לא דורך במקום
New member
מכתב זה נכתב לפני כשנה וחצי
אחי אתה לא פראייר, אבל גם אני לא משתמט אתה שעושה מילואים וממלא את כל חובתיך כלפי המדינה, אתה לא פראייר. אני מכיר את ההרגשה הזו שלך כשאתה מתקרב הביתה ומרחוק רואה את המעטפה החומה ממתינה לך התוך התיבה. אני מכיר את החשש שאתה בודק את הדאר. אני יודע שכל עולמך חרב עליך כשאתה רואה אותה עד שאתה פותח את המעטפה ורואה שזימנו אותך למילואים. אתה לא חייב לחיות במתח הזה. מי אמר שאי אפשר אחרת ? אם אתה תמשיך להיות צייתן, המערכת הזו תמשיך להתנהל בדיוק באותה שיטה, כי אף אחד לא יפעל לשינוי הדברים. למערכת הצבאית אין שום אינטרס שמשהו ישתנה. הם הרי יכולים לקרוא לך בכל עת מכוח החוק. אין שום דבר שיכול למנוע זאת מהם. אז למה שהם יתחשבו בך ? למה שהם ישנו את הדברים ? הם מנסים היום לקנות אותך בכל מיני דברים מגוחכים. כרטיס מילואימניק גאה. הנחות פה ושם. זה בגלל שהמערכת מבינה שיש ציבור רחב מאד שלא מעוניין לשרת במילואים כל חייו. עכשיו יש להם בעיה והם מחפשים פיתרון. אבל זו בעיה שבאה מתוך כורח. מתוך זה שהם מבינים שיש פה מחאה שקטה, ואנשים נפלטים מהמערכת. ולמרות הם (הם, קרי המערכת הצבאית) הם לא מבינים שזה לא עניין של הטבות/ הנחות/ מתנות. הם לא השכילו להבין שנמאס לנו. אנחנו לא המריונטות שלהם. שאנחנו לא הצמיתים שלהם. שאנחנו לא הוסלים שלהם. יש כאן שבר חברתי נורא והם מנסים לפתור אותו במתנות והנחות. הם לא מנסים להבין אמת למה זה קרה ? מאיפה זה התחיל ? למה אנשים באמת לא רוצים לשרת יותר כל חייהם במילואים ? איך זה שאנשים לא מוכנים יותר לתרום מעצמם למדינה ? העולם השתנה מאד במאה השנים האחרונות, ובמיוחד בשני העשורים האחרונים. אירגונים בעולם מכל סוג שהוא, למדו שצריך ללכת לקראת הפרט/הלקוח. חברות למדו להיות קשובים יותר לקולו של היחיד. חברות מנסות להקל את החיים של חבריה ולהתייעל יותר. אתה מכיר את זה כמוני, ממקומות העבודה שלנו. כולם מנסים להשתנות חוץ ממערכת הביטחון שלנו. לצבא יש את הסמכות לקרוא לך לשירות כל אימת שהוא מוצא לנכון והוא עושה את זה בלי חשבון. אם הם מחליטים שאתה עכשיו מגיע למילואים, אז הם שולפים אותך עכשיו מהחיים הפרטיים שלך ואין שום התחשבות בשום דבר. החוק לצידם, ואתה יכול לקפוץ ! אם אתה רוצה, יש לך ברירה ללכת לכלא ! לא מעניין אותם אם רק נישאת עכשיו. אם יש לך לימודים. אם אתה באמצע עונת הקטיף. אם העסק שלך נמצא עכשיו בתקופה קריטית. אתה לא מעניין אותם בכלל !!! ואת זה אני הבנתי בשירות המילואים בלבנון. אז נפל לי האסימון. אז הבנתי שאני בכלל לא חשוב לצבא כאדם. שם הבנתי שבכלל את אף אחד זה לא מעניין מי אני ומה יעלה בגורלי. כל הערכים שחונכתי לגביהם בצה"ל פתאום התמוססו. אתה בודאי היית שם כמוני. אתה זוכר את תנאי המחיה שם ? במוצבים ? אתה זוכר את השירותים הסתומים דרך קבע ? את מצב הזוהמה במקלחות ? אתה זוכר את האבקה הכחולה שמספקים לחיילים על מנת לנקות ? למה ? בצבא לא שמעו על אקונומיקה ? אני לא מבקש תנאים של מלון ריץ. אני לא מבקש פינוקים של ספא. אי אפשר לספק לאנשים תנאי מחיה מינימלים ? להזכירך , זו לא היתה תקופת מלחמה. זו היתה ישיבה של 18 שנה. הגעתי למילואים ומייד מודיעים לנו שאין מקלחות. למה ? שאלתי. אין מיים, מודיעים לי. רגע, כל יום נכנסת שיירה. כל יום נכנסים חיילים במשאיות, כל יום מכניסים משאיות מזון, דלק, תחמושת, צוותים שונים של בינוי, ועוד רכבים, מה הבעיה להוסיף עוד משאית של מים כדי שנוכל להתקלח ? אני לא רוצה להתקלח כל יום!! פעם ב-3 ימים, מותר לי ? אני נמצא בארץ שורצת מחבלים, אני לא יודע אם אני לא חוזר בארון, אני לא יכול לזכות בקצת תנאים אנושיים ? קצת, קצת הגיינה לפחות ? נכנסים לחדר האוכל. יושבים 6 מילואימנקים סביב שולחן. לא אכנס לעניין האוכל. על השולחן מונחים 3 סכינים ו4 מזלגות. אני צריך להמתין עד שחבר שלי יסיים לאכול. אני הולך לשטוף את הכלים שלו ורק אז אני יכול לאכול. הצבא לא יכול לדאוג לי לפחות לסכו" מכדי שאוכל לאכול כמו בן אדם ? אני כבר לא ארחיב בנושא החולדות והעכברים. הצבא לא יכול להשקיע בהדברה ? זה לא זילזול בחיי אדם ? הם לא רוצים לעשות כלום למעני או למענך. למה שיעשו. הרי אתה תבוא למילואים בכל מקרה. הרי החוק מחייב אותך. אתה עושה הרבה מילואים לא בגללי. אתה עושה הרבה ימי מילואים בגלל שאתה לא מצטרף למחאה. כל עוד אתה תשתוק, אתה תמשיך לשרת 30-60 יום בשנה. אחרי כל זה אתה חושב שאני משתמט ? אני לא משתמט ! זו הדרך שלי למחות כנגד מערכת עריצה ורודנית. אחי, אתה לא פראייר, אבל גם אני לא משתמט.
אחי אתה לא פראייר, אבל גם אני לא משתמט אתה שעושה מילואים וממלא את כל חובתיך כלפי המדינה, אתה לא פראייר. אני מכיר את ההרגשה הזו שלך כשאתה מתקרב הביתה ומרחוק רואה את המעטפה החומה ממתינה לך התוך התיבה. אני מכיר את החשש שאתה בודק את הדאר. אני יודע שכל עולמך חרב עליך כשאתה רואה אותה עד שאתה פותח את המעטפה ורואה שזימנו אותך למילואים. אתה לא חייב לחיות במתח הזה. מי אמר שאי אפשר אחרת ? אם אתה תמשיך להיות צייתן, המערכת הזו תמשיך להתנהל בדיוק באותה שיטה, כי אף אחד לא יפעל לשינוי הדברים. למערכת הצבאית אין שום אינטרס שמשהו ישתנה. הם הרי יכולים לקרוא לך בכל עת מכוח החוק. אין שום דבר שיכול למנוע זאת מהם. אז למה שהם יתחשבו בך ? למה שהם ישנו את הדברים ? הם מנסים היום לקנות אותך בכל מיני דברים מגוחכים. כרטיס מילואימניק גאה. הנחות פה ושם. זה בגלל שהמערכת מבינה שיש ציבור רחב מאד שלא מעוניין לשרת במילואים כל חייו. עכשיו יש להם בעיה והם מחפשים פיתרון. אבל זו בעיה שבאה מתוך כורח. מתוך זה שהם מבינים שיש פה מחאה שקטה, ואנשים נפלטים מהמערכת. ולמרות הם (הם, קרי המערכת הצבאית) הם לא מבינים שזה לא עניין של הטבות/ הנחות/ מתנות. הם לא השכילו להבין שנמאס לנו. אנחנו לא המריונטות שלהם. שאנחנו לא הצמיתים שלהם. שאנחנו לא הוסלים שלהם. יש כאן שבר חברתי נורא והם מנסים לפתור אותו במתנות והנחות. הם לא מנסים להבין אמת למה זה קרה ? מאיפה זה התחיל ? למה אנשים באמת לא רוצים לשרת יותר כל חייהם במילואים ? איך זה שאנשים לא מוכנים יותר לתרום מעצמם למדינה ? העולם השתנה מאד במאה השנים האחרונות, ובמיוחד בשני העשורים האחרונים. אירגונים בעולם מכל סוג שהוא, למדו שצריך ללכת לקראת הפרט/הלקוח. חברות למדו להיות קשובים יותר לקולו של היחיד. חברות מנסות להקל את החיים של חבריה ולהתייעל יותר. אתה מכיר את זה כמוני, ממקומות העבודה שלנו. כולם מנסים להשתנות חוץ ממערכת הביטחון שלנו. לצבא יש את הסמכות לקרוא לך לשירות כל אימת שהוא מוצא לנכון והוא עושה את זה בלי חשבון. אם הם מחליטים שאתה עכשיו מגיע למילואים, אז הם שולפים אותך עכשיו מהחיים הפרטיים שלך ואין שום התחשבות בשום דבר. החוק לצידם, ואתה יכול לקפוץ ! אם אתה רוצה, יש לך ברירה ללכת לכלא ! לא מעניין אותם אם רק נישאת עכשיו. אם יש לך לימודים. אם אתה באמצע עונת הקטיף. אם העסק שלך נמצא עכשיו בתקופה קריטית. אתה לא מעניין אותם בכלל !!! ואת זה אני הבנתי בשירות המילואים בלבנון. אז נפל לי האסימון. אז הבנתי שאני בכלל לא חשוב לצבא כאדם. שם הבנתי שבכלל את אף אחד זה לא מעניין מי אני ומה יעלה בגורלי. כל הערכים שחונכתי לגביהם בצה"ל פתאום התמוססו. אתה בודאי היית שם כמוני. אתה זוכר את תנאי המחיה שם ? במוצבים ? אתה זוכר את השירותים הסתומים דרך קבע ? את מצב הזוהמה במקלחות ? אתה זוכר את האבקה הכחולה שמספקים לחיילים על מנת לנקות ? למה ? בצבא לא שמעו על אקונומיקה ? אני לא מבקש תנאים של מלון ריץ. אני לא מבקש פינוקים של ספא. אי אפשר לספק לאנשים תנאי מחיה מינימלים ? להזכירך , זו לא היתה תקופת מלחמה. זו היתה ישיבה של 18 שנה. הגעתי למילואים ומייד מודיעים לנו שאין מקלחות. למה ? שאלתי. אין מיים, מודיעים לי. רגע, כל יום נכנסת שיירה. כל יום נכנסים חיילים במשאיות, כל יום מכניסים משאיות מזון, דלק, תחמושת, צוותים שונים של בינוי, ועוד רכבים, מה הבעיה להוסיף עוד משאית של מים כדי שנוכל להתקלח ? אני לא רוצה להתקלח כל יום!! פעם ב-3 ימים, מותר לי ? אני נמצא בארץ שורצת מחבלים, אני לא יודע אם אני לא חוזר בארון, אני לא יכול לזכות בקצת תנאים אנושיים ? קצת, קצת הגיינה לפחות ? נכנסים לחדר האוכל. יושבים 6 מילואימנקים סביב שולחן. לא אכנס לעניין האוכל. על השולחן מונחים 3 סכינים ו4 מזלגות. אני צריך להמתין עד שחבר שלי יסיים לאכול. אני הולך לשטוף את הכלים שלו ורק אז אני יכול לאכול. הצבא לא יכול לדאוג לי לפחות לסכו" מכדי שאוכל לאכול כמו בן אדם ? אני כבר לא ארחיב בנושא החולדות והעכברים. הצבא לא יכול להשקיע בהדברה ? זה לא זילזול בחיי אדם ? הם לא רוצים לעשות כלום למעני או למענך. למה שיעשו. הרי אתה תבוא למילואים בכל מקרה. הרי החוק מחייב אותך. אתה עושה הרבה מילואים לא בגללי. אתה עושה הרבה ימי מילואים בגלל שאתה לא מצטרף למחאה. כל עוד אתה תשתוק, אתה תמשיך לשרת 30-60 יום בשנה. אחרי כל זה אתה חושב שאני משתמט ? אני לא משתמט ! זו הדרך שלי למחות כנגד מערכת עריצה ורודנית. אחי, אתה לא פראייר, אבל גם אני לא משתמט.
