שתבין את דברי ברוח בהן היא כוונה: אני לא אוהב חאפרים. בשום תחום, ובטח בתחום שאותו אני אוהב. יש יצרני פרלינים די גדולים שמייצרים ומוכרים בכמויות שמוציאים מתחת לידיהם תוצרת נחותה -- שוקולד מגעיל, עם מילוי מגעיל יותר, וגובים עליו מחיר שערורייתי. יש עוד עשרות יצרנים שרואים את כל העסק הזה של הפרלינים רק דרך החור שבגרוש, ולכן משתמשים בשוקולדים זולים (וע"פ רוב גם לא טעימים), וחותכים פינות איפה שרק אפשר. אמרת שאתה אמן שמצייר קומיקס. אני חושב שתבין אם מישהו יגיע, ויקים ליד הדוכן שלך דוכן אחר, עם קומיקס שמצוייר רע, וכתוב עוד יותר רע. עכשיו לי, באופן אישי, לא אכפת. אני לא מוכר שוקולד בשום מקום, וזה לא יפגע בפרנסה שלי או של מישהו שאני מכיר. אני רק חושב שזה לא רעיון טוב למכור משהו לפני שהוא שווה את הכסף שאתה רוצה לגבות עליו.

בכל מקרה, אם אחרי זה, אתה ממש רוצה לנסות ללכת על זה, ואתה חושב שהתוצרת שלך שווה את המחיר שאתה רוצה לגבות עליו, ואם (מצטער שאני מדגיש את זה) אתה בטוח שאף אחד לא יקבל קלקול קיבה, אני הייתי בודק כל מיני שווקי-איכרים, או ירידי מזון שיש בכל מיני קניונים / ערים, בעיקר בסופי השבוע.

 

[petpatrol2]

ממש לא נעלבתי

ממש לא נעלבתי מרוב התגובה, היית מאוד הגיוני עם ההערות על קלקול קיבה וכל זה, עד שהשתמשת במילה חאפר, לא נראה לי שהיה מקום למילות גנאי, גם אם חאפר היא אחת מהיותר מתונות מבין מילות הגנאי, לפחות לדעתי היא עדיין אחת.
גם השוות את השוקולדים שלי לדוכן קומיקס שצץ ומוכר קומיקס רע. דבר ראשון גם אם הפרלינים לא בנויים בשיא הליטוש, להגיד שהם רעים מבלי לטעום אחד, לא נראה לי שאפשר. הטעם הוא חלק מהותי מהשוקולד. דבר שני - לא תהיה לי בעיה, ולמעשה זה גם מה שקורה ברוב הכנסים.

לא התיימרתי להיות מקצוען, ולא אמרתי שבכווני לפתוח חנות או משהו כזה, אני יודע שהפרלינים שלי לא נראים כמו משהו מקטלוג, אבל כפי שציינתי, הם מספיק טובים בשבילי ובשביל חברים שלי, ובשביל האנשים שקנו אותם בכנס הקודם, ולכן חיפשתי אירוע קטן(אפילו ציינתי בהודעה המקורית שאני לא מחפש את האירועים גדולים שכל יצרני השוקולד הולכים אליהם, אחרת ממזמן הייתי מתעניין בדוכן בשבוע האוכל שנמצא לי ליד הבית) שאנשים סתם יבואו, יקנו פרלין, יאכלו, ימשיכו. אין לי כוונה למלא בונבוניירות לאף אחד בזמן הקרוב שעלולת לשבת על המדף חודשים.
בקשר לקלקולי קיבה ומה לא, אני משתמש רק בחומרים שנקנו לאחרונה, אני לא יוצר שוקולד מאפס, אני אוהב לשלב טעמים של מוצרים שאני מכיר ואוהב, וכשקונים אותם הם כבר באים עם תאירך תפוגה ורשימות מרכיבים משלהם, אז אני יודע מראש שפרלין שלי יכול להחזיק מעמד הרבה זמן, ולמעשה יש לי פרלינים שהכנתי לפני הרבה זמן שעדיין נאכלים על ידי ועל ידי חברי, והם בסדר גמור.

אני מודה לך על כל העצות שלך, ומקבל את כל מה שאמרת (חוץ מהפסקא השלישית).

 

[שוקולדובי]

ניסיתי להיות ברור יותר

וכנראה לא הצלחתי.

לא השתמשתי במילה "חאפר" כמילת גנאי, מה עוד שכתבתי דיסקליימר בדיוק בשביל שלא תיקח את המילה הזו כמילת גנאי. לא הצלחתי למצוא מילה אחרת שתבטא את מה שניסיתי לומר, שזה שאם אדם לא מספיק מקצועי במשהו, עדיף שלא "ימתח את עצמו" (באנגלית, stretch himself, נשמע פחות רע) עם אתגרים שהוא עדיין לא מוכן אליהם. ספציפית אמרתי שעל הטעם של הפרלין אני לא יכול לחוות דעה מהתמונה. אגב, גנאש טוב בפרלין זה לא רק הטעם, זה האיזון, המרקם, ההשלמה שטעם אחד נותן לטעם אחר, וזו אחת המיומנויות היותר מורכבות של שוקולטייר. מה שכן, חלק מהקסם, חלק מהחוויה, חלק מהמהות של פרלין טוב הוא גם איך הוא נראה. נתתי גם שתי דוגמאות ספציפיות כדי להבהיר את כוונתי.

הדוגמה של הקומיקס אולי אינה טובה, אבל מכיוון שקהל לא מבוטל מאלו שקונים שוקולד אינו אנין טעם במיוחד, הוא אינו יודע תמיד להבחין בין שוקולד בינוני לשוקולד טוב, ויותר מזה - בין שוקולד טוב לשוקולד מצויין. הרבה פעמים, בשל מצב השוק הישראלי, גם שוקולטיירים בינוניים וגם שוקולטיירים מצויינים מוכרים את התוצרת שלהם בערך באותו המחיר (ואפילו נתקלתי בשוקולטייר בינוני ומטה שגבה יותר כסף לפרלין), וכך אנשים שקונים תוצרת בינונית, בגלל המחיר הגבוה ששילמו, נוצר אצלם דיסוננס קוגניטיבי, כזה שאומר "אם טוב הוא יקר, ואני שילמתי יקר, סימן שמה שקניתי טוב". לי, בתור אחד שאוהב שוקולד איכותי, ופרלינים טובים, מפריע לעיתים קרובות איך כמה שוקולטיירים מוכרים תוצרת גרועה. זה מדרדר את השוק, זה לא מאפשר לשוקולטיירים טובים באמת לפרוח, וכל זה קורה בפלח שוק מאוד קטן. הסיבה שזה מפריע לשוק להתפתח זה בגלל, שכמו שכתבתי, המחיר לצרכן של פרלין אצל כל השוקולטיירים הוא בערך אותו הדבר. אבל שוקולטייר לא טוב משתמש בחומר גלם נחות במחיר של, נניח, 20 שקלים לקילו; שוקולטייר בינוני ישתמש בשוקולד ממוצע של, נניח, 30 שקלים לקילו; ואילו שוקולטייר באמת טוב יכול להוציא גם 100 שקל לקילו שוקולד. אם השוק מוצף בתוצרת גרועה שמתומחרת במחיר זהה (לפעמים קצת יותר, לפעמים קצת פחות, אבל בעקרון זהה), השוקולטייר שמוציא יותר כסף על חומרי גלם טובים יתקשה יותר לשרוד.

האמירה ש"זה היה מספיק טוב בשבילי ובשביל החברים שלי" היא בעייתית בעיני. היא בעייתית כי זה לא תמיד מבחן מספק. חברים לא תמיד יודעים לתת ביקורת אמיתית, וגם אם כן, אני מניח שהם אינם אנשי מקצוע שמבינים משהו מעבר לתחושה של "טעים לי או לא". בוא ניקח לדוגמה מישהו שרוצה להוציא ספר. הוא כותב אותו, ושולח להוצאה, שמעבירה את כתב היד ללקטור, שמחליט אם זה מספיק בכיוון, ואז עריכה והערות עריכה, ואז תיקונים, ועוד עריכה וכד' וכד', עד שיוצא ספר. כן, יש את אלה שבוחרים להוציא את הספר שלהם בהוצאה פרטית, אבל אלו ברוב המקרים יהיו ספרים גרועים, שחבל שיצאו לאור. נכון, יש כמה הבלחות, אבל בסך הכל, הסיכויים של ספר בהוצאה פרטית להגיע למשהו אינם גדולים.

אני רוצה גם להתעכב על מה שכתבת שאתה יודע את תאריך התפוגה של המוצרים בהם אתה משתמש. זהו אינו מדד לחישוב תאריך התפוגה של פרלין. בחיי המדף של פרלין צריך לקחת מספר גורמים בחשבון, שחלקם הם הצטברות חיידקים בגנאש. לא רואים דבר כזה בעיניים, וגם הטעם לא תמיד ישתנה (המרקם יכול להשתנות קצת). זה לא אומר שכל מי שיאכל מהפרלין המקולקל יחטוף כאב בטן או קלקול קיבה, אבל חלקם כן. אני לא יודע למה אתה מתכוון כשאתה אומר שפרלין יכול להחזיק "הרבה זמן". אני לא יודע באילו תנאים אתה מחזיק אותו, אבל הניחוש שלי הוא שאם זה המצב, הפרלין לא יהיה "בסדר גמור". מכיר את התחקירים האלה שיש בחדשות כל כמה חודשים, על מספר הקוליפורמים, האי-קולי, העובש ושאר בישין שיש בסלטים במסעדות או במעדניות? אז בערך ככה.

 

[Lironyp]

דובי- אני ממש מסכימה עם כל מה שכתבת

ורוצה להוסיף לגבי קלקול-
גם אם כל התוקף של בחומרים בהם אתה משתמש הוא בסדר, יש הרבה דברים שיתקלקלו בדרך
מה רמת הניקיון של המטבח והכלים שלך
היחס בין המרכיבים בגנאש, יקבע את אורך החיים שלו
כמות הסוכר/אלכוהול- יאריך
גנאש שבו השוקולד לא מטומפרר, יהיה בעל אורך חיים קצר יותר
וגנאש שהוא שבור (וצריך נסיון ומיומנות כדי לזהות גנאש שבור), יתקלקל מאד מאד מהר

 

[chocolove]

למכור זאת אחריות

אני לא אמכור כי אני יודעת שהייצור שלי הוא בבית, כמו שאני יודעת שאני לא אקנה ממישהי בעבודה שמכינה עוגות.
איך אני יודעת באילו כלים מכינה, מה רמת ההגיינה שלה?
אז אנשים סביר להניח יקנו , אבל החשש שמישהו יכול לבוא אליך בטענות לא מפחידה אותך?
זאת כבר החלטה שלך , אני לא הייתי לוקחת את הסיכון שאיזה מטורף יבוא אלי בטענות (גם אם מוצדקות וגם אם לא ), בלי ביטוח לעסק, בלי אישורים ... אני בדעה של יצא שכרו בהפסדו .
אם אין מטרה להפוך את זה לעסק כלכלי שמרוויח ,אני לא רואה טעם בלפתוח דוכן (חומרי גלם לשוקולד עולים המון כסף ).

 

[petpatrol2]

יש הבדל בין...

יש הבדל בין להפוך את זה לעסק ובין לעשות מזה קצת כסף כיס. זה שאני רוצה לעשות את זה רק פעם-פעמיים בשנה לא אומר שאני אתנגד ל-300-500 ש"ח שזה יכניס לי. ומעבר לזה, זה גם כיף.

הדאגה שלך בתור הקונה היא, שנית, בתור הקונה, וזכותו של בן אדם שלא סומך עלי לא לקנות, אבל אני לא מודאג שלא יהיו לזה קונים, כי, שנית, כבר מכרתי אותם לצד הקומיקסים שלי, והם נמכרו מאוד טוב (יותר טוב מהקומיקסים, אפילו).

אציין שוב, אין לי שום כוונה לבוא לאנשהו ולהעמיד פנים שאני עסק, ואין לי כונה למכור בדברים כמו פסטיבלי שוקולד, עם קונטיינרים מזכוכית ודוכן בצבעי חום אדמדם ושלטים וכרטיסי ביקור, קופסאות בגדלים שונים, עשרות סוגי פרלינים ואלפי קונים. אני סה"כ מחפש איזשהו אירוע קטן, כמו יריד רחוב, שאנשים מוכרים בו בין השאר דברים תוצרת בית. כמו שמישהו אחר יכול למכור קאפקייקס שהוא הכין, או תכשיטים תוצרת בית, וכו', אני אשב שם בשולחן עם מגש שיש עליו שוקולדים. מקומות שמי שעובר בהם באמת לא מזיז לו מה עובי הכונכייה, כמה מלוטשת התחתית, וכו', הוא רוצה לקנות פרלין או שניים ולאכול אותם על הדרך. בשביל אירוע קטן של דוכנים עם מוצרים תוצרת בית באמת לא נראה לי שאני צריך להתחיל לרוץ לחברות ביטוח ולהוציא רשיונות למיניהם. אלה מקומות שאנשים באים אליהם בידיעה שמה שנמכר בהם זה תוצרת בית, אני בא לשם עם צידנית קטנה ומגש. אם אתם רואים מישהו בן 20 יושב בשולחן פשוט עם מגש וכמה שוקולדים, אתם לא תחשבו שמדובר כאן בעסק גדול עם רשיון וביטוח ומשקיעים וסטנדרטים כאלה או אחרים. אתם יודעים בדיוק מה זה. בן אדם שהכין שוקולדים במטבח שלו, וישב כאן למכור אותם. ושוב - אם אתם בתור הקונים לא רוצים לקנות מדוכן כזה, זכותכם,אבל לא זה מה ששאלתי.

עכשיו, אני מודה לכולכם על העצות והחששות, וכן אני מבין שכדאי שאני באמת אלמד לטמפרר ודברים כאלה לפני שאני הולך ומוכר את השוקולדים שלי, ולמרות האופי של ההודעה הזאת, אני *כן* לקחתי בחשבון את הדברים שאמרתם, אבל לא באתי לכאן כדי לבקש דעות על העיצוב שלהם או על הרמה המקצועית שלהם, זה שלחלקכם צורם כשמישהו מוכר לידכם פרלין עם בעיות עיצוביות ושוקולד שהוא פחות מבלגי מיובא זו דעתכם ואני מכבד אותה, בדיוק כמו שאני מצפה שתכבדו את דעתי שלפעמים אין יותר טעים מנוטלה.

אני רק שאלתי שאלה עובדתית, שלא מתקשרת לדעות וביקורת - אם מישהו מכיר איזשהם אירועים קטנים באיזור ת"א שאפשר למכור בהם שוקולדים קטנים תוצרת בית.

אז כן, אני אבדוק באינטרנט מה צריך לעשות כדי לוודא שהפרלין לא מתקלקל, ושהכל מספיק נקי, אבל אם למישהו יש דעה אחרת, שלא קשורה לשאלתי המקורית, אזכיר שלא זה מה ששאלתי.

אני שאלתי כאן כי האירועים היחידים שאני מכיר הם אירועים שקשורים בקומיקס, וקיוויתי שאולי מישהו כאן מכיר אירוע כמו מה שתיארתי. אם אינכם מכירים - גם זה לגיטימי ואני מודה לכם בכל אופן.

 

[מיה שטרן]

תשובה עובדתית: בכדי למכור באירועים וגם קטנים

אתה חייב להיות מצוייד באישור ממשרד הבריאות
שכן מכירת מזון ללא אישור כזה מהווה עברה על החוק
לכל מי שמוכר בקניון או יריד וכד' יש אישור כזה (והוא תנאי של מארגן היריד לקבלת דוכן ביריד).
הכנת מזון בבית ומכירתו בירידים/אירועים- אסורה!
במידה ותחליט לעבור על החוק הזה ולמכור מתוצרתך ותמצא מי שיסכים לכך מהצד המארגן, אתה חייב להצטייד בשני דברים חשובים מאוד:
1. ביטוח אחריות מקצועית! כי אם למישהו שיאכל שוקולד שלך תכאב הבטן/יחטוף אלרגיה/יחנק הילד שאכל אגוז ועוד ועוד...אתה חייב להיות מוגן, אני לא בטוחה שתצליח לקבל כיסוי ביטוחי ללא אישורי הכנת מזון ממשרד הבריאות- אך צריך את זה לשאול סוכן ביטוח.
2 .תיק ברשויות המס שאוהבים מאוד לחפש בירידים כאלו אנשים שעובדים בשחור.

כנס כאן לקרוא מה אומר החוק הרלוונטי:
http://www.health.gov.il/hozer/bsv04032010.pdf
שים לב לסעיף ד-1

 

[petpatrol2]

אוקיי, תודה רבה

 

[מני.ת]

 

[בן בצורת לידתו 8]

זהירות

יפה כתבת שצריך זהירות כי יש אחריות. עדיף להכין למשפחה ולא למכור
מאת בן בצורת לידתו 8

 

[emma25]

 

[פייה מסוכר]

מוסיפה משהו

גם אם אף אחד לא קיבל קלקול קיבה אף פעם, אורך חיי המדף של השוקולד לא יקבע לפי אורך החיים של חומרי הגלם כי יש "זיהום" של החומרים בחידקים בעת העיבוד (הרי המטבח שלך לא סטרילי). באחד הספרים (נדמה לי של גרולינג) יש טבלה (שפעם העליתי לפורום) של ההתרבות האקספוננציאלית של החיידקים וכמותם אחרי שעות וימים (וזה ממש מפחיד).
על מנת להאריך חיי מדף יש להשתמש במרכיבים מסוימים (למשל, סוכר אינוורנטי).ממליצה לך ללמוד את הנושאים האלו (ועוד רבים שנמצאים בספרים)...מעבר לרמה השימושית - זה מעניין!

 

[בן בצורת לידתו 8]

בקניונים

בדרך כלל אפשר לפנות לקניונים לארגן עגלה לחצי יום אבל יש שיקול אם ההכנסה די להוצאות השכרת העגלה בקניון
מאת בן בצורת לידתו 8

 

[motip3]

אני ארשה לעצמי לסכם את התגובות

ולהוסיף עוד כמה תובנות:
1. אין כמו ההתלהבות הראשונית, היא עדיין זכורה לי.
2. בשביל התחלה הפרלינים נראים סביר, בהחלט יש מקום לשיפור. גם כשאני מסתכל היום על התמונות הראשונות שהעלתי כאן בפורום אני צוחק על עצמי בהנאה.
3. שביל למכור בדוכן בשוק אוכל וכו' עדיך שיהיה אישור משרד הבריאות אבל בכל מקרה צריך רישיון עסק. זה הדרישה הראשונה של כל מפעיל יריד בכל תחום.
4. מלבד זאת אני לא נכנס לעניין של מע"מ מס הכנסה (עוסק פטור) וכו'. את כל אלה לא מעניין שבא לך פעם בשנה למכור חצי יום.
5. כמובן לפני שמתחילים למכור רצוי להתעמק בלימודי נושא השוקולד עצמאית ו / או בקורס מזורז. להבין בטמפרור, עמידות, שיטות שונות של הכנת גנאשים וכו'. יש המון חומר כאן בפורום.
6. עיקר הכסף בתחום הוא בהעברת סדנאות / ימי הולדת (לילדים ומבוגרים) וכו' ופחות מזה ממכירת פרלינים.
7. המלצה שלי: תתקדם, תתמקצע, תרכיב לך קולקציה מגוונת תיתן כל פעם לחברים , משפחה בעבודה ושתרגיש מוכן (ורצוי לפני חגים: פסח, ראש השנה, יום האהבה) תציע להם לקנות עבורם עבור בן/ בת זוגם או חברים. ואם תהיה באמת טוב ומוצלח בהחלט תהיה לך הכנסה של כמה מאוד שקלים כל שנה שלפחות יכסו עלות חומרי גלם.

ושיהיה הרבה בהצלחה.

 

[BALEDIN]

ניסיתי למכור בדוכנים בעבר

יש אפשרות לתת קבלות על חשבון עשק אחר
אני לא יודעת כמה זה חוקי

יש אפשרות חוקית דרך איזשהו משרד לתת לפחות
קבלות חד פעמיות על עבודה זו או אחרת
חברה שלי הוציאה כאלה
אין לי פרטים
אם אתה רוצה אני יברר

אין אפשרות למכור בדוכן חצי יום אלה אם זה יום שישי
בדוכנים עומדים הרבה פעמים 12 שעות
ולא פחות מתשע

האתר הכי טוב לתאום דוכנים הוא אתר שנקרה "דוכנים"

אם אתה רוצה ויש לך יוזמה תציעה שם למשהו
שמתעשק אם תחום המזון
באתר (יש אנשים שסמים את הדוכן שלהם באתר בתשלום)
להכין אצלם בבית פרלינים
אולי בתמורה לזה שתעמוד בדוכן
ותמכור חלק מהדברים שלהם אם שלך
ותיסע מחלק מעלות הדוכן
ואז זה יכול לפטור לך שתי ציפורים במכה

את בעיית משרד הבריאות
ובעיית הקבלות

דוכן ליום עולה בין 150 ש"ח ל500 ש"ח
ובקניונים זה לכיוון של 400-600 ש"ח