מכתב האלה - תקראו !!!
נשלח ל: כל ילדי בעולם תאריך: נצח נשלח מ: האלה האם יריבות דתית ופחד ילדי היקרים (ותאמינו לי, זה מתייחס לכווווולכם), אני רואה את עצמי כאישה מאוד סבלנית. תראו את הקניון הגדול, לדוגמה. לקח לי מיליוני שנים של עבודה כדי שיצא בדיוק כמו שצריך. ומה בנוגע לאבולוציה ? אין דבר היותר איטי מלעצב את כל העניין הזה של דרווין, כל תא וכל חלקיק בנפרד. כמו כן הייתי מאוד סבלנית עם כל עניין האופנות, האומות, המלחמות והתככים שלכם, וכל אותם המקרים שאתם רואים בי דבר מובן מעליו עד שאתם נקלעים לעוד איזה צרה ורק אז נזכרים. אך היום אני רוצה שתדעו שיש כמה דברים המתחילים לעצבן אותי. קודם כל, כל היריבויות הדתיות שלכם מעלות לי את הסעיף. מספיק !!! בואו נבהיר משהו, כל הדתות האלה זה המצאה שלכם, לא שלי. אני הכל והלא כלום, אני מעל לכל זה. כל דת ודת שלכם טוענת שיש רק אני אחת ורק היא צודקת. ובאותה נשימה מייד טוענים שהיא המועדפת עלי. וכל אחת טוענת כי אני כתבתי את כל הטקסים שלהם אישית וכל השאר מעשה ידי אדם. איך אני אמורה לעצור את הבלגן הגדול הזה שנוצר ? טוב, הקשב ! – אני אמכם, ואני לא משחקת משחקי "מי יותר מועדף" בין ילדי. וחוץ מזה, עד כמה שזה נשמע מצחיק, אך אני לא כתבתי את כל הדברים האלה. תמיד הייתי יותר מעשית יותר ממילא. כך שכל הטקסים שלכם נכתבו ע"י בני אדם. הם היו אנשים נהדרים ובעלי תושיה יוצאת דופן, אך גם עשו טעות פה ושם. אני גרמתי לכך, כדי שאתם לא תאמינו לאף אחד ולשום דבר חוץ ממה שיש לכם בלב. אתם צריכים להבין שבשבילי, קבצן אחד אשר זרוק ברחוב, משמעותי הרבה יותר מכל הטקסים שבעולם. ככה אני. הרוח שלי זה לא משהו היסטורי וישן. אני חייה כאן ועכשיו, רעננה כנשמתכם היוצאת מפיכם ברגעים אלו ממש. טקסים הם בעלי כוח וחשיבות, אך לא יותר ממכם. הם נועדו לכוון אותכם בדרך הנכונה, לא לזרוע חילוקי דעות, וכמובן שלא לגרום לכם לא לסמוך על הקשר האישי שיש לכם איתי. מה שמביא אותי לנקודה הבאה בכל זה. אתם מתנהגים כאילו אני זקוקה לכם ולדתות שלכם שתגנו עלי או "תושיעו נשמות" למעני. בבקשה אל תעשו לי טובות. אני אכן זקוקה לכם, אך אני יכולה לעמוד על שני רגליי ללא שום בעיה, תודה רבה. אני הייתי כאן במשך אלפי שנים ולא זקוקה שתגנו עלי. אני רק רוצה שתהיו טובים אחד לשני. ועוד משהו, אני רוצה שתפסיקו לחשוב שהדת זה שבועת נאמנות. המטרה האמיתית של דת זה להגביר את המודעות שלכם עלי, לא להפך. תאמינו לי, אתכם אני מכירה. כל אחד ואחת מכם, יודעת אני את אשר בלבבכם ואוהבת ללא עוררין ותנאי. תרגעו ותהנו. זה המטרה האמיתית של הדת. אה, וכמובן שאתם שוכחים כמה מיסטורית אני יכולה להיות. אתם מסתכלים על ההבדלים חסרי משמעות בטקסים שלכם ואומרים "אוי, אם 'זה' האמת, אז 'זה' לא יכול להיות". אך במקום לנסות ולהבין את כל הסודות הקטנים שלי – מה שאגב, בחיים לא תצליחו לעשות – למה שלא תפתחו את לבכם ותראו את כל הדברים המשותפים לכל דת. אתם יודעים על מה אני מדברת – א. אהוב וכבד את כולם. ב. תהיה נדיב. אפילו כשהחיים קשים או מבלבלים, היה אמיץ ומאושר, כי אני תמיד איתך. ג. תלמד להיות שקט, כדי שתוכל לשמוע את קולי החלש (אני לא אוהבת לצעוק) ד. השאר את העולם משקום טוב ואיכותי יותר ע"י כך שתחיה חיים הוגנים ומכובדים, כי אתה ילדי. ה. אל תעצור בפני שום דבר בחיים, כי החלקים בך שיכולים למות – ימותו. ואלו שלא – לא. ו. אז אל תדאג, יהיה בסדר. כל אלה דברים פשוטים, אז למה לסבך ? זה כאילו שאתם תמיד מחפשים סיבה להיות עצובים, לחיות במלודרמה נצחית. ואני כבר מאוד עייפה מלהיות התירוץ מס 1 שלכם. אתם חושבים שבאמת אכפת לי איך אתם קוראים לי ? אפילו אם זה שמות נחמדים כמו נירוונה או הריק. אתם יכולים לקרוא לי ולנבחרי איך שבא לכם, אם רק תחיו את חייכם באהבה לאחר כמו שאני אוהבת אותכם. איך אפשר לשכוח דבר כה בסיסי ? אני לא אומרת לכם לזנוח את הדתות שלכם. תהנו מהם, תכבדו אותם ותלמדו מהם בדיוק כמו שאתם נהנים, מכבדים ולומדים מהוריכם. האם אתם מסתובבים ומנסים לשכנע את כולם שההורים שלכם טובים יותר ? הדת שלכם, בדיוק כמו ההורים שלכם, יכולה להיות מאוד מיוחדת לכם וזה בסדר גמור. ואני גם לא רוצה שתקחו את כל המסורות הגדולות ותעשו מהן אחת גדולה. כל מסורת ייחודית כי יש לזה סיבה טובה, כדי שכל אדם יוכל למצוא את מה שמתאים לו ביותר. אם אתם באמת רוצים לעזור לי לחגוג את החיים, תשקיעו מעצמכם כדי לעזור להאכיל את הרעבים, להלביש את הערומים, להגן על המוכים ולתת מחסה לעניים. ולא פחות חשוב, תעשו שחייכם יהיו דוגמה בוהקת של טוב לב והומור. אני נתתי לכם את כל מה שאתם צריכים בשביל כך, אם רק תוכלו להתעלות מעל הפחד ולהתחיל לחיות באהבה ושמחה יחד. לסיום, אני לא באמת התעצבנתי, רק רציתי לתפוס את תשומת לבכם, כי אני לא נהנת לראות אותכם סובלים. אך, אני נתתי לכם את אפשרות הבחירה, אז מה עוד נשאר לי לעשות חוץ מלנסות לשכנע אותכם בעזרת קצת תככים ורגשות אשמה ? הרי בסופו של דבר, אני רק האמא
אני רק רוצה שתהיו מאושרים בחיים. ואני באמת ובתמים תמיד אתכם, לא משנה מה. תמיד, תסמכו עלי. שלכם האחת ויחידה, אצם יודעים מי
נשלח ל: כל ילדי בעולם תאריך: נצח נשלח מ: האלה האם יריבות דתית ופחד ילדי היקרים (ותאמינו לי, זה מתייחס לכווווולכם), אני רואה את עצמי כאישה מאוד סבלנית. תראו את הקניון הגדול, לדוגמה. לקח לי מיליוני שנים של עבודה כדי שיצא בדיוק כמו שצריך. ומה בנוגע לאבולוציה ? אין דבר היותר איטי מלעצב את כל העניין הזה של דרווין, כל תא וכל חלקיק בנפרד. כמו כן הייתי מאוד סבלנית עם כל עניין האופנות, האומות, המלחמות והתככים שלכם, וכל אותם המקרים שאתם רואים בי דבר מובן מעליו עד שאתם נקלעים לעוד איזה צרה ורק אז נזכרים. אך היום אני רוצה שתדעו שיש כמה דברים המתחילים לעצבן אותי. קודם כל, כל היריבויות הדתיות שלכם מעלות לי את הסעיף. מספיק !!! בואו נבהיר משהו, כל הדתות האלה זה המצאה שלכם, לא שלי. אני הכל והלא כלום, אני מעל לכל זה. כל דת ודת שלכם טוענת שיש רק אני אחת ורק היא צודקת. ובאותה נשימה מייד טוענים שהיא המועדפת עלי. וכל אחת טוענת כי אני כתבתי את כל הטקסים שלהם אישית וכל השאר מעשה ידי אדם. איך אני אמורה לעצור את הבלגן הגדול הזה שנוצר ? טוב, הקשב ! – אני אמכם, ואני לא משחקת משחקי "מי יותר מועדף" בין ילדי. וחוץ מזה, עד כמה שזה נשמע מצחיק, אך אני לא כתבתי את כל הדברים האלה. תמיד הייתי יותר מעשית יותר ממילא. כך שכל הטקסים שלכם נכתבו ע"י בני אדם. הם היו אנשים נהדרים ובעלי תושיה יוצאת דופן, אך גם עשו טעות פה ושם. אני גרמתי לכך, כדי שאתם לא תאמינו לאף אחד ולשום דבר חוץ ממה שיש לכם בלב. אתם צריכים להבין שבשבילי, קבצן אחד אשר זרוק ברחוב, משמעותי הרבה יותר מכל הטקסים שבעולם. ככה אני. הרוח שלי זה לא משהו היסטורי וישן. אני חייה כאן ועכשיו, רעננה כנשמתכם היוצאת מפיכם ברגעים אלו ממש. טקסים הם בעלי כוח וחשיבות, אך לא יותר ממכם. הם נועדו לכוון אותכם בדרך הנכונה, לא לזרוע חילוקי דעות, וכמובן שלא לגרום לכם לא לסמוך על הקשר האישי שיש לכם איתי. מה שמביא אותי לנקודה הבאה בכל זה. אתם מתנהגים כאילו אני זקוקה לכם ולדתות שלכם שתגנו עלי או "תושיעו נשמות" למעני. בבקשה אל תעשו לי טובות. אני אכן זקוקה לכם, אך אני יכולה לעמוד על שני רגליי ללא שום בעיה, תודה רבה. אני הייתי כאן במשך אלפי שנים ולא זקוקה שתגנו עלי. אני רק רוצה שתהיו טובים אחד לשני. ועוד משהו, אני רוצה שתפסיקו לחשוב שהדת זה שבועת נאמנות. המטרה האמיתית של דת זה להגביר את המודעות שלכם עלי, לא להפך. תאמינו לי, אתכם אני מכירה. כל אחד ואחת מכם, יודעת אני את אשר בלבבכם ואוהבת ללא עוררין ותנאי. תרגעו ותהנו. זה המטרה האמיתית של הדת. אה, וכמובן שאתם שוכחים כמה מיסטורית אני יכולה להיות. אתם מסתכלים על ההבדלים חסרי משמעות בטקסים שלכם ואומרים "אוי, אם 'זה' האמת, אז 'זה' לא יכול להיות". אך במקום לנסות ולהבין את כל הסודות הקטנים שלי – מה שאגב, בחיים לא תצליחו לעשות – למה שלא תפתחו את לבכם ותראו את כל הדברים המשותפים לכל דת. אתם יודעים על מה אני מדברת – א. אהוב וכבד את כולם. ב. תהיה נדיב. אפילו כשהחיים קשים או מבלבלים, היה אמיץ ומאושר, כי אני תמיד איתך. ג. תלמד להיות שקט, כדי שתוכל לשמוע את קולי החלש (אני לא אוהבת לצעוק) ד. השאר את העולם משקום טוב ואיכותי יותר ע"י כך שתחיה חיים הוגנים ומכובדים, כי אתה ילדי. ה. אל תעצור בפני שום דבר בחיים, כי החלקים בך שיכולים למות – ימותו. ואלו שלא – לא. ו. אז אל תדאג, יהיה בסדר. כל אלה דברים פשוטים, אז למה לסבך ? זה כאילו שאתם תמיד מחפשים סיבה להיות עצובים, לחיות במלודרמה נצחית. ואני כבר מאוד עייפה מלהיות התירוץ מס 1 שלכם. אתם חושבים שבאמת אכפת לי איך אתם קוראים לי ? אפילו אם זה שמות נחמדים כמו נירוונה או הריק. אתם יכולים לקרוא לי ולנבחרי איך שבא לכם, אם רק תחיו את חייכם באהבה לאחר כמו שאני אוהבת אותכם. איך אפשר לשכוח דבר כה בסיסי ? אני לא אומרת לכם לזנוח את הדתות שלכם. תהנו מהם, תכבדו אותם ותלמדו מהם בדיוק כמו שאתם נהנים, מכבדים ולומדים מהוריכם. האם אתם מסתובבים ומנסים לשכנע את כולם שההורים שלכם טובים יותר ? הדת שלכם, בדיוק כמו ההורים שלכם, יכולה להיות מאוד מיוחדת לכם וזה בסדר גמור. ואני גם לא רוצה שתקחו את כל המסורות הגדולות ותעשו מהן אחת גדולה. כל מסורת ייחודית כי יש לזה סיבה טובה, כדי שכל אדם יוכל למצוא את מה שמתאים לו ביותר. אם אתם באמת רוצים לעזור לי לחגוג את החיים, תשקיעו מעצמכם כדי לעזור להאכיל את הרעבים, להלביש את הערומים, להגן על המוכים ולתת מחסה לעניים. ולא פחות חשוב, תעשו שחייכם יהיו דוגמה בוהקת של טוב לב והומור. אני נתתי לכם את כל מה שאתם צריכים בשביל כך, אם רק תוכלו להתעלות מעל הפחד ולהתחיל לחיות באהבה ושמחה יחד. לסיום, אני לא באמת התעצבנתי, רק רציתי לתפוס את תשומת לבכם, כי אני לא נהנת לראות אותכם סובלים. אך, אני נתתי לכם את אפשרות הבחירה, אז מה עוד נשאר לי לעשות חוץ מלנסות לשכנע אותכם בעזרת קצת תככים ורגשות אשמה ? הרי בסופו של דבר, אני רק האמא
אני רק רוצה שתהיו מאושרים בחיים. ואני באמת ובתמים תמיד אתכם, לא משנה מה. תמיד, תסמכו עלי. שלכם האחת ויחידה, אצם יודעים מי