מכתב לעצמי

[א י ו]

מכתב לעצמי

להפסיק לקטול, להתחיל לחמול, על אחרים, עלי, לדחות את משאלות המוות, "כי הכול כל כך פשוט ", כן, כך אומרים כולם ולהפסיק עם הגופרית המבעבעת, עם ההדחקות, עם ההרחקות עם ההעלאה בלהבה של כל דבר יפה, של כל דבר אישי , רגשי, די כבר לפחד, די להתנגד עד מתי? עד מותי, אולי.

 

[ה מוזה]

עד מתי ש .....

נחליט שדי . מתי שנחליט שרוצים לחמול. מתי שנחליט שרוצים לחיות מתי שנחליט שדי לפחד מתי שנחליט שדי להתנגד. איו , נראה לי שכבר חצי דרך עברת .. עכשיו החלק השני וזה ליישם דברים אז פשוט , כן "כי הכל כל כך פשוט" כשהוא נעשה צעד צעד . שולחת

אומנם ווירטואלי אך יוצא מהלב. שבוע טוב שיהיה לכולנו . אור ושפע אהבה

 

[נפש הים]

אם תבחר- עכשיו.

אתה כבר בחצי התהליך- המודעות, למה להפסיק כאן? למה לא לקחת כל משפט שכתבת ולהתחיל לשנות. הפחד יעלם לו כשהאומץ יקבל כוחות ועשיה. דרך צלחה לך.

 

[א נ י ה 1]

איו יקר,

מה שכתבת מאוד מזכיר לי את עצמי. מצד אחד אתה יודע שאתה צריך שינוי, וגם יודע במה. מצד שניאתה לא יודע מתי הוא יקרה אם בכלל. " עד מתי- עד ליום מותי? אולי. " שנינו צריכים להיות יותר חזקים ולהאמין בעצמנו שאנחנו יכולים להשתנות. עכשו.

 

[מצוטטת]

../images/Emo24.gif לחיות עד הסוף...../images/Emo70.gif

אמר ישעיהו ליבוביץ...... "החיים מעוררים באדם החושב תמיהה רבה מכל תופעה אחרת ביקום ודוחפים אותן לסברות ולהרהורים שמעבר לשיקולים של המדע התצפיתי..... מטרת כולנו היא להיות שמחים, אנו חיים חיים שונים אך בסיסנו זהה לכן...במקום של חיים ישנה התקווה, ובכל יום זורחת שמש חדשה. וזיכרי תמיד......לעולם אל תסירי תקווה מליבך מצרפת לך עוד אחד

מכל ה-

 

[יחפה עם כתר של זהב]

שאלה קשה "עד מתי"..

מזדהה עם המכתב הזה שלך לעצמך, אולי כי אני יכולה באותה מידה לכתוב אותו לעצמי. ואני חושבת שהתשובה טמונה בדברים שאמרת: "די לפחד". לא לפחד, לפתוח את הלב והנשמה והכל יבוא ממילא.. והכל באמת פשוט , רק צריך ללמוד להסתכל מהזווית הנכונה. תאמין בעצמך- מגיע לך.

 

[בלנקה]

../images/Emo29.gif של צדק יקרה

את כבר יודעת שלהיות

עם יתוש באוזן ......יכול להגמר בכי טוב...... ואת כבר הרי בת הלוויה הכי גדולה של צדק....... אז....... צרי קשר עם החיים...