מכתב לסבא וסבתא ז"ל..

yellow cheese

New member
מכתב לסבא וסבתא ז"ל.. ../images/Emo10.gif

קצת רקע לפני המכתב..המכתב הינו אישי, לסבא וסבתא ז"ל שנלקחו מאיתנו לפני כ8 שנים..הזמן עבר אך הכאב עדיין נשאר וישאר כנראה תמיד. סבא וסבתא שלי היו הכל בשבילי, המכתב כולל בתוכו זכרונות מימים עברו, בהם נהגנו לבלות/לשמוע סיפורים מבית סבתא את סבא בע"מ.. לפני שאיבדתי את סבא וסבתא, הייתי אומרת שהרגש החזק ביותר הוא האהבה/שנאה..אך עכשיו אני יודעת, הרגש החזק מכולם הוא ללא ספק, הגעגוע..
והמכתב מוצג לפניכם..אנא, הגיבו בעדינות..
סבתא, הימים בהם באנו אלייך ישמרו בזכרוני לנצח, הימים בהם היית נוסעת בחום, באוטובוסים לקנות לי ולסיון אפרוחים, הימים בהם היית מספרת לנו על מעללייך בשוק, על האפלייה שהייתה לטובת "האשכנזים", על כל סיפור המעבר ממרוקו, ועד לרגע בו נחתו רגליכם על אדמת הקודש, כך כינית את ארץ ישראל.. הכל ייחרט בזכרוני לנצח.. אני זוכרת את היום בו היית אמורה להשתחרר מבית החולים ולעבור לגור בחדר שהיום משמש כחדר ההורים, כמה חיכינו ליום הזה, קישטנו את החדר, הדבקנו שלטים ובלונים, אך לא השתחררת מבית החולים, נשארת שם.. סבא, אותך אני זוכרת ואזכור לנצח כאדם חייכן, אדם אוהב ומצחיק, את הבדיחות שהיית שולף מהשרוול, את סיפורי קופת החולים המצחיקים שלך אזכור לעד. את החיבוקים החמים והנשיקות שבאות מאהבה לנכדיך, את האהבה שהפגנת כלפיי כולם. אך עם כל החיים, הדבר הכי זכור לי הוא היום בו הלכת, היום בו אותנו עם הרבה כאב השארת.. הייתי אצל הגר, החברה הכי טובה שלי כשסיון קראה לי "סבא גוסס" היא אמרה.. ומאז הרגע הזה חרוט בזכרוני עמוק עמוק סבא וסבתא כשאני מגיעה לבית העלמין, פעם בכמה זמן אני מנשקת את קבריכם, אך רק אני ומי שלמעלה יודעים עד כמה אני רוצה לחבק אתכם, לנשק אתכם..ולא רק את המצבה שלכם.. אוהבת אתכם, מתגעגעת, לא אשכח אף פעם, שירלי נכדתכם..
 
הגעגוע מזכיר חוסר אונים לכן הוא קשה

הגעגוע מזכיר חוסר אונים לכן הוא קשה כלכך. לצערי צריך ללמוד לחיות איתו. כאב של פרידה מסבא וסבתא אהובים זה כאב עצום. לנצור את הזכרונות הנעימים ולהחיות אותם כל פעם מחדש. זה מחזיק אותנו ומחזק אותנו. נהניתי לקרוא את מכתבך וללמוד על הקשר הטוב שהיה בינכם. מכל ה
 

yellow cheese

New member
../images/Emo51.gif על התגובות שלכן.. ../images/Emo10.gif

מחמם את ה
לקרוא.. תודה לכולכן..
 

ה מוזה

New member
../images/Emo63.gifהמכתב שלך כמו לדפדף באלבום

תמונות ישן..תמונות שחור לבן מעט מצהיבות מרוב שנים.. המכתב שלך הוא כמו לדפדף בספר זכרונות שעליו קמוטים מרוב עלעול.. המכתב שלך מריח כמו תבשיל שנרקח בבית סבתא וממלא את הבית בריחות.. כמה ברת מזל את ...שזכית לחוש אהבת סבתא וסבא ואני שלא יודעת מהי אהבה זו ... הרגשתי אותה דרך המכתב שלך.. את מחבקת אותם - בליבך בנשמתך . תודה על שנתת לי להביט באלבום התמונות וביומן הזכרונות מבית סבך וסבתך. שמרי את האהבה הזו במגרת לב מיוחדת . הגעגוע תמיד ילווה אותך כמו הזכרונות . אין הזמן מרפא געגוע הוא רק מכהה את הכאב במעט . געגוע לסב וסבתא ..דבר שאני לא יודעת ולא אדע מהו כך שמבחינתי את ברת מזל שזכית לחוות אהבה מופלאה שכזו . לילה
טוב
 

לבנת23

New member
יקירתי...

כאילו אני הייתי זו שכתבתי את הדברים, למרות שסבא וסבתא שלי לא עלו ממרוקו... הזכרת לי שעכשיו זה הזמן ללכת ולבקר בבית העלמין... למרות שאני חייבת להגיד שהם תמיד איתי... מנחים אותי מלמעלה, שמחים את שמחותי, כואבים את כאביי... הם תמיד איתי! אצלי בלב הם עדיין חיים ונושמים! מאחלת רק דברים טובים, לבנת
 

yellow cheese

New member
../images/Emo51.gif אלינוש.. ../images/Emo10.gif

כתבתי את זה כשהייתי בת 10, שנתיים אחרי שהם נפטרו, רק אז הצלחתי לעקל פחות או יותר את האובדן. שמרתי את זה במגירה ורק לפני שבועיים/שלושה הוצאתי את זה והקראתי לאמא שלי, פירסמתי את זה בשני פורומים..
תביני עד כמה היה לי קשה לקבל את העובדה שהם כבר לא פה..לא איתי.
,
שקראת,
שי
 
למעלה