מכתב בשידור חי לחוקרת חברות מפה
אז ככה, לפני כמה ימים, נכנסתי לפורום הזה לראשונה, שאני מברכת על פעילותו, קראתי פה סיפורים נפלאים, מכתבים ושירים, ופתאום נתקלתי בך, חוקרת יקרה, אוחתי, (את רואה למדתי משהו), ומפה לשם התגלגלו העניינים, עברנו לצ´ט, ואחר כך התקשרת אלי, ומאותו הרגע, אני חייבת להגיד כאילו נכנס אור חדש לחיי, אני מרגישה כאילו אנו מכירות כל שנות חיינו, והם יחסית קצרות, אני מרגישה כאילו את אחותי, האחות שלא הייתה לי מעולם, וגם החברה שלא הייתה, כאילו משהו חיבר ביננו, תמיד חששתי מהאינטרנט ומהדברים שבו, אבל משום מה לא הססתי ונתתי לך את הטלפון שלי, לא יודעת, תקראי לזה התערבות אלוהית, תקראי לזה אינטואיציה, או מה שאת לא רוצה, אבל אני מרגישה, כאילו את חלק מחיי כבר, שלושה ימים אנו משוחחות פה, באייסייקיו, בטלפון, ואני מרגישה חוסר אם אני לא מדברת איתך, לא יודעת מה קורה לי, אולי זה משהו שחסר לי ומחפשת להשלימו, מחכה ליום שבו תגיעי לפה, שניפגש, הקול החמוד שלך, חוכמת חייך, הדיבור המצחיק, הקטע שאת קוראת את המחשבות שלי, בלי שאצטרך לומר מילה, כמו אחות תאומה, הצחוקים, הקטעים, השגעונות שמתאימים לשנינו, וכל זה רק שבשלושה ימים, לא יאומן, שקשר כזה מדהים מתחיל פה, בפורום המכתב שלא נשלח, והנה אני יושבת פה, ושולחת לך את המכתב הזה בשידור חי, כדי שתדעי שמה שאני כותבת עכשיו יוצא מהלב, אני מדפיסה במהירות שיא, ואפילו לא עוצרת לרגע לקרוא את המילים, כי יודעת אני שכל מה שיוצא זה מליבי ולא ממוחי, אני עוצרת לשניה וחושבת, האם באמת אנו נשמות תאומות, האם נוכל להיות חברות אמיתיות, אז זהו, מפה אשאיר לך, להמשיך ולקרוא את המחשבות. את בטח ישנה עדיין, ואני לא מעיזה להתקשר, אבל את חסרה, מקווה שתקראי את המכתב הזה ומהר אוהבת אותך עד אין סוף, השמים מחייכים אליי, והכוכבים צוחקים, שאנו ביחד מדברים, את אוחתי, כן כן , אוחתי בלשון אחותי, מן שפה שהמצאנו לי ולך אז אוהבת אותך ומאחלת לך שבת שלום ממני האופה
אז ככה, לפני כמה ימים, נכנסתי לפורום הזה לראשונה, שאני מברכת על פעילותו, קראתי פה סיפורים נפלאים, מכתבים ושירים, ופתאום נתקלתי בך, חוקרת יקרה, אוחתי, (את רואה למדתי משהו), ומפה לשם התגלגלו העניינים, עברנו לצ´ט, ואחר כך התקשרת אלי, ומאותו הרגע, אני חייבת להגיד כאילו נכנס אור חדש לחיי, אני מרגישה כאילו אנו מכירות כל שנות חיינו, והם יחסית קצרות, אני מרגישה כאילו את אחותי, האחות שלא הייתה לי מעולם, וגם החברה שלא הייתה, כאילו משהו חיבר ביננו, תמיד חששתי מהאינטרנט ומהדברים שבו, אבל משום מה לא הססתי ונתתי לך את הטלפון שלי, לא יודעת, תקראי לזה התערבות אלוהית, תקראי לזה אינטואיציה, או מה שאת לא רוצה, אבל אני מרגישה, כאילו את חלק מחיי כבר, שלושה ימים אנו משוחחות פה, באייסייקיו, בטלפון, ואני מרגישה חוסר אם אני לא מדברת איתך, לא יודעת מה קורה לי, אולי זה משהו שחסר לי ומחפשת להשלימו, מחכה ליום שבו תגיעי לפה, שניפגש, הקול החמוד שלך, חוכמת חייך, הדיבור המצחיק, הקטע שאת קוראת את המחשבות שלי, בלי שאצטרך לומר מילה, כמו אחות תאומה, הצחוקים, הקטעים, השגעונות שמתאימים לשנינו, וכל זה רק שבשלושה ימים, לא יאומן, שקשר כזה מדהים מתחיל פה, בפורום המכתב שלא נשלח, והנה אני יושבת פה, ושולחת לך את המכתב הזה בשידור חי, כדי שתדעי שמה שאני כותבת עכשיו יוצא מהלב, אני מדפיסה במהירות שיא, ואפילו לא עוצרת לרגע לקרוא את המילים, כי יודעת אני שכל מה שיוצא זה מליבי ולא ממוחי, אני עוצרת לשניה וחושבת, האם באמת אנו נשמות תאומות, האם נוכל להיות חברות אמיתיות, אז זהו, מפה אשאיר לך, להמשיך ולקרוא את המחשבות. את בטח ישנה עדיין, ואני לא מעיזה להתקשר, אבל את חסרה, מקווה שתקראי את המכתב הזה ומהר אוהבת אותך עד אין סוף, השמים מחייכים אליי, והכוכבים צוחקים, שאנו ביחד מדברים, את אוחתי, כן כן , אוחתי בלשון אחותי, מן שפה שהמצאנו לי ולך אז אוהבת אותך ומאחלת לך שבת שלום ממני האופה
