ילדה עם כאב
New member
מכתב לעצמי...
את מכתב זה אני כותבת ברגע זה, לעצמי : ילדה שלי, אין לי ממש מה לומר לך את יודעת מה אני חושבת עלייך, לעולם לא אוכל לסלוח לך את יודעת. אין לך מה להתפלא על כך שאת לא רצוייה אצל אנשים אחרים הרי את בעצמך לא סובלת אותך. אם היית יכולה לענות לי הייתי שואלת אותך למה ? למה לא אמרת כלום ? למה לא דיברת ? מאוחר מדי עכשיו במו ידך הרסת לעצמך כל סיכוי. את ל-ב-ד אפילו אני כבר לא איתך למה לא סיימת הכל אז ? אם לא דיברת, לפחות יכולת לסיים את הדברים יכלת לנוח, לשכב בשקט כל היום, כמו שאת רוצה כמו שאת תמיד רצית אבל לא, את סתם עקשנית ופחדנית למה ? טוב לך ככה ? את אוהבת להכאיב לעצמך ? טוב, התשובה ברורה, את סתם מזוכיסטית ואת יודעת מה דעתי על כך לכי עכשיו לכי לאמבטיה, לחדר של ההורים שלך, מצידי אפילו צאי החוצה ויאללה, תגמרי עם העניין ! עכשיו ! אבל לא, פחדנית יקרה שלי, למה ? למה שתעשי משהו ? את רוצה שאני אסבול. את אוהבת לראות אותי סובלת מתענית מה אני עשיתי לך ? אני מרגישה את אותו הדבר שאת מרגישה, טיפשה את כל הזמן שאלת אותי, מה עשיתי לאחרים שהם פוגעים בי ככה ? נו, אז למה עכשיו את עושה לי את אותו הדבר ??? את שונאת אותי, ואני שונאת אותך לא אוכל "לחיות איתך בשלום" לעולם אז תעשי לי טובה, תני לי קצת שקט לפחות נמאס לי ממך. תתמודדי עכשיו ל-ב-ד לא איתי, לא עם אף אחד ל-ב-ד כמו אז, זוכרת ? לפני שנתיים שישבת על הספסל ואמרת לי : אנחנו חייבות להסתדר ביחד אנחנו חייבות ללמוד להסתדר לבד וביחד חייבות. אי אפשר לסמוך על אף אחד ועכשיו, גם אותי הרחקת. גם ממני ברחת ! ממני ! את מבינה בכלל ? אני לא בטוחה אוף, מה אני עושה כאן בכלל ? אני לא אמורה להיות כאן. לא אמור להיות לי אכפת אבל אכפת לי. גם אני טיפשה, גם אני דפוקה או לא יודעת מה ילדה שלי, למרות כל מה שכתבתי לך, למרות כל מה שאני אומרת לך כל הזמן אכפת לי ממך אני שונאת לראות אותך סובלת, מתענה הרי בסכ"ה, אני רק מייעצת לך, אומרת לך מה לעשות את זו שעושה, את זו שכואבת אבל גם אני נפגעת. גם לי עצוב. גם אני רוצה וזקוקה למישהו, לך. ילדה שלי, אין לי יותר מה לומר אולי בכל זאת אנחנו צריכות להשלים קצת. את תראי, אפשר לנסות ילדה שלי, אני אוהבת אותך.
את מכתב זה אני כותבת ברגע זה, לעצמי : ילדה שלי, אין לי ממש מה לומר לך את יודעת מה אני חושבת עלייך, לעולם לא אוכל לסלוח לך את יודעת. אין לך מה להתפלא על כך שאת לא רצוייה אצל אנשים אחרים הרי את בעצמך לא סובלת אותך. אם היית יכולה לענות לי הייתי שואלת אותך למה ? למה לא אמרת כלום ? למה לא דיברת ? מאוחר מדי עכשיו במו ידך הרסת לעצמך כל סיכוי. את ל-ב-ד אפילו אני כבר לא איתך למה לא סיימת הכל אז ? אם לא דיברת, לפחות יכולת לסיים את הדברים יכלת לנוח, לשכב בשקט כל היום, כמו שאת רוצה כמו שאת תמיד רצית אבל לא, את סתם עקשנית ופחדנית למה ? טוב לך ככה ? את אוהבת להכאיב לעצמך ? טוב, התשובה ברורה, את סתם מזוכיסטית ואת יודעת מה דעתי על כך לכי עכשיו לכי לאמבטיה, לחדר של ההורים שלך, מצידי אפילו צאי החוצה ויאללה, תגמרי עם העניין ! עכשיו ! אבל לא, פחדנית יקרה שלי, למה ? למה שתעשי משהו ? את רוצה שאני אסבול. את אוהבת לראות אותי סובלת מתענית מה אני עשיתי לך ? אני מרגישה את אותו הדבר שאת מרגישה, טיפשה את כל הזמן שאלת אותי, מה עשיתי לאחרים שהם פוגעים בי ככה ? נו, אז למה עכשיו את עושה לי את אותו הדבר ??? את שונאת אותי, ואני שונאת אותך לא אוכל "לחיות איתך בשלום" לעולם אז תעשי לי טובה, תני לי קצת שקט לפחות נמאס לי ממך. תתמודדי עכשיו ל-ב-ד לא איתי, לא עם אף אחד ל-ב-ד כמו אז, זוכרת ? לפני שנתיים שישבת על הספסל ואמרת לי : אנחנו חייבות להסתדר ביחד אנחנו חייבות ללמוד להסתדר לבד וביחד חייבות. אי אפשר לסמוך על אף אחד ועכשיו, גם אותי הרחקת. גם ממני ברחת ! ממני ! את מבינה בכלל ? אני לא בטוחה אוף, מה אני עושה כאן בכלל ? אני לא אמורה להיות כאן. לא אמור להיות לי אכפת אבל אכפת לי. גם אני טיפשה, גם אני דפוקה או לא יודעת מה ילדה שלי, למרות כל מה שכתבתי לך, למרות כל מה שאני אומרת לך כל הזמן אכפת לי ממך אני שונאת לראות אותך סובלת, מתענה הרי בסכ"ה, אני רק מייעצת לך, אומרת לך מה לעשות את זו שעושה, את זו שכואבת אבל גם אני נפגעת. גם לי עצוב. גם אני רוצה וזקוקה למישהו, לך. ילדה שלי, אין לי יותר מה לומר אולי בכל זאת אנחנו צריכות להשלים קצת. את תראי, אפשר לנסות ילדה שלי, אני אוהבת אותך.
