מכתב לביתי
כשנולדת, רק רציתי לראות אותך גדלה כבר. לראות אותך צועדת, לשמוע אותך אומרת מילה ראשונה, לראות איך תהיי בתור בת עשרה להרגיש אותך גדלה. הסתכלתי בעיקר בחוסר הבנה באימהות האחרות שהתלוננו כל הזמן שהילדים גדלים מהר מדי. מה זאת אומרת מהר מדי? כמהתי לראות את המבוגר אליו תהפכי יום אחד. ועכשיו.... רואה אותך גדלה מיום ליום לנגד עיניי ופוחדת... כל כך פוחדת אם אוכל, אשמור אותך עטופה בזרועותיי עד שתגיעי לגיל עשרים או שלושים לפחות אסוכך עליך מכל הכאב שבחוץ... אשאיר אותך כמו שאת תמימה... לא מבינה... אני פוחדת כל כך מימייך הראשונים בגן פוחדת מהשאלות הבלתי נמנעות "אימא, למה לכל הילדים בגן יש גם אבא?!?" "אימא, איפה אבא שלי?!?" פוחדת מהכאב אליו תחשפי כשאשיב לך "אבא שלך, ילדה, הוא רק בתמונות" ורק המחשבה על הפגיעה בך, גורמת לי לבכות. אני כל כך מצטערת שאלה הם חייך ילדה כל כך מצטערת שלא אוכל לשמור עלייך כך לסוכך בזרועותיי עד שתגיעי לגיל עשרים או שלושים לפחות. אימא.
כשנולדת, רק רציתי לראות אותך גדלה כבר. לראות אותך צועדת, לשמוע אותך אומרת מילה ראשונה, לראות איך תהיי בתור בת עשרה להרגיש אותך גדלה. הסתכלתי בעיקר בחוסר הבנה באימהות האחרות שהתלוננו כל הזמן שהילדים גדלים מהר מדי. מה זאת אומרת מהר מדי? כמהתי לראות את המבוגר אליו תהפכי יום אחד. ועכשיו.... רואה אותך גדלה מיום ליום לנגד עיניי ופוחדת... כל כך פוחדת אם אוכל, אשמור אותך עטופה בזרועותיי עד שתגיעי לגיל עשרים או שלושים לפחות אסוכך עליך מכל הכאב שבחוץ... אשאיר אותך כמו שאת תמימה... לא מבינה... אני פוחדת כל כך מימייך הראשונים בגן פוחדת מהשאלות הבלתי נמנעות "אימא, למה לכל הילדים בגן יש גם אבא?!?" "אימא, איפה אבא שלי?!?" פוחדת מהכאב אליו תחשפי כשאשיב לך "אבא שלך, ילדה, הוא רק בתמונות" ורק המחשבה על הפגיעה בך, גורמת לי לבכות. אני כל כך מצטערת שאלה הם חייך ילדה כל כך מצטערת שלא אוכל לשמור עלייך כך לסוכך בזרועותיי עד שתגיעי לגיל עשרים או שלושים לפחות. אימא.