מכתב לאבא ז"ל ../images/Emo16.gif
ב כ"ז יהיה יום השנה ה- 16 ללכתך מאיתנו, ויום השנה הראשון שאני מציינת לאלצהיימר של אמא. חלפו 16 שנה ואתה... כל כך חסר. כל שנה מעצימה את הכאב ומדגישה את האין. 16 שנה שהלב כואב. אבל, ה-
שלי אבא, כמו שלך,חזק ויש בו עוצמה והרבה הרבה מקום. 16 שנה וכמה אהבות רבות נוספו לשכון בליבי. גברים חדשים באו והלכו ממנו, מותירים חותמם. את חלקם היית אוהב. חלקם פחות! אם כי כדרכך בקודש לא היית מתערב. רק מספר לי סיפור ובצידו משל עם נמשל ברור כשמש, שאמור להיות לי עמוד האש שהוביל את בני ישראל בדרך הנכונה. לבטח היית אומר לי שאני כבר בוגרת להחליט בעצמי ולטעות את הטעויות שלי והיית מבטיח לי שמה שלא אחליט אתה תהייה איתי ומה שלא יהיה אתה תמיד אבל תמיד תהייה שם לצידי, לחזק ולאסוף את השברים. איפה אתה עכשיו אבא?? 16 שנה- חברות חדשות, מכרים חדשים.חלקם מלאכים משמיים, שאולי אתה שלחת אלינו כדי שנצליח להמשיך הלאה. מגששים בחשכת האלצהיימר. 16 שנה אבל ה-
הדואב מלא גם אהבה. אהבה לחיים. כי כמוך אבא, הלב שלי בוחר בחיים. ה-
בוחר להיות מאושר!להיות באהבה של היקרים לך מכול- אחייניי ונכדיך. לו ראית אותם אבא כמה ליבך היה מתרחב מגאווה. איך איתמר וארנון, שדומה לך כל כך, הפכו גברים צעירים. מלח הארץ. ושלומית הקטנטנה שלך. תביט בה עכשיו יפה כמו פרח והיא כבר חיילת בטירונות קרבית. ומיכל, שנולדה אחרי לכתך כל כך מתוקה כל כך מדהימה. והשנה נוסף לנו נס למשפחה. יש לך נכד חדש אושר, שכשמו כן הוא גורם אושר רב במיוחד לאמא.והאחיינים שאני אימצתי, עינת שלא היית מכיר אותה שהפכה לאישה צעירה ומדהימה. והמתנה שלי השנה. אור. קרן האור שלי, והיחיד שאוהד הפועל. כמה אור צלול הוא מחזיר לחיי. אור בקצה המנהרה החשוכה של חיי. 16 שנה כאילו אתמול.ולמרות שהלב ידע מאז צער פרידה אחר מאנשים אהובים שהיו ואינם : סבא וסבתא, דודה שולה והיקרה שלי דודה שרה. וגם שניים שהיו משמעותיים לליבי ומותם ציער אותי עד מאוד יצחק רבין ורובי שפירא. צער שרק אתה יכולת - לו היית פה- לעזור לי להתגבר ו... אין נחמה. 16 שנה.בלעדיך. ושנה בלי אמא א'. אני זוכרת איך באותו יום כשהגעתי לבית חולים.עמדו להוריד אותך לניתוח ואתה סירב ללכת עד בואי. הבטת בי במבט נפרד. אוהב. גאה. כאילו מנסה לגמוע כל תו מפניי הדאוגות, כאילו אתה צורר אותו בין הזכרונות שארזת בטרם תצא למסע אל העולם האחר.אז עוד לא ידעתי אפילו שאתה אכול כולך בסרטן ואלו נשימותיך האחרונות ועוד מעט אהיה יתומה.ואתה ביקשת " תשמרי על אמא!", ואני הבטחתי... 15 שנה ועוד שנה של אמא עם אלצהיימר.שנה אחרת. שנה בה פרעתי את השטרות של הבטחתי לך בברית בין הביתרים.שנה בה הבנתי מה זה אומר לשמור על אמא. והיון אבא, אחרי שנה, אני שבה ומבטיחה לך אבאלה יקר שלי, תנוח בשלום על משכבך- אני אשמור על אמא!!!! למרות הסבל והקשיים אני אעשה את הכי טוב, כמו שלימדת אותי, עם כל הלב והקרביים- כפי שהיית אתה עושה לו היית כאן איתנו היום. עכשיו אני כבר לו אותה נתוש צעירה ומפונקת שלך, של פעם, ולא מבטיחה לך כבדרך אגב מבלי להיות מודעת להשלכות של הבטחתי. אני מבטיחה לך מתוך מודעות אמונה ונחישות ומעל לכל אהבה לתת לאמא את הטוב ביותר כפי שהיא ראוייה. ועוד רציתי אבאלה לומר שתדע, שאני לא באמת מתכוונת כשקשה לי נורא עם אמא ואני זועקת אליך בבכי שתקח אותי אליך. זו פשוט דרכי לומר שקשה לי ולנקות את כל הכאב החוצה. אני בוחרת בחיים. אני בוחרת באושר.ומקווה שלצד טיפולי באמא גם אשדרג את חיי, אמצא עבודה מעניינת ואת האיש שלי ואף אלד את ילדתי שלי. 16 שנה והלב ממאן לקבל.מתגעגע אבא. אתה כל כך חסר.. תנוח על משכבך בשלום אבאלה יקר שלי, אני אשמור פה למטה על אמא... ואתה, אתה תשמור עלינו מלמעלה.