מכתב לשמוליק
שלום שמוליק, אני יודעת שלעולם לא תקרא מכתב זה, כי הרי אינך גולש באינטרנט.( מה זו הקופסא המוזרה הזו???) ובכל זאת אני רוצה לפרוק את כל המועקה הזו, הכעס הזה והאהבה הגדולה הזו. כיוון שרוב היום אתה שותק, מדי פעם מתבונן בי בעיון וחוזר לעיסוקך, לא נותר לי אלא לשתף את חברי פורום נכבד זה ברגשותי... אז נמאס לי ממך שמוליק! אתה מקסים, משעשע, שובה את לב כל מי שמכיר אותך... אתה אפילו מסור ( תכונה שניתנת להערכה בימים אלה, ), אנחנו כבר ארבע שנים יחד וגם להרגל יש משקל ביחסינו...אבל לי שמוליק קצת נמאס. אני יודעת שכולם מרימים גבה בהפתעה ושואלים "נמאס?????? משמוליק???? איך זה יכול להיות???" זה לא שאני לא אוהבת אותך, אתה יודע שאני אוהבת אותך בטרוף, אני פשוט...פשוט לא בנויה כרגע להתחיבות כזו גדולה. אני רוצה חופש שמוליק, אני יודעת שמעולם לא אמרת לי לא, אבל זה לא אותו הדבר לנסוע ולדעת שאתה מחכה לרגע שאחזור או לנסוע ללא כל התחיבויות ומבלי הידיעה המעיקה כי יש מישהו שמחכה לך, שליבו נשבר על שעזבת אותו.אני חייבת חופש שמוליק, תאמין לי זה לא אתה, זה אני!!! בפאזה אחרת בחיי היינו מסתדרים נפלא, אני פשוט עוד לא מוכנה להתביית. זה יבוא אבל עוד לא, ואני לא יכולה לצפות שתבזבז את מיטב שנותיך בלחכות לי. שמוליק יקר שלי, כשאחזור מהטיול לדרום אמריקה ניפגש, ואם עדיין תרצה אותי לא תהייה מאושרת ממני. בנתיים תבלה יפה עם אמא שלי, שמור עליה, זכור שהיא כבר לא בת 16 , אז אל תשגע אותה עם כל הפינוקים שלך. חיבוקים
ונשיקות לך
agish נ.ב השארתי לך עצם ענקית שיקח לך לפחות שבוע לכרסם, וקניתי לך רצועה חדשה בצבע צהוב שיתאים לפרווה שלך.
