מכתב לחמות/ לכלה

רחליקה האחת

Member
מנהל
הצילו, אשתי ואימי פשוט לא מסתדרות!

לא יודעת לגבי יוני...

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5165544,00.html

הלוואי שאצליח להתעלות מעל רגשותיי ואתנקה בתוכי

מכל החמץ (תחושת חמיצות ותחושת החמצה) בלב, בנשמה ובכל מקום

לפני הפסח הזה


מחבקת ומחזקת

רחל
 

libbie34

New member
מכתב לחמות/ לכלה

זה המקום לפרוק מה שעל ליבכן.
ואולי באמת לכתוב לה מכתב ולא לשמור דברים בבטן.
 

libbie34

New member
חמותי היקרה

רבות התלבטתי אם לפנות אלייך ישירות וליזום שיחה.
קשה לי להאמין שנוכל לקיים שיחה רגועה ושלווה וללבן את הדברים פנים מול פנים.
לכן החלטתי לכתוב לך מייל.
אולי לא תקראי, וזה זכותך
אבל חשוב לי להבהיר את הצד שלי בסיפור ולפרוק את מה שעל ליבי.

היש מצבים שבהן כלה וחמות מסתדרות?
אולי רק בתנ"ך , לרוב יש מתח. אני יכולה להבין אותך: מבחינתך באתי , לקחתי את בנך אליי, ועכשיו אני כאילו "שולטת " ומחליטה. ""האווזה" הקטנה הזאת תחליט עליי", את בטח חושבת, "אני לא אתן לזאת לקרות".
אני רוצה להגיד לך שאני הכי סולדת מעימותים ומריבים, עובדה אני כותבת מכתב זה, כי אני לא בנויה לריב ולנטור טינה וכעס.
אני רוצה לקבל ממך כבוד, אני רוצה לדעת שאני יכולה לסמוך עלייך בעיניים עצומות, שלא תעשי מעשי נקמה כפי שאת מאיימת לעשות.
"לפנות לבית משפט", "לפנות ללשכת הרווחה", "לקלל את ההורים" ועוד.., את הרי מאיימת, מאיפה לי לדעת שלא תיישמי את האיום, כי את שונאת את כולם?
בשבילי מילה היא מילה.

אני יכולה להבין שאת נעלבת מזה שהמפגשים עם הילדים יהיו כשבנך יהיה נוכח. אבל תנסי להיכנס לרגע למקומי, איך כלה אחרת אמורה להרגיש? אם החמות שלה מאיימת שתעשה דברים, חמות שלא מכבדת את ההורים, לא מכבדת את הבקשות, משפילה בכך שאת מעיפה את ההורים בנוכחות הילדים מהבית, זורקת את המעילים של כולם. לידיעתך כשבתי שאלה אותי, למה הלכנו מסבתא, אז שיקרתי לה, הפעם אני מקווה שפעלתי לנכון ששיקרתי ואמרתי לה שאת חולה. אולי הייתי צריכה להגיד את האמת שפשוט סבתא מתייחסת לכולם כמו לזבל לפעמים.

האמון בינינו נשבר. וזה המצב.

אני מודה שטעיתי שכשאמרנו שתפגשי את הילדים במגרש המשחקים, אני מבטיחה לך שאני לא אחבל בקשר שלך עם הנכדים, נכדים שאני יודעת שאת אוהבת אותם. ולא אמנע ממך את הנכדים.

אבל תביני למה יבנך יהיה נוכח מעתה והלאה במפגשים שלך, תביני שהוא יהיה נוכח רק בגלל שאנחנו איבדנו את האמון לנוכח כל האיומים שלך. וחוסר כבוד שלך כלפי כולם במשפחה הזאת.


כששמעתי שאת אמרת שאנחנו מתעללים בבן שלנו, אני נעלבתי עמוקות, כי המילה"להתעלל" היא מילה קשה מאד. "מתעללים" הם הורים שאני שומעת עליהם בתקשורת. אני ויוני הכי רחוקים מתיאור זה. אולי תקראי לנו הורים קשוחים, הורים מחנכים, הורים שחשוב להם שהילדים יכבדו אותם, הורים שלא אומרים כן על כל דבר אלא אומרים גם לא., ואולי את היית מחנכת את הילדים שלנו אחרת, ואם יש לך ביקורת ואת חושבת שנעשה פה עוול איום, אז תגידי לבנך ואנחנו נבדוק את העניין ונעשה מאמץ להשתפר.

כמה קל להרוס קשר עדין.

יחס גורר יחס.

ואם חשבת שאני אשתוק ואמשיך לספוג יחס עוין , אז החיים לימדו אותי אחרת.
אם אתה נמצא בחברת זאבים אז תתנהג כמו זאב.

אני שלחתי לה את המכתב הזה, ואני כבר מרגישה טוב.
 

mykal

New member
מעניןלשמע אם תענה לך--ומה תשובתה,

ומענין אם לא תענה אבל תגיב לענין דרך מישהו אחר--ומה תאמר.
מאחלת לך שזה ירכך אותה ויאפשר שינוי.
 

libbie34

New member
התשובה שלה כדלקמן:

"מפאת כבודך לא אשיבך!"


מה דעתך?
 

mykal

New member
אם ענתה, הייתי

מנצלת את התשובה וממשיכה בהתכתבות--
ואומרת לה--אשמח שתעני לי תשובה ענינית--
הדברים שאת אומרת עלי לכלם רומסים את כבודי,
אז תגידי לי מה את רוצה ונוכל לכבד אחת את האחרת.
תקשורת היא דבר חשוב בעיני. ואפשר להתקדם דרכו.
ואכן לפעמים--מאחורי מקלדת או מכתב--קל יותר מאשר פנים אל פנים--
זה מאפשר חשיבה, התיעצות, מרחב של זמן גם להתרגעות.
אז כדאי להמשיך בכך---
 

sweetdreams

New member
גם חשוב שתכיני את עצמך שהיא כנראה תכנס בך בתגובה

ושתהיי מוכנה לכך, ולא תעלבי. כי אם תתני לה להוביל אותך לריב, מה שאת מנסה לעשות לא יעבוד, ויש מצב שרק יחמיר בניכן את היחסים.
&nbsp
תראי, בסופו של דבר המכתב שלך די תוקף אותה. גם אם השתדלת לכתוב בצורה מנומסת, וגם אם את מאמינה שהצדק איתך, בשורה התחתונה, זה מכתב שלם שמבהיר לה שהיא לא בסדר, ויש מצב בהחלט שככה היא רואה את זה.
אנשים שמרגישים שתוקפים אותם נוטים דבר ראשון לתקוף חזרה, והם כבר לא בהכרח שומרים על נימוס. אז סביר מאוד להניח שזה מה שהיא תעשה, במקום להתייחס עניינית לדברייך כמו שביקשת.
עצתי אלייך היא שתשתדלי את לקחת את העצה של עצמך, ודווקא כן לקחת את הדברים העינייניים שתאמר (אם תאמר), ולווסת את כל ההעלבות, כי הן לא מה שרלוונטיות כרגע.
&nbsp
אם את רוצה לתת סיכוי לשיחה הזאת, לנסות להבין אותה יותר טוב, ושהיא תבין אותך, תצטרכי להיות הבנאדם הגדול יותר כאן. לדעת מראש לאן את נכנסת, ולנסות לווסת את השיחה ברוגע (טוב שבחרת במייל, כך שאת לא חייבת להגיב מייד מתוך תגובה אמוציונלית), ולא לתת לה לגרור אתכן לריב.
 
למעלה