לברדור נאמן
New member
מכתב לרוכבי האופניים
אם עוברי הדרך היו מקיימים את רוב החוקים שמטרתם למנוע פגיעה ומוות בדרכים, לא הייתה לי בעיה בזכותם החוקית של רוכבי האופניים לנוע בדרכים. אם הכביש היה חף מנהגים שעוסקים בפלאפון, קוראים עיתון, שותים ונוהגים, אז היתי שלם עם מעשיהם וזכותם של רוכבי האופניים החובבנים והמקצועיים כאחד, לרכב אינספור קילומטרים בדרך הנהדרת. משום שנהגים רבים בכבישי הארץ כן מדברים בפלאפון ושוקעים בשיחות, כן שולחים הודעות סמס כשראשם תקוע בתוך הפלאפון בעוד הרכב שלהם נע במהירות, כן קוראים עיתון ושאר דברים תוך כדי נהיגה, וכן יוצאים, שותים ועולים על ההגה, רוכבי האופניים חייבים לשנות את הפאזה בראש ולהבין שבדרכים ראשיות לא רוכבים. כן, הם יכולים להיות צודקים ולהגיד שזו זכותם והחוק מתיר (כל עוד זו לא דרך מהירה) והם יכולים גם להמשיך ולמות, להמשיך להותיר חלל בנפש המשפחות שלהם, להמשיך להיות חלק מהטראומה הקשה הזו של אובדן אדם. רוכבי האופניים חייבים להמתין לתשתית מסודרת של מסלולים מופרדים יעודיים להם ועד שהיא תגיעה אני מציע להם לעלות לכביש ראשי רק בשוליים רחבים של נתיב וחצי לפחות עם ניידת בטיחות (וזו לא חייבת להיות משטרה כלל), רכב שיסע מאחורי רוכבי האופניים עם צ'קלקות ורמת נראות גבוהה. משהו חייב להשתנות באופם שבו רוכבי האופניים רוכבים בכבישים הבינעירוניים, אם הרוכבים רוצים למשיך לרכב ולחיות בו זמנית, הם חייבים לגבש בטיחות לעצמם. אני כנהג מבטיח להיזהר, אבל אני אחד מיני מליונים ובין המליונים הללו יש הרבה עבריינים מועדים ואתה לא יכול לסמוך על זה שהם ישמרו ממך. בדיוק כפי שבשעות הקטנות של הבוקר אני בודק ברמזור ירוק את הצומת פנוי גם אם לי יש ירוק, כי אני יודע מה עלול לקרות, בדיוק כפי שאני מסתכל על הרכב שבא לקראת הצומת ולו יש עצור, והוא מגיע בצורה מחשידה, בדיוק בגלל אלף ואחת סיבות אני אדע להישמר ולהרתיע ולהגן על עצם נוכחותי בדרך.
אם עוברי הדרך היו מקיימים את רוב החוקים שמטרתם למנוע פגיעה ומוות בדרכים, לא הייתה לי בעיה בזכותם החוקית של רוכבי האופניים לנוע בדרכים. אם הכביש היה חף מנהגים שעוסקים בפלאפון, קוראים עיתון, שותים ונוהגים, אז היתי שלם עם מעשיהם וזכותם של רוכבי האופניים החובבנים והמקצועיים כאחד, לרכב אינספור קילומטרים בדרך הנהדרת. משום שנהגים רבים בכבישי הארץ כן מדברים בפלאפון ושוקעים בשיחות, כן שולחים הודעות סמס כשראשם תקוע בתוך הפלאפון בעוד הרכב שלהם נע במהירות, כן קוראים עיתון ושאר דברים תוך כדי נהיגה, וכן יוצאים, שותים ועולים על ההגה, רוכבי האופניים חייבים לשנות את הפאזה בראש ולהבין שבדרכים ראשיות לא רוכבים. כן, הם יכולים להיות צודקים ולהגיד שזו זכותם והחוק מתיר (כל עוד זו לא דרך מהירה) והם יכולים גם להמשיך ולמות, להמשיך להותיר חלל בנפש המשפחות שלהם, להמשיך להיות חלק מהטראומה הקשה הזו של אובדן אדם. רוכבי האופניים חייבים להמתין לתשתית מסודרת של מסלולים מופרדים יעודיים להם ועד שהיא תגיעה אני מציע להם לעלות לכביש ראשי רק בשוליים רחבים של נתיב וחצי לפחות עם ניידת בטיחות (וזו לא חייבת להיות משטרה כלל), רכב שיסע מאחורי רוכבי האופניים עם צ'קלקות ורמת נראות גבוהה. משהו חייב להשתנות באופם שבו רוכבי האופניים רוכבים בכבישים הבינעירוניים, אם הרוכבים רוצים למשיך לרכב ולחיות בו זמנית, הם חייבים לגבש בטיחות לעצמם. אני כנהג מבטיח להיזהר, אבל אני אחד מיני מליונים ובין המליונים הללו יש הרבה עבריינים מועדים ואתה לא יכול לסמוך על זה שהם ישמרו ממך. בדיוק כפי שבשעות הקטנות של הבוקר אני בודק ברמזור ירוק את הצומת פנוי גם אם לי יש ירוק, כי אני יודע מה עלול לקרות, בדיוק כפי שאני מסתכל על הרכב שבא לקראת הצומת ולו יש עצור, והוא מגיע בצורה מחשידה, בדיוק בגלל אלף ואחת סיבות אני אדע להישמר ולהרתיע ולהגן על עצם נוכחותי בדרך.