מכתב לכלתי היקרה מפז!!!
לכלתי היקרה(המבוגרת יותר)! אני בטוח שכמו כלות אחרות גם את משחררת קיטור. כמה רע לך. כמה חמותך מרשעת. כמה היא מקנאית בך. כמה אני פסיבי-אקטיבי(מחקי את המיותר). אבל בכל זאת רוצה אני לומר לך כמה מילים לפני שבת ולפני שאת ומשפחתך מגיעים אלינו לשבת (הודעה שקיבלנו אך לפני שעה...). את כל כך חמודה. טובת לב. מחייכת תמיד שאת מגיעה אלינו- אם בכלל..משיגה -באמצעות הבן- כל מה שבא לך. את הילד-נכד, אני מוציא מהגן למרות עסוקי המרובים. אין לך כל בעיה להרים טל. לחמותך המרשעת ולבקש ממנה לשמור על הילד למרות שהיא בעלת עסק. אנחנו צריכים להיות כל הזמן נחמדים אליך. חלילה לנו מלפגוע ביקירתנו המופלאה. נכון , את אשה עובדת. בעלך- גם הוא עובד. וזה כבר מצדיק דברים שרבים לא היו מעלים בדעתם לבקש. אבל אנחנו שומרים על חיוך(מאולץ).כי הרי אם לא, הנקמה תהיה מה זה מתוקה. הכעל לא יראה אוכל. הנכד ישכח לבקר את הסבא והסבתא וכן הלאה. כאשר כל המשפחה נאספת, את היחידה (והמתוקה) לא מזיזה את התחת כדי לתת יד למארחת שזה עתה סגרה העסק ובכוחות אחרונים הגיעה הביתה. את משחקת את הפרימדונה עם הלק על האצבעות שלא ירד חלילה. אוי מתוקתי, מה אני מתלונן, עוד חצי שעה את אצלי בבית לכל השבת(למה לא?) ואני צריך לגמור הבישולים כדי שתבואי והכל יהיה מוכן. ואני צריך לסדר את הסנטר והלחיים כדי שהחיוך לא יהיה מלאכותי אלא מלכותי. בואי כלה, בואי כלה. אנחנו מחכים לך בקוצר רוח.
לכלתי היקרה(המבוגרת יותר)! אני בטוח שכמו כלות אחרות גם את משחררת קיטור. כמה רע לך. כמה חמותך מרשעת. כמה היא מקנאית בך. כמה אני פסיבי-אקטיבי(מחקי את המיותר). אבל בכל זאת רוצה אני לומר לך כמה מילים לפני שבת ולפני שאת ומשפחתך מגיעים אלינו לשבת (הודעה שקיבלנו אך לפני שעה...). את כל כך חמודה. טובת לב. מחייכת תמיד שאת מגיעה אלינו- אם בכלל..משיגה -באמצעות הבן- כל מה שבא לך. את הילד-נכד, אני מוציא מהגן למרות עסוקי המרובים. אין לך כל בעיה להרים טל. לחמותך המרשעת ולבקש ממנה לשמור על הילד למרות שהיא בעלת עסק. אנחנו צריכים להיות כל הזמן נחמדים אליך. חלילה לנו מלפגוע ביקירתנו המופלאה. נכון , את אשה עובדת. בעלך- גם הוא עובד. וזה כבר מצדיק דברים שרבים לא היו מעלים בדעתם לבקש. אבל אנחנו שומרים על חיוך(מאולץ).כי הרי אם לא, הנקמה תהיה מה זה מתוקה. הכעל לא יראה אוכל. הנכד ישכח לבקר את הסבא והסבתא וכן הלאה. כאשר כל המשפחה נאספת, את היחידה (והמתוקה) לא מזיזה את התחת כדי לתת יד למארחת שזה עתה סגרה העסק ובכוחות אחרונים הגיעה הביתה. את משחקת את הפרימדונה עם הלק על האצבעות שלא ירד חלילה. אוי מתוקתי, מה אני מתלונן, עוד חצי שעה את אצלי בבית לכל השבת(למה לא?) ואני צריך לגמור הבישולים כדי שתבואי והכל יהיה מוכן. ואני צריך לסדר את הסנטר והלחיים כדי שהחיוך לא יהיה מלאכותי אלא מלכותי. בואי כלה, בואי כלה. אנחנו מחכים לך בקוצר רוח.