מכניקת קוונטים וחיי נצח?

[MetalSinagouge]

מכניקת קוונטים וחיי נצח?

נתקלתי בהוראות פראקטיות לניסוי מעשי לבדוק עם פירוש העולמות המרובים הוא נכון (כמובן שרק אני אדע אם הוא נכון במקרה הזה, אם תקראו תדעו למה). זה כל כך הזוי ומדהים. http://www.bbc.co.uk/dna/h2g2/A2966880

 

[JiyuuKi]

HLS!! גם אני חשבתי על זה

חשבתי על ניסוי ממש ממש דומה שבא להוכיח שיש עולמות מרובים. רק שהרעיון שלי לא כלל התאבדות או חיי נצח, אז כנראה שהוא פחות מגניב ולא שווה כתבה. אני ירשום עליו למטה אבל אני חייב להגיד כמה דברים על המאמר הזה: 1. לא ברור לי איך הם הגיעו לחיי נצח. אם קורה מקרה שיש בו 100% סיכוי למות (כמו הגעה לגיל 300 למשל) אז אתה תמות בכל העולמות וכלום לא יעזור. 2. אני ממש לא מסכים עם הגישה שלהם שבגלל שיש המון שיכפולים שלך אז לא נורא שחלק ימותו. זה מזכיר לי את הבדיחה הזו על האימא שמספרים לה שהבן שלה נהרג אז היא אומרת 'לא נורא, יש לי עוד 17'.. (טוב אני מודה, אין כזאת בדיחה. המצאתי את זה רק בשביל להעביר את הרעיון אבל שיהיה) בכל מקרה זה עדיין מגניב אבל אני חושב שהגירסא שלי יותר שפויה, למרות שבעיקרון היא ממש דומה: הרעיון הוא כמו שם, לקחת מכונה שמייצרת אירועים קוונטיים עם סיכוי של 50% לכל כיוון, ואז פשוט להתחיל לבצע המווון הגרלות. ברוב העולמות יתקבלו פחות או יותר מספר שווה מכל אפשרות, אך בחלק מהעולמות תיהיה נטייה לתוצאה מסויימת (אפשר לחשב בקלות את האחוזים) ובשני עולמות יחידים תתקבל תמיד אותה תוצאה! ובעולמות האלה לפחות ידעו בוודאות שקיימים עולמות מרובים. אז זה שווה ובהרבה עולמות גם ימצאו נטייה קלה לתוצאה מסויימת וינסו לפרש את זה עם כל מיני הסברים מוזרים על זה שהתודעה שולטת ברנדומאליות הקוואנטית.. וואי כל הדברים האלה מזכירים לי את סליידרס אני מתחיל להעלות כל מיני תסריטים בראש על זה ששני העולמות האלה כבר גילו שיש יקומים מרובים ועכשיו הם מנסים לעבור בינהם כדי לשלוט בכולם.

 

[MetalSinagouge]

סליידרס|מאהב|

יש בניסוי הזה משהו עצוב מאוד, לחשוב שאולי הוכחת משהו אבל שהחברים והמשפחה שלך ב10 יקומים אחרים איבדו אותך. עכשיו אני מבין כמה זה מוזר שלוקחים את המילה קוואנטים כדי להסביר כל מיני ניו אייג', כשבעצם מה שהמדענים עצמם אומרים זה יותר מוזר ומעניין ממה שדיפאק צ'ופרה יכול להעלות על הדעת. קראתי ראיון שנערך עם הבן של אוורט (הוא מנהיג להקת רוק בשם Eels). זה היה ממש מבאס. הוא מצא את אבא שלו מת, אחותו הסכיזופרנית התאבדה ואמרה שהיא רוצה לפגוש את אבא שלה בעולם מקביל וגם אמא שלו מתה מוקדם... הנה הראיון: http://www.newscientist.com/channel/opinion/mg19626311.800-interview-parallel-lives-can-never-touch.html אגב, מה אתה לומד ספציפית באקדמיה שהגעת לנושאים האלה?

 

[AnarchistPhilosopher]

natural philosophy

או בשפת העמך, physics.

 

[MetalSinagouge]

שאלה:

מה עושים עם זה? אם אני רוצה רק ללמוד בשביל לדעת (אפילו בשביל סתם להבין ספרי מד"ב פופולרי ביתר קלות), האם זה שפוי בכלל ללכת לקבל בזה תואר? ומתי אני מגיע מבחינת שנים לתאוריות המעניינות שמרמזות שהירח קיים רק כשאני מסתכל עליו? האם פיזיקה יכולה להסביר את כל המציאות שבני אדם חווים, ואם כן, איפה התודעה נכנסת לתמונה, אם בכלל? ושאלה פחות קשורה: מה אם אנשים כמו ארווין שרדינגר, נילס בוהר ואפילו איינשטיין וכל השיחות\ידע שהיה להם בקשר לפילוסופיה מזרחית. האם המערב "מיישם" את זה היום מעבר ל2 ספרים שנויים במחלוקת לגבי מכניקת קוונטים?

 

[JiyuuKi]

שאלה טובה

בעיקרון אני חושב שאם אתה רק רוצה לקבל תמונה כללית על איך העולם נראה אז אין לך ממש סיבה ללכת לעשות תואר בפיסיקה. התואר (לפחות בשנה הראשונה שלו, עוד לא הגעתי להמשך[שביתה דפוקה!]) מתמקד ממש ממש מעט בהבנה של המציאות הפיסיקלית והמון באיך להפוך את ההבנה הזו לנוסחאות ואיך לטפל בנוסחאות האלה. ולדעתי אתה יכול להבין את הדברים האלה טוב מאוד גם בלי נוסחאות (למרות שאני בטוח שAnarchistPhilosopher לא יסכים איתי בזה), פשוט שזה יהיה פחות מדוייק. הבעייה היא שככל השחומר ניהיה מסובך יותר ומרוחק יותר מהאינטואיציה ככה גם ניהיה קשה יותר להבין אותו, וממה שסיפרו לי בשלב מסויים אתה פשוט מפסיק להבין והדרך היחידה שלך לדעת מה יקרה היא על ידי חישוב מתמטי. אבל בכל מקרה כמעט כל ספרי המד"ב שקראתי לא מקפידים בכלל על העקרונות הפיסיקליים ופשוט לוקחים כל מיני רעיונות פופולאריים ומעוותים אותם כדי שיהיה אפשר לעשות איתם דברים מגניבים. ולא נראה לי שיש תאוריה פיסיקאלית שאומרת שהירח קיים רק אם אתה מסתכל עליו.. כל מה שהפיסיקה עושה זה לספק לך מודלים שיתארו בקירוב את המציאות שאתה תופס, אבל לשאלות כמו 'האם מה שאני תופס אכן קיים?' או 'האם מה שאני תופס הוא כל מה שקיים?' אין לה ממש תשובות. בקשר לתודעה - הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שבעזרת הפיסיקה נוכל ליצור סימולציה של מוח ולראות אם גם לה תיהיה תודעה. אבל חוץ מזה אני לא רואה הרבה קשר, האמפיריות הפיסיקלית מסתכמת בחמשת החושים שלנו וזה שאתה תופס את המחשבות והרגשות ואת עצמך לא משנה לה יותר מדיי. אבל רוב פילוסופיות המזרחיות הן נורא אמפיריות עם דגש על הקלט הפנימי. בגלל זה גם אני חושב שהרבה פיזיקאים מתחברים אליהן. אבל רוב האוכלוסייה המערבית עדיין חושבת במושגים של 'נכון ולא נכון' ולא של 'אני תופס ואני לא תופס', אז הם לא מסוגלים באמת ליישם את זה.

 

[volkanian]

לדעתי , בלתי אפשרי להגיע להבנה

של הפיזיקה ה(פוסט?) מודרנית ללא הבנה של המתמטיקה מאחורי התורות הפיזיקליות השונות. לדעתי גם קל מאוד להתבלבל ולהגיע למסקנות שגויות ללא ידיעה של הבסיס המתמי של התאוריות וע"י הסתמכות רק על התיאורים המילוליים של התורות - (ראה : ניו אייג').

 

[אמיר96]

למעשה

כבר ביצעתי את הניסוי הז, ואכן תאורית העולמות המרובים נכונה. וברצינות - מניחים שם יותר מידי הנחות לא מבוססות לגבי תודעה. למשל מניחים שתודעה יכולה להיות מפוצלת, בעוד שאנחנו מכירים רק תודעה שלמה.

 

[MetalSinagouge]

מפוצלת או משוכפלת?

יש את הניסוי מחשבה הזה: נניח שאתה תקוע על הירח, ורק הטלפורטר שלך תקין. הטלפורטר קורא כל מולקולה בגוף שלך, מקודד אותה ושולח את המסר לטלפורטר על כדור הארץ. אבל הקץ' הוא שבזמן שהטלפורטר עושה את זה, הוא משמיד כל מולקולה שהוא קורא (זה לא כואב, נניח). אתה מגיע לכדור הארץ, כל הזכרונות והחוויות שלך נמצאות בך. האם אתה מרגיש שזה "אתה"? ובכלל, הבעיה בניסוי זה שצריך "לכבות" את התודעה מיד. ולאף אחד אין ממש מושג אם כדור רובה ישיג את זה. אולי זה סתם ישתק אותך? אולי התודעה היא איזה נקודה קטנה עד אינסוף שעד שכדור לא פוגע בה אתה עדיין "אתה"? בכל אופן, יש עוד משהו מעניין בנוגע לחיי נצח שמתקשר קצת לקוואנטים (אבל לא בצורה הניו אייג'ית, לעניות דעתי), שווה לבדוק: http://www.anthonypeake.com/

 

[אמיר96]

כן

מישהו ירגיש שזה אתה, אבל האם המישהו הזה יהיה אתה

? העיניין הוא שגם המולקולות בגוף שלך מוחלפות כולן במהלך חייך, כך שגם התשובה "לא" נראת בעיתית. הסיבה שהתשובה "כן" היא בעיתית היא בגלל שבאותו אופן אפשר לשכפל אותך גם בלי להשמיד את הגוף הקודם, ומה אז? איך הגוף החדש יודע שהגוף הקודם הושמד ?

 

[MetalSinagouge]

../images/Emo13.gif

יש אסופה בשם The Mind's I ששואלת בדיוק את זה, מה אם הגוף הישן נשאר. האם בתור גוף ישן הייתי מתאבד? אולי הבודהיסטים צודקים ואין אני? אבל אם כן, זו ההזייה הכי חזקה שיש. יש פסיכולוגים שטוענים שעד גיל מסויים לתינוק אין בכלל זהות- ההפרדה בין העולם הפנימי לחיצוני. כרגע חשבתי על משהו, כמו שג'יוקי אמר, בקשר לזה שבסוף בכל זאת נמות. אולי מוות ביולוגי מזקנה הוא המוות האפשרי היחיד? אם נניח שבכל שנייה קמים עולמות חדשים (אם זה נכון ברמה המאקרו) אז אולי 'האני' שלי יחיה עד גיל 80, בלי קשר אם בעולם מסויים נהרגתי בתאונה (כי בעולם אחר נניח רק שותקתי לצמיתות). ועכשיו חשבתי על עוד משהו: יכול להיות שחיים אחרי המוות זו חוויה סובייקטיבית בלבד? יכול להיות שבדקה הזו לפני שהמוח מרים ידיים, אנחנו חיים חיים שלמים מגיל 0 עד 75? הרי זמן יכול להיות סובייקטיבי, יעיד כל מי שישן 5 דקות רק כדי לגלות שהוא חלם חלום שנמשך יום שלם.