מכתב לשנה החדשה. [ב"ה]

אניהו

New member
מכתב לשנה החדשה. [ב"ה]

לצערי. פחות אופטימי כבר. לשמחתי...מתחילה שנה חדשה מלאה חויות... אז רוחות השמים עוד נושבות את אחרונות מהסרנדות והמנגינות האפרוריות של השנה האחרונה. בעוד שעות ספורות ניהיה כאיכרים העומדים ושוזרים אבק ברוח בציפייתם לגשם ראשון. לרסיסים של תקווה. לאל. והשנה שבאה עלינו מטעינה מחסניות. פוקחת עיניים ויוצאת לדרך עם הרבה כוונה טובה. עם הרבה רצון ונחישות לבנית מקום טוב יותר. לבנית חברה שוויונית יותר ומתוקנת. ללא גזענות וללא ילדים שאין להם אוכל. כל שנותר לאחל הוא שיגיע השקט!! שנדע לגור יחד עם אוייבנו ושהפסוק "ולא יידעו עוד מלחמה" יתממש ב"ה. שתהא שנה זו שקטה יותר. שתותחי המלחמות יפנו קניהם. שכוונות בני האדם בארצנו הקטנטונת יהיו טהורות וטובות יותר. שניהיה בריאים. ראבאק...שאף אחד לא יחלה פה בסרטן. או בכלל... שהאהבה שאני מאמין ששוכנת בליבנו תצא אל האור ללא פחד מהתוצאות כי הן לא יהיו הרסניות אלא רק טובות. שכל החלומות והשאיפות שלכם תתגשמנה. שלא תכתבו פה מכתבים קורעי לב. ולך. יקירתי..שהיית ההשראה לכל כתביי בעת האחרונה אאחל את הברכה היפה מכל: שתזכי להינות מהגשם הראשון. שהוא ילטף אותך לאט ובעדינות וישאיר את ריחו באפך. שתעצמי את עינייך ותושיטי ידייך לצדדים ותרימי ראשך ו...תיהי שם אחר כך לספר לי את ההרגשה. שאמהר לכתוב אותה. שתיהי בריאה. נביט אל השמים. נעצום עיניים ולשניה אחת נכוון את כל כוונותינו הטובות למעלה. כל אחד ואמונתו. כל אחד ואלוהיו והשראתו. אבל פעם אחת ניהיה אחד. חזק ומאוחד כי רק זו הדרך לחיות בשקט. יחד. יחד..לב אל לב...מכל הלב. עידן. "ורק אחד אמר ילד, ילד, עוד תוריד את הירח בשבילה..." ודבר קטן אחרון--מזל טוב למאי הקטנה שלי. שאלוהים ישמור עלייך אמן ושתזכי לעוד מלאן תלפים שנים ותמשיכי להיות מקור האושר שלי. אהבתי לך..
 
שנת הגשמה......

עידן שלי האם פעם הקשבת, אבל באמת הקשבת למילים של השיר הזה? אני פוסעת חרש בשביליך אני נוגעת בעישבי הזמן אני לומדת את כל משעוליך חונה ליד כל מעיין. אני הולכת במסע אליך האדמה עיקשת וצרובה, אני לאט פוסעת בין סלעיך כמו איילה תועה בערבה. אני יודעת עוד רבה הדרך אבל אלך בה עד יכלה כוחי. אתה לי ארץ אבודה לנצח אך שורשיך כבר בתוך תוכי. תן לי זמן, הושט לי יד אט נגלה ביחד את הארץ. אני יודעת עוד רבה הדרך, אך שורשיך כבר בתוך תוכי. אני מוצאת במסתורי החורש פינות בן לא דרכה עוד אהבה ובצילן אפול מוכת סחרחורת, הזאת הארץ הטובה? אני יודעת עוד ימיי ייתמו לא, לא אבואה עד עמקי ליבך, אך מה יפה הדרך בה השארתי את פסיעותי שלי על אדמתך. מה יפה הדרך בה השארנו את פסיעותינו על אדמתם...... אוהבת תמיד, אביב
 
למעלה