מיכלי יקרה,איזה מכתב..ממש ירדו לי דמעות.
נגעה בנחישות וברגישות בכל הנקודות הכואבות. לצערי אני מכירה את הפרוצדורה הזאת מעצמי, כנכה בגובה 100% יחד עם זאת אני ממש לא מתיימרת לחלום איך זה עם נכות של ילד. זה קשה פי מיליון מונים. בטוחני. כל כך כב לקרוא את מה שכתבה ואני כה מייחלת שזה לא ייפול על אוזניים ערלות. אסור.! פשוט אסור! תודה יקירה שהבאת בפנינו כתבה זאת. לא מאמינה שזה השאיר מי מאיתנו אדיש. אוהבת ארי.