מכתב לעצמי

[ה מוזה]

מכתב לעצמי

את לא כועסת על העולם .... את לא כועסת על אף אחד חוץ מאשר על עצמך ... אהה , כן זה קל לכעוס אחרים ,נכון ? אבל עכשיו את כועסת על עצמך , איך לפעמים את יכולה להיות כל כך רגישה אבל איך איך לכל הרוחות את יכולה להיות כזו אטומה וכן ... גם פשוט טיפשה . ואם היית צריכה עכשיו לתת עיצה לחברה אין לי ספק שהיית אומרת לה "איזה טעות עשית ...תלמדי לא לערבב קודש בחול " אז למה למה אני לא יכולה להגיד את זה לעצמי שניה לפני שפותחת את הפה כל כך כועסת על עצמי רותחת כמו הר געש - זה לא ההם שם בחוץ זו אני שנופלת לבורות חשוכים לרגש שאותו אני לא אוהבת ולא רגילה להרגיש זו אני אני שטועה בגדול , איזה חכמה גדולה לתת עצות לאחרים שלא להפנות את האצבע לעולם ... ואיפה אני ??? כועסת ובעצם כל כך כועסת על עצמי זו לא אני לא אני זו לא מי שאני נסחפת למקומות ולרגשות שהם לא אני ונותר לי רק לכעוס כל כך על עצמי שנתתי לעצמי בלי לחשוב שניה להסחף לשם רגש ארור אתה לא אני מעולם לא שכנת בי אתה מכעיס אותי איזה רגש ארור איזה טיפשות ואת ...כן את ילדה קטנה מתי תלמדי קודם לחשוב אחכ לדבר???? אוךךךךךךך אני כועסת על עצמי יודעת מה ????? את פשוט טפשה . טיפשה !!!!! כועסת על עצמי אני זו שמעופפת מעל השלוליות איך אני מדשדשדת בהן פתאום ??? כועסת על עצמי אך ורק על עצמי את השיעור הזה למדתי . שלום שלולית !!! הייתי חייבת להוציא - אבקש לא להגיב .

 

[ה מוזה]

הר הגעש עדיין פעיל

ומילים על הנייר נשארות מילים על הנייר לרגש לא מזיז שהיד מקלידה אותו החוצה הוא מתעקש לכעוס לו בפנים אני מעדיפה כל רגש אחר הכעס העצמי הזה פשוט מטריף כי לעצב יש דמעות לייאוש יש את האפטיות לכאב יש את הזעקה לכעס הוא פשוט תקוע לו שם בבטן כעס על אחר אוחחח זה קל כעס על עצמי זה קשההההה מיליון פעםםםם אמרת לעצמך תספרי עד 10 לפני שאת פותחת את הפה אבל לאאאאא את יורה מהמותן ואחכ יושבת לך וכועסת כמה את טיפשה שלא ספרת עד 10 רעבעק תלמדי כבר!!!!!!!!!!!!!!!! שולפת לך מילים כמו איזה כלי נשק קטלני רק שאת לא קולטתתתתתת שירית לך בלב !!!!!! תנשמי עמוק לפני שאת מרשה לרגש זה אחר להשתלט כבר היית שם והצלחת אז למהההההההה לא זכרת את השיעור הזה ???? את טיפשה! כי רק טיפשים חוזרים על אותה טעות יותר מפעם אחת ואתתתתתתת אלופה בטעויות ושליפת מילים !!!!! תלמדי לשתוק פשוט לשתוק כשצריך לשתוק ולדבר כשצריך לדבר ואףףף פעם אל תערבבי בקודש בקודשים את הבל ההבלים!!!!!! השלולית אולי הטביעה אותך הפעם אבל רעבעק אל תתני לזה לקרות שנית כי זו את שמשלמת את המחיר מחיר כבד של הלב ושל מי שאת ! - עוף חופשי ורחף באושר מעל שלולית הבינוניות - פורשת כנפיים .... ברגע זה עפה מהשלולית ומרחפת מעליה בשביל האושר הפנימי שלי בשביל האי של השלווה שכה חסר לי בשביל שקט תעשייתי עפה .. ואין נפש חיה בשלולית שתיגע או תפריע לציפור הזו לעוף!

 

[ה מוזה]

מגפיים אדומים

ילדה קטנה במגפיים אדומים אוהבת לקפוץ בכל השלוליות זה נכתב בשבילך ילדת מגפיים אדומים רצה לך שם בשדות כל שלולית מלאת בוץ לא חומקת ממך טראחחח קופצת לא אכפת לך מכלום לכל עבר ניתז בוץ אך לך זה לא מפריע זה פרט חסר חשיבות את כל כולך בעניין המעגלים שאת מחוללת לך בשלולית קופצת לך פנימה כמו איזו אבן אנושית יוצאת ומביטה שם מבחוץ איך המים בשלולית עושים מעגלים וכולך פליאה והתרגשות ,אני עשיתי זאת? ואהבת כל כך שלוליות ואת המגפיים האדומים אם היית יכולה לישון איתם היית עושה זאת בעצם אם היית יכולה לישון בשלולית היית מאושרת גדלת .. עם השנים השלוליות הפכו לשלוליות מלאות בוץ מסוג אחר ואת ...שאהבת שלוליות לא ראית בהם שום סכנה ...וקפצת גם אליהן במהלך השנים רק בלי מגפיים אדומים ... והבוץ שניתז מסביב שפעם היה חסר חשיבות ולא הטריד אותך כלל לפתע הפך לרפש שבחוזקה ניסית לנער ממך .... שלוליות של בוץ הפכו שלוליות של רפש ועם השנים התחלת לקפץ לך בין השלוליות .. מפעם לפעם דבק בך הבוץ בעת שניסית לקפץ לך בינהן ... גדלת עוד טיפה.... ואת המגפיים האדומים והקפיצות החלפת בכנפיים של ציפור לעוף כמה שיותר גבוה מעל השלוליות שלא ידבק בך הרפש והבוץ וכמה שהיית מאושרת לך שם למעלה מעל השלוליות כמו ילדה במגפיים אדומים שקופצת לשלולית ולא אכפת לה אם הבוץ מתיז אהבת לעוף לך מלמעלה לראות מעגלים בשלוליות רק הפעם בלי נתזי הרפש והבוץ .... ושם מצאת לעצמך אי של שקט ושלווה אף נתז בוץ לא הפר אותו ושם .. את עצמך מצאת את מי שאת .. ואהבת את עצמך ואת מי שאת ילדה במגפיים אדומים מאושרת כל כך שם מעל השלולית . אבל כמו כל הילדים ... טעית ושמת זוג רגליים שוב בשלולית והבוץ ניתז לכל עבר ..הוא לא נדבק לבגדים הוא נדבק ללב ולנשמה מסתיר ממך את מי שאת ... את האי של השלווה ... לילדים סולחים ,נכון ? אז תסלחי לעצמך ילדה במגפיים אדומים ..תסלחי לעצמך אל תכעסי שנפלת לשלולית .. כעס לא יביא אותך בחזרה למרומים הוא ישאיר אותך שם בשלולית עם שאר מתיזי הבוץ .. אספי את עצמך כי רק דרך הסליחה תוכלי שוב לעוף מעל שלולית הבינוניות. תסלחי לעצמך שטעית סלחי לעצמך על שיעור שנלמד שנית סלחי לעצמך הכעס לא הדרך ולא יביא אותך חזרה לעצמך להיפך הכעס הפנימי שלך ירחיק אותך מהגרעין של הטוב והשקט .. ואת ..ילדה במגפיים אדומים לא שייכת לאנשי השלולית עופי לך שנית אל תדשדשי לך במקומות בוציים בואי ... תני לי יד אני ואת ילדת מגפיים אדומים עפות מהשלולית אז תני מבט אחרון כי לשלולית הבינונית אני ואת לא נחזור החזיקי לי חזק ביד אנחנו שוב עפות מרחפות באושר מעל שלוליות הבינוניות .

 

[ה מוזה]

שיעורים בחיים .

וזה מכה בפתאומיות הלוווווווווווו כבר למדת את השיעור הזה שיננת אותו בעל פה איך נשכח ממך ??? אולי מתוך הסחף הבוצי שכחת את השיעור הכי חשוב שלמדת זה לא הם זה לא הוא זה לא היא זו תמיד אבל תמיד את ! איך שכחת את שיעור המראות ולמדת אותו על הבשר החי כל מה שאותך מכעיס שם בחוץ הן אלו הן פניך המשתקפות בשלולית כל רגש של אחר שמוציא אותך מדעתך זה רגש שבך שאת לא רוצה כולם הם פשוט מראה את משתקפת על כל התכונות והפגמים ואת רואה שם את מה שבך מציק זה לא הם זה לא הוא זה לא היא זה אף פעם לא האחר אולי את השיעור הזה תשנני שנית ??? ואם אדם כל שהוא מצליח להוציא ממך את הרע שבך את הקטנוניות את הפגמים הקטנים אל תכעסי עליו אמרי לו תודה!!! שנתן לך להציץ במראה כדי ללמוד שיעור כל כך חשוב כדי לשפר ולתקן את הטעון שינוי זה לא הם זה לא הוא זה לא היא זו לכל הרוחות רק את ! בכל פעם שנסחפת לרגש שלילי וראית באחר תכונה מכעיסה זה לא הוא זו לא היא זה לא הם זו רק את אההההה מפחיד להביט במראה ???? תתמודדי!!! לכעוס על אחרים זה ממש לא התשובה כי העולם הזה ילמד אותך שוב ושוב ושוב ושוב את אותו השעור עד לא תפנימי עד שלא תביני ! יופי חכמה גדולה אז תכעסי על עצמך ??? כבר לימדואותך את השיעור הזה שהכעס הורג!! בונה לו שם בתוכך גוש בגדל וגדל וגדל כעס הורג לא רק את הנפש שלך כעס יהרוג את הגוף שלך למדתתתתתת את זה כשגילו אצלו את הגוש אז איך לעזעזל שכחת את כל השיעורים ????? החיים האלו לא יעזבו אותך בשקט עד שלא תפיקי לקחים תשנני שיעורים ורבעק תפסיקי לחזור על טעויות אז בא העולם וניער אותך שוב חתיכת ניעור ואת יודעת בלב את מה שחשוב לך מכל אהבה תמצית השעור .אהבה.להפריד את המוץ . לסנן רגשות . להשאר רק עם רגש טהור. אהבה.

 

[הטייסת]

הייתי חייבת-

להגיב. אין לי- תגובה. }{ היי מוזזזזזז

 

[ה מוזה]

טייסה -

}{ לך מותר לא להגיב.

 

[אקווה]

מוזה...

הכתיבה שלך גורמת לי כל כך להזדהות ובכל זאת.. משהו בי כועס על שאת מרשה לעצמך כך לכעוס עלייך.. בכולנו יש שלילי, ויש אנשים שאפילו בלי כוונה מצליחים להוציא את זה מאיתנו. וזה חזק מאיתנו, ויוצא אפילו שאנחנו לא באמת רוצים, ולא באמת מתכוונים. לפעמים זו פשוט הקריאה לתשומת לב, הצורך הזה שישמעו גם אותנו, שיקשיבו, שיהיו בשבילנו. לפעמים זה עוזר - יש אנשים שיודעים לקבל את ההתפרצויות האלה שלנו, כמו שאני נוהגת לכנות זאת, ואז אנחנו מחייכים שוב, בולעים את הצפרדע וממשיכים הלאה. ויש אנשים אחרים, שלא יודעים להתמודד ונותנים לנו להתמחבש בתוך עצמנו לבד, עד שיעבור לנו, עד שנרגע. אני כמובן אוהבת יותר את הסוג הראשון של האנשים, אבל למדתי להבין שיש גם כאלה שלא יודעים להתמודד. ואני כבר לא כועסת עליהם. נכון שלפעמים אני כועסת על עצמי, על ההתנהגות כמו ילדה קטנה, שחייבת לקבל עכשיו את הבלון, אבל זה כבר עובר הרבה יותר מהר ובהרבה פחות נזק לי ולסביבה. אני לא בטוחה שאני קולעת בדיוק למה שהתכוונת, פשוט אצלי זה עורר את הרגשות האלה.. מה שלא יהיה - אל תהיי כל כך קשה עם עצמך. תמיד יש מה לשפר, אבל אף פעם לא נהיה מושלמים לגמרי. וצריך להודות שיש בזה דווקא משהו מאוד יפה, תמים, טהור...