אההה... ובכל זאת
לא בא לי להחליף את ההגדרה של סתמרוח מ"מכשף לא יוצלח שמעולם לא הטיל לחש" ל"למכשף לא יוצלח שהטיל לחש אחד". בעיקר כשמדובר בלחש כה שולי וחסר חשיבות לעלילה. לא נראה לי שטרי היה עושה את זה בצורה כזו. אם זו הייתה הכוונה, הוא היה שם את הלחש האחד הזה בסיטואציה הרבה יותר משמעותית מאשר שחרור שבעת ראשי המסדרים וקניית אמונם (בצורה מוגבלת למדי). מה גם, שלא ניתן להתעלם מהעובדה שגם הלחש הזה הוטל כש הלחש עדיין היה בתוך מוחו, חי ובועט, וחפץ יתר מתמיד למנוע מטרימון להניח את ידיו המיובלות על שבעת חבריו לאוקטאבו. נסי להסתכל על העניין מנקודת המבט של טרי: אני חושב שלו הוא היה כאן איתנו, והיה מבין עברית, ולא היה שומר שבת, והיה מחליט לקחת חלק בדיון, בקיצור - הוא היה מעדיף ללמד אותנו להתעלם מפרטים טכניים ולקרוא בין השורות. וכמובן, אני חייב לציין, שזה לא סוף העולם אם סתמרוח הטיל לחש אחד בודד. בכל זאת, הוא עדיין לוזר, עדיין בטלן, עדיין ציניקן ועדיין מריר, כך שהוא נשאר דמות למופת, והארוע המשמעותי (טראומתי?) הזה לא הרס אותו כהוא זה. מסקנה: אני הולך לקרוא שוב את קטע פריצת הדלת, ברגע שאחזור לבסיס שלי (השארתי שם את "אור מופלא")