כולם אוהבים את ישראל
New member
מכתב הזדהות לרננה (טלנובלה בע"מ
הבהרה: אני יודע שרננה היא רק דמות בסידרה אבל בחרתי לכתוב לה מכתב הזדהות מתוך הזדהות טוטאלית שקשורה למה שקורה לה בסידרה רננה יקרה, נשמה קטנה ועצובה, צר לי לראות אותך סובלת ככה, מתייסרת כל כך, עד שמביאה אותי לבכי.. לו רק ידעת כמה את ענוגה ומקסימה, עדינה ורכה, טובה ונדיבה... לא מגיע לך לסבול ככה אני יכול לכתוב לך את זה כי אני מבין מאיפה כל יצר האובדנות בא לך.. תקופות קשות זה דבר נורא בחיים..... גם אני הייתי מאושפז כבר פעמיים בחיים שלי בשל בעיות דכאון, וחרדות... והרגשת תהום איומה.. הדמות שלך כל כך התחברתי אליה... אני הרגשתי שוב ושוב שהדמות הזאת זה פשוט אני אייך שאני מרגיש מלא כאב סבל ויסורים, גם לי מתו מספר אנשים קרובים שהיו לי יקרים ביותר בחיים כמו אפרת החברה האחרונה האמיתית שנשארה לך, ונהרגה בדמי ימיה על הסט אני איבדתי את אמא שלי היקרה מכל וחבר ילדות בגיל 16 ואת סבתא שלי את כולם אחד אחרי השני בתוך מספר שנים ושהם הלכו נגרמו לי כבר החיים אני מכיר את ההרגשה כמה אפרת חסרה לך ושכולם מסביב חבורת בוגדים, אינטרסנטים שרק יהנו לרמוס ולדרוך עלייך הרגע שיכולו לגרום לך עוד סבל כולם מסביב הם רק סוג של טורפים אכזריים ראיתי שכל הסביבה שלך פשוט שונאת אותך..בגלל כל מיני אינטרסנטיים אם זו דנה בלום... ואם זו המכשפה שהחליפה אותך בלהיות הכותבת תסריט.... גם אני לפעמים מרגיש שאיין תקווה והכל הרוס ומסביב הכל רק שבר ושבר... (האמת שאני רואה את הסידרה רק בימי שישי הרצף כל הפרקים שאני בא הבייתה מהפנימיה שאני גר בא..אז בבית של אבא שלי אני רואה ואני בן 26 ואני גר במקום מאוד קשה מין פנימייה לבני גילי...אני חולה הדכאון בדיוק כמוך רננה שלי אני כל כך הבנתי את ההרגשה שלך שלמות זה הכי טוב... הפתרון הכי טוב ..די לסבל די לעינוי הדין בעולם הזה אך בסוף ראיתי אותך צועקת: אני רוצה לחיות אני רוצה לחיות אני לא רוצה למות.... אני מאוד רוצה לחזק אותך המשיכי לחשוב כך ותתחזקי תמיד אולי מחכים לנו חיים אחרים וחדשים אחרי המשבר הקשה אולי... תהיה חזקה נשמה טובה ממני אוהב.. ישראל ואני בן 26
הבהרה: אני יודע שרננה היא רק דמות בסידרה אבל בחרתי לכתוב לה מכתב הזדהות מתוך הזדהות טוטאלית שקשורה למה שקורה לה בסידרה רננה יקרה, נשמה קטנה ועצובה, צר לי לראות אותך סובלת ככה, מתייסרת כל כך, עד שמביאה אותי לבכי.. לו רק ידעת כמה את ענוגה ומקסימה, עדינה ורכה, טובה ונדיבה... לא מגיע לך לסבול ככה אני יכול לכתוב לך את זה כי אני מבין מאיפה כל יצר האובדנות בא לך.. תקופות קשות זה דבר נורא בחיים..... גם אני הייתי מאושפז כבר פעמיים בחיים שלי בשל בעיות דכאון, וחרדות... והרגשת תהום איומה.. הדמות שלך כל כך התחברתי אליה... אני הרגשתי שוב ושוב שהדמות הזאת זה פשוט אני אייך שאני מרגיש מלא כאב סבל ויסורים, גם לי מתו מספר אנשים קרובים שהיו לי יקרים ביותר בחיים כמו אפרת החברה האחרונה האמיתית שנשארה לך, ונהרגה בדמי ימיה על הסט אני איבדתי את אמא שלי היקרה מכל וחבר ילדות בגיל 16 ואת סבתא שלי את כולם אחד אחרי השני בתוך מספר שנים ושהם הלכו נגרמו לי כבר החיים אני מכיר את ההרגשה כמה אפרת חסרה לך ושכולם מסביב חבורת בוגדים, אינטרסנטים שרק יהנו לרמוס ולדרוך עלייך הרגע שיכולו לגרום לך עוד סבל כולם מסביב הם רק סוג של טורפים אכזריים ראיתי שכל הסביבה שלך פשוט שונאת אותך..בגלל כל מיני אינטרסנטיים אם זו דנה בלום... ואם זו המכשפה שהחליפה אותך בלהיות הכותבת תסריט.... גם אני לפעמים מרגיש שאיין תקווה והכל הרוס ומסביב הכל רק שבר ושבר... (האמת שאני רואה את הסידרה רק בימי שישי הרצף כל הפרקים שאני בא הבייתה מהפנימיה שאני גר בא..אז בבית של אבא שלי אני רואה ואני בן 26 ואני גר במקום מאוד קשה מין פנימייה לבני גילי...אני חולה הדכאון בדיוק כמוך רננה שלי אני כל כך הבנתי את ההרגשה שלך שלמות זה הכי טוב... הפתרון הכי טוב ..די לסבל די לעינוי הדין בעולם הזה אך בסוף ראיתי אותך צועקת: אני רוצה לחיות אני רוצה לחיות אני לא רוצה למות.... אני מאוד רוצה לחזק אותך המשיכי לחשוב כך ותתחזקי תמיד אולי מחכים לנו חיים אחרים וחדשים אחרי המשבר הקשה אולי... תהיה חזקה נשמה טובה ממני אוהב.. ישראל ואני בן 26
מזל טוב ../images/Emo23.gif
