מכתב לידיד הטוב ביותר שלי...
לבן- אני יודעת שאנחנו לא מדברים יותר. שלא דיברנו כבר כמעט שנתיים. אבל אני לא יודעת למה. כששואלים אותי, אני מתרצת ב"לא יוצא לנו". אבל אני יודעת שזה לא נכון. אני רואה אותך כמעט כל שבוע, כשאתה בא לחופשה מהמכינה, אבל אנחנו לא מדברים. אפילו לא "שלום" קטן או נפנוף. כלום. ולמה? אני לא יודעת. באמת שלא. יש הרבה סיבות, אבל אני לא מצליחה לחשוב עליהם. התייעצתי עם חברה טובה- וגם לה לא היה רעיון. אז למה אנחנו לא מדברים? למה אנחנו לא יכולים להגיד שלום, אפילו כשאנחנו אחד מול השנייה?? למה?
לבן- אני יודעת שאנחנו לא מדברים יותר. שלא דיברנו כבר כמעט שנתיים. אבל אני לא יודעת למה. כששואלים אותי, אני מתרצת ב"לא יוצא לנו". אבל אני יודעת שזה לא נכון. אני רואה אותך כמעט כל שבוע, כשאתה בא לחופשה מהמכינה, אבל אנחנו לא מדברים. אפילו לא "שלום" קטן או נפנוף. כלום. ולמה? אני לא יודעת. באמת שלא. יש הרבה סיבות, אבל אני לא מצליחה לחשוב עליהם. התייעצתי עם חברה טובה- וגם לה לא היה רעיון. אז למה אנחנו לא מדברים? למה אנחנו לא יכולים להגיד שלום, אפילו כשאנחנו אחד מול השנייה?? למה?